מאור בוזגלו כינס היום (רביעי) מסיבת עיתונאים בה הודיע על פרישה מכדורגל בגיל 34. בוזגלו שקבוצתו האחרונה הייתה הפועל תל אביב, נפצע במשחק הדרבי נגד מכבי תל אביב ביוני 2020 ומאז לא חזר. האדומים הפרו את החוזה עמו, מה שגרר הליך בוררות שבסופו הם חויבו לשלם לו פיצוי. בחודשים האחרונים הוא משמש כחבר בפאנל הטלוויזיוני בשידור המשחק המרכזי בליגת העל.
בוזגלו דמע בתחילת דבריו: "כל הסיטואציה נראית מוזרה והזויה. לא שיערתי שאאלץ לקיים מסיבת עיתונאים שכזאת. כשהייתי בן 13 אבא שלי לקח אותו לליון, הוא הניח לפניי את העתיד, ואני ילד בכיתה ח' הרגשתי בכל עצם בגוף שלי שהגעתי הביתה. אבא חזר לארץ ואני נשארתי שם, ילד קטן שנאחז בעתיד גדול. מהרגע שנולדתי, כדורגל זה כל מה שאני מכיר ויודע, ריח הדשא מלווה כל תמונה בחיי, הכדורגל הוא כמו איבר בגוף שלי, שעכשיו הצליחו לתלוש ממני. לא רוצה לחפש אנשים ולהצביע על מועדון ספציפי. ההחלטה קורעת את הלב שלי לגזרים".
"קשה להסביר איזה משמעות יש למשחק עבורי, קיבלתי ערכים שאין במקום אחר. בכל מקום בו שיחקתי, שיחקתי עד טיפת הדם האחרונה. כל צלקת, ויש לא מעט, מספרת את הסיפור שלי, המאבק הבלתי מתפשר לנצח. במשחק שלי לא פחדתי מכלום, גם במחיר של לאבד רגל. עברתי מסע מאתגר שבו הגשמתי חלומות, פגשתי דמויות מרתקות, קהל שנתן לי מוטיבציה. הספידו אותי לא מעט פעמים, חזרתי תמיד חזק יותר, נחוש יותר. לא הייתי כדורגלן סטנדרטי, תמיד שפטו אותי יותר מהשאר, בגלל התספורות, הקעקועים, הרשתות ואבא שלי, אבל תמיד הייתי נאמן לדרך שלי. עד כמה שזה כואב, זה הזמן לסגור פרק בחיים ולהגיד תודה."
"הקריירה היא כמו סרט נע, היו הרבה רגעים שמחים אבל כדורגלן מתמודד עם יותר רגעים מאכזבים. אפשר להגיד שהרגע הכי מאושר זה הגול בסאות'המפטון, הר געש שהתפוצץ לו, אבל הדברים שחיזקו אותי והפכו אותי למי שאני היום הם בעיקר הרגעים הקשים שעברתי – פציעות, התמודדויות. דברים שלא יכולתי לעשות כשאני עם גבס ועד המותן וצריך לעלות עם ילד במדרגות, צריך למצוא פתרונות.
בנוגע לתקופה האחרונה בקריירה אמר: "יש דברים בהליכים משפטיים, הייתי רק חמישה חודשים בלי כדורגל, עשיתי שיקום לבד, עשיתי הכל כדי לנסות למצוא קבוצה שבאמת תקלוט אותי וללא הצלחה, מהרבה סיבות".
"לא רוצה לזכור מהקריירה את השנה וחצי האחרונות, בהתמודדות עם בעלי הפועל תל אביב, משתדל להפריד בין הקבוצה לבעלים שלה. אני נפגש עם עשרות ומאות אוהדי הפועל תל אביב שגם לא מבינים את ההתנהלות הזו. הבורר פסק שזכיתי, ועדיין מתנהלים בצורה שהיא לא מוסברת, אבל זה עדיין בהליך ויש דיון נוסף בקרוב, צריך לכבד את ההחלטה הזו. אני אוהב התחלות חדשות, מפה רוצה לעלות ולהגשים את עצמי, רק בן 34 ועכשיו מתחיל את החיים שלי".
בוזגלו אף התייחס לתקופה הקשה שעוברת על שחקני בית"ר ירושלים: "השחקנים נמצאים לבד במערכה, אין להם אבא ואמא. ארגון השחקנים הוא ארגון בלי שחקנים, צריך לחזק את זה, אולי צריך להקים ארגון חדש. דברים כאלה לא יכולים לקרות בליגה הראשונה. למפיות שהשחקנים חותמים עליהם אין חשיבות. איפה השחקן? מה שחקן חושב? למה שחקן לא קם ואומר שיילחם על העתיד שלו? לפני שלוש שנים ניסיתי לעשות משהו, השחקנים חייבים להתעורר, זה זועק לשמיים".
"הקבוצות למדו שאי אפשר להילחם בהן. יש להן סוללות של רואי חשבון ועורכי דין, ולשחקן החלום הוא להיות על הדשא. לא תמיד יש כח ואפשרות כלכלית ונפשית להילחם בזה. שחקן נפצע ופשוט מבטלים הסכם? זה לא קיים. יש המון דוגמאות לביטול הסכמים, אבל יש גוף מאחוריהם שאם לא משלמים אז הולכים אליו ואומרים שלא שילמו. זו לא בושה ללכת ולראות איך מתנהלים בעולם במקרים כאלה".
"אין משהו שאני מצטער עליו. אני מסתכל על כל קריירה, נהניתי, חוויתי, השגתי. גם השחקנים הגדולים בעולם יסיימו פרק ויגידו שהיו יכולים יותר, זה אופי של ספורטאי לחשוב כך תמיד. הקהל חסר, אבל מקבל אותו בכמויות, בכל דבר הכי קטן שאני עושה. זו לדעתי פריבילגיה עצומה, לנסות לשלב בין כמה עולמות בו זמנית. כשחקן פעיל עשיתי הפרדה בין הקריירה לבין 'הבוזגלוס' והקמפיינים, עכשיו אני מעריך את זה עוד יותר. בזמן שביטלו את ההסכם מולי הדברים האלה החזיקו אותי. לא חושב שששחקן כדורגל צריך לדעת רק לבעוט בכדור".
על העובדה שלא היה מזוהה עם אף קבוצה באופן מובהק לאורך הקריירה: "לכל קבוצה הקסם שלה, אהבה אין סופית. בכל קבוצה שהייתי קיבלתי חום ואהבה, זה לא מובן מאליו, אבל ברגע שההישגים המקצועיים מגיעים בקבוצה מסוימת, ואני מדבר על הפועל באר שבע, אז הכל הרבה יותר נוח לבוא לידי ביטוי. במכבי תל אביב, הפועל פתח תקוה ומכבי חיפה אני זוכר את עצמי שכשחקן צעיר, לא השארתי חותם יותר מדי. אם אשליך לקריירה, השארתי חותם בזכות האדם שאני, לא מסתכל על הצד המקצועי, היו שחקנים טובים ופחות טובים ממני, יש לי הרבה במה להתגאות, הדרך שעברתי, ההתמודדויות האינסופיות. לעשות קריירה כזו למרות חמש שנים וחצי בשיקום, שזה חצי מהקריירה, זה בכלל לא דבר שמובן מאליו".
"נקודות המפנה היו הפציעות, זה לא היה בשליטתי, אי אפשר היה למנוע את זה ברגע שזה מגיע בתדירות גבוהה בכל מיני צמתים. ההגעה לסטנדרד ליאז' בתקופה שלא הכנתי את עצמי כראוי, אחרי הטרום עונה, גרמה לי לקחת כמה צעדים אחורה בקריירה, ולאחר מכן הגיעה פציעה קשה בקרסול. אחר הגעתי לבאר שבע, בהחלטה מאוד שנויה במחלוקת מבחינת אנשים. הייתי צריך לחזור אחורה כמה צעדים כדי לשקם את קריירה. הייתה הצעה מצרפת, אחרי שנה שהייתי פצוע והרגשתי שאני לא יכול להמשיך את הקריירה האירופית הזו. אתה מהר מאוד נעלם מהתודעה, לא שומעים ממך, אין הצעות ואין ביקוש. הייתי חייב להוריד מהאגו אבל סמכתי על עצמי מקצועית".
בוזגלו אף הפתיע כאשר נשאל בנוגע לתכניות בעתיד: "חזרתי לאהבה ישנה, ליצור מוזיקה. לקחתי את זה צעד קדימה כמו כל פרויקט שאני נכנס אליו. 'הזמר במסכה' נגמר, חזרתי למציאות, זמר אני לא יכול להיות. מעניין אותי להיות די.ג'יי, זה החזיר אותי אחורה, משהו שלא יכולתי לעשות כספורטאי והזנחתי. לא משנה לאן אלך, קודם אהיה שחקן עבר, כדורגל יהיה משהו בלתי נפרד ממני".
הכדורגלן הפורש ישב במסיבת העיתונאים לצד אביו יעקב בוזגלו, שהיה מעורב ברגעים רבים במהלך הקריירה שלו, ואמר כי עד תחילת מסיבת העיתונאים לא ידע אם הוא בכלל יגיע: "הוא לא חשב שזה נכון שיגיע. התשוקה והמוטיבציה שלו ירדה מאז שאני לא בכדורגל. הוא חי את הכדורגל כל כך הרבה שנים, מכיר כל פינה בה, לפעמים צריך להגיד די וללכת למקומות אחרים".
בוזגלו החל את דרכו בקבוצת הנוער של מכבי תל אביב וכבר בגיל 14 הוחתם על ידי מועדון הפאר הצרפתי ליון, שם שיתף פעולה בין השאר עם כוכבים כמו קארים בנזמה. הוא חזר לארץ והצטרף למכבי חיפה, שם החל את קריירת הבוגרים, אולם החל לככב בעיקר כמושאל בהפועל פתח תקוה ובבני סכנין.
ב-2008 הוא נרכש על ידי מכבי תל אביב, אך בסוף העונה קרע את הרצועה הצולבת ונעדר תקופה ארוכה. בתום עונת 2011/12 הצהובים בחרו להיפרד מבוזגלו והוא נמכר לסטנדרד ליאז' הבלגית וכעבור שנתיים שב ארצה להפועל באר שבע – איתה זכה בשתי אליפויות וכבש בסן סירו נגד אינטר ובאנגליה נגד סאות'המפטון, שערים שהבטיחו לקבוצה מקום בשלב 32 האחרונות בליגה האירופית. מבירת הנגב הוא חזר למכבי חיפה, אלא שגם שם נפצע קשה בברכו, מיעט לשחק ובעונה לאחר מכן עבר לבית"ר ירושלים. כעבור עונה הצטרף להפועל תל אביב, קבוצתו האחרונה בקריירה.
באליפות הוא זכה גם עם מכבי חיפה בתחילת הקריירה, כן זכה בגביע הטוטו עם מכבי תל אביב ועם הפועל באר שבע ובין הישגיו גם זכיה בתואר מלך הבישולים בליגת העל בשלוש עונות שונות. בנוסף בוזגלו הוא שיאן ההופעות ומלך השערים של נבחרת הנוער ואת מדי הנבחרת הבוגרת לבש 23 פעמים.
