רוני דיאון, עיתונאי הספורט הירושלמי, הלך הבוקר (שלישי) לעולמו כמה ימים לאחר יום הולדתו ה-70. דיאון נפטר בבית החולים הדסה בירושלים לאחר מאבק במחלה קשה. בצעירותו שיחק דיאון בקבוצות הנוער של הפועל ובית"ר ירושלים וניסה כוחו גם בהפועל בית שמש. בתחילת שנות ה-80 הפך לעיתוני ספורט ברשת המקומונים של העיר ירושלים וכן בעיתונים מעריב וחדשות. דיאון בעיקר בלט כעיתונאי ושדר ברדיו קול ישראל והיה איש אמונם של מאמנים וכדורגלנים מובילים בירושלים בהם אורי מלמיליאן, אלי אוחנה , מישל דיין ויוסי מזרחי.
נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין, לו היכרות רבת שנים עם דיאון: "עצוב לי כל כך על לכתו של רוני. הוא היה לב של מסירות ואהבת כדורגל; איש ירושלים, שעבור כל אוהד היה ממש משפחה. אין רבים שעברו את הדרך המקיפה והמקצועית שעבר בעולם התקשורת הישראלית. הוא סיקר ספורט בעיניים חדות, יסודיות וגם תקיפות כשנדרש. תמונות-תמונות, של אינספור חוויות משמעותיות שחלקנו, צפות מולי היום וכולן מעלות בי חיוך וגעגוע גדול. הוא תמיד יהיה יקר לי. אני שולח חיבוק חזק למשפחתו".
אוחנה אמר היום: "זה מאוד עצוב, רוני היה מוסד בירושלים, עוד ככתב בקול ישראל ובהמשך במקומונים ובפלטפורמות שונות. הוא ידע להיות מאוד ביקורתי לפעמים ומאוד מפרגן כשהגיע. בשנים האחרונות התחברתי אליו מאוד ושוחחנו הרבה, לא מעט על שנים עברו, הדרך שעברנו והרגעים שננצור. אני משתתף בצער המשפחה".
ההתאחדות לכדורגל הספידה: "ההתאחדות לכדורגל כואבת את פטירתו בטרם עת של עיתונאי הספורט הוותיק רוני דיאון, שאהב את הכדורגל הישראלי בכל רמ"ח אבריו, ליווה וסיקר אותו עשרות שנים, תמיד עם תשוקה גדולה, דאגה כנה ורצון בהצלחתו. יהי זכרו ברוך".
נשיא מכבי חיפה יעקב שחר: "בצער רב שמענו הבוקר על מותו של ידידנו, עיתונאי הספורט הידוע, רוני דיאון מירושלים. אזכור את רוני כאיש מקצוע ישר ובעל זיכרון נדיר. לי אישית תחסר שיחת הטלפון השבועית בשישי אחר הצהריים. יהיה זכרך ברוך, חבר".
מישל דיין הגיב בהתרגשות:"אין ספק שהיום הוא יום עצוב עבור אנשי הספורט בארץ בכלל ובירושלים בפרט, עם מותו של רוני דיאון, שנלחם במחלה הקשה והלך לעולמו. עיתונאי ספורט מהטובים והנאמנים למקצוע, ליווה אותי לאורך כל הקריירה. נחשפתי אליו לפני 44 שנה במגרש קטמון, איש הפועל ואוהד הפועל בעבר, הטביע חותם גדול בספורט הירושלמי. הוא היה עבורנו ההיסטוריון והאנציקלופדיה של הכדורגל, עבר כברת דרך ארוכה עם כל הכדורגלנים שגדלו וצמחו בעיר, הטביע חותם משמעותי ביותר, היה מעורב בכל המקומונים שיצאו בזמנו, איש רשת ב' עם הקול המיוחד שלו.
"אני חייב לומר שבשנה האחרונה ליווינו אותו מספר חברים, אפילו הספקתי לפני שבועיים שביקרתי אותו כמה שעות לפני שהורדם והונשם. עדיין, לשבת ליד מיטתו בהדסה, בכוחותיו האחרונים ניסינו לדבר איתו על בריאות והוא מדבר איתי על כדורגל ועל בית"ר, על יוסי מזרחי שהוא חבר ילדות שלו, זה הדבר שהכי עניין אותו. זה היה ביקור שצבט אותי, כאשר כמה שעות לאחר מכן הוא הורדם והונשם והיום בבוקר הוא נפרד מאיתנו.
"רוני, אני יכול להגיד לך שאנחנו אוהבים אותך, כואבים את לכתך, וברוך דיין האמת, תהיה נשמתו צרורה. תנחומינו למשפחה".
באפריל 2020 התפרסמה בוואלה! ספורט כתבה על פיו סיפוריו של דיאון, שנזכר בחוויות ירושלמיות שמקשרות בין מלחמה לכדורגל.
בריאיון ל"כל העיר" לפני כשנתיים, דיאון אמר: "בכל 40 שנות כתיבה ושידור לא היה כמעט כלי תקשורת שלא עבדתי בו, אך את ההתחלה תמיד זוכרים טוב – אני עדיין זוכר היטב את 'כל העיר', שנוסד ב־1979, אז הייתי בין ראשוני הכותבים במדור הספורט. אחרי זה עברתי למדור הספורט בעיתון 'עולם הספורט' ולאחר כחצי שנה כתבתי בידיעות, אחרי זה במעריב, ואחר כך ברדיו בגלי צה"ל, אך את רוב עשרות השנים שלי ביליתי בקול ישראל רשת ב', עד פרישתי משם לפני כשנה וחצי, כמובן רק בגלל שהגעתי לגיל 67".
