ניק בלקמן לא ממהר לשום מקום. הוא בבית, בברבדוס, עם המשפחה ואין לו תוכניות מיוחדות כרגע. "לא ראיתי אותם המון זמן בגלל הקורונה והעובדה ששיחקתי בישראל. אז בעצם אני משלים פערים ודי נהנה מהחיים".
אחרי שעזב את מכבי תל אביב בסיום העונה שעברה, הקשר בן ה-33 לא מצא קבוצה. "עברתי תקופה מאוד קשה עם פציעה בברך. שיחקתי למעשה בשנתיים האחרונות עם כאבי תופת וממש סבלתי. בשתי העונות האחרונות שלי במכבי לא ראיתם את ניק בלקמן האמיתי. הברך גמרה אותי ולא אפשרה לי לשחק בצורה וברמה שרציתי ושאפתי לשחק. הייתי חייב מנוחה והחלמה מוחלטת".
אתה בכלל רוצה לשחק כדורגל, או כבר חושב על פרישה?
"פרישה? מה פתאום. אני שחקן חופשי כרגע, אני אחזור לשחק בוודאות. לא יודע איפה ומתי אבל לא פרשתי מכדורגל. אני מחפש לעצמי אתגר אמיתי. יש כל הזמן הצעות על הפרק, אני לא רוצה לפרט כרגע כי אין דברים שנסגרו".
יש סיכוי שתחזור לשחק בישראל?
"ישראל מקום מדהים, נהניתי מכל רגע במדינה הזאת. אני אומר את זה מכל הלב, אבל אני כבר מחפש אתגרים אחרים. אני מרגיש שפרק הכדורגל בישראל הסתיים עבורי והגיע הזמן לחפש משהו חדש".
סיימת בקיץ קדנציה שנייה שלך במכבי תל אביב. עם איזו תחושה עזבת?
"עזבתי מיד אחרי הזכייה בגביע. לא שיחקתי בגמר, אבל הייתה הרגשה מדהימה לסיים בטעם טוב, עם החגיגות של זכייה בתואר. מבחינתי העונה הסתיימה בתחושה של אכזבה אדירה, כי אני באמת חושב שהיינו צריכים לזכות באליפות. הרגשתי שזה היה בידיים שלנו. אין לי באמת הסבר מדויק למה זה לא קרה, אבל אני עדין חושב שאנחנו אלה שהיינו צריכים לקחת את התואר".
עשיתם קאמבק מטורף עד כדי הובלה בתחילת הפלייאוף. מה השתבש?
"אני חושב שבמובן מסוים נגמרו לנו הרעיונות. לא גילינו יציבות והפסדנו יותר מדי נקודות בהתחלה. אני חושב שהיו דברים שלא עבדו, ועדיין הצוות המקצועי לא עשה את השינויים הנדרשים והמשיך עם אותה שיטה. אם משהו לא עובד, פעם אחרי פעם, אז למה לא לשנות, למה לא לנסות משהו אחר? איבדנו יותר מדי נקודות חשובות, לא ניצחנו ארבעה משחקים ברציפות מאמצע הסיבוב הראשון של הפלייאוף וכאן בעצם איבדנו את המומנטום. אני חושב שהיינו קבוצה יותר טובה ממכבי חיפה, גם כשהם שיחקו כדורגל יותר יפה. היה לנו יתרון פסיכולוגי, כי הם לא ניצחו אותנו באף משחק בעונה שעברה. הם לקחו אליפות בלי לנצח אותנו".
יש לא מעט שאומרים שפספסתם למעשה את האליפות במשחק התיקו 1:1 בסמי עופר, בסיבוב הראשון של הפלייאוף. משחק שבו נראיתם טוב בחצי השני, השוויתם ואז אתה הורחקת אחרי שני כרטיסים צהובים, די טיפשיים. איך הרגשת באותו משחק?
"אתה חושב שההרחקה הייתה בכלל מוצדקת? ראית את הצהוב השני שקיבלתי, זה בחיים לא היה צהוב. ברור שהיינו במומנטום, אחרי פיגור בחצי הראשון, הגענו למשחק הזה בסגל מאוד חסר, גררו השווה עם תחילת החצי ובאמת נראינו טוב והמומנטום היה אצלנו, אבל בסופו של דבר לא הפסדנו את המשחק, אז אני לא משוכנע ששם הייתה הבעיה שלנו. אני בכלל חושב שדווקא קיבלנו בטחון מהמשחק הזה".
ומה אתה אומר לאלה שהאשימו אותך בכך שהיית חסר אחריות והשארת את הקבוצה בעשרה שחקנים?
"אף אחד לא אמר את זה ישירות, אז אני לא יודע מי דיבר ומה אמרו. בסוף גם לא הפסדנו את המשחק. האדום? דברים כאלה יכולים לקרות והדיבורים של אחרי המשחק, זה משהו די נפוץ. כשלא הולך או כשמפסידים, יותר קל להאשים את הזרים. זה ככה כמעט בכל מקום בעולם. כשמפסידים, הלחץ על הזרים גדול יותר".
מה אתה חושב על העונה הזאת של מכבי תל אביב?
"מכבי איבדה בקיץ האחרון המון שחקנים. יונתן כהן ודור פרץ עזבו ועברו לשחק באיטליה, גם איתן טיבי שוחרר, אבל אני חושב שהאבדה הכי גדולה של המועדון זה איתי שכטר. הוא אדם מדהים, הרבה מעבר לעוד שחקן בקבוצה. הניסיון והתרומה שלו בחדר ההלבשה, יחד עם זה שתמיד דאג לאווירה טובה באימונים ובמשחקים. אין תחליף לרעב ולמנהיגות שלו. התרומה של שחקנים כאלה לפעמים הרבה יותר גדולה מאחורי הקלעים. החשיבות שלו כלפי הצעירים עצומה. זה שחקן ובנאדם שהוא מנהיג ומודל לחיקוי. גם בקטע המקצועי הוא תרם. ברור שהוא לא אותו שחקן שהיה לפני עשר שנים, אבל עכשיו הוא למד לשחק אחרת ותמיד ידע לתרום.
"מזכיר לך את חצי הגמר נגד מכבי חיפה, בחיפה, בעונה שעברה. שכטר ניצח בעצמו את המשחק הזה. מבחינתי זו הייתה החלטה מוזרה מאוד שהוחלט לשחרר אותו, הוא היה חייב להישאר. אם אני הייתי במקום ברק יצחקי, הייתי עושה הכול כדי להשאיר את גם את טיבי וגם את שכטר בקבוצה. הם היו עוזרים לדור הבא של השחקנים להתאקלם ולהיקלט במועדון וגם היו לוקחים על עצמם את הלחץ אם משהו לא היה עובד. כשעוזבים כל כך הרבה מנהיגים חשובים ושחקנים דומיננטיים בבת אחת, הקבוצה נפגעת".
אז לדעתך הסיבה להתרסקות העונה, היא השחרור והעזיבות של כל המנהיגים והוותיקים? אולי אלה שהגיעו לא מספיק טובים?
"מכבי תל אביב נמצאת בתקופת מעבר. זו תקופה של חילופי שחקנים, של הבאת שחקנים צעירים יותר שזקוקים לזמן ולביטחון. אני חושב שיש כמה שחקנים טובים מאוד בקבוצה. בשבילי אייל גולסה, כשהוא בריא ומשחק, הוא הקשר הכי טוב בישראל. גם קובאס ופריצה שחקנים טובים, למרות שהמאמן החדש לא ממש מאמין בהם לאחרונה. זה הכדורגל, מגיע מאמן והוא זה שקובע".
מה מכבי תל אביב צריכה לעשות לקראת הקיץ הקרוב כדי לחזור ולהתחרות על האליפות?
"לטפח את הצעירים ולתת להם לשחק. הם צריכים להשתפשף ולצבור ניסיון וככה הם יגדלו להיות שחקנים מובילים. אם הזרים לא מספיק משפיעים, צריך להביא שחקנים טובים יותר. ועוד משהו – אני חושב שברק יצחקי חייב להיות במערכת כמנהל הספורטיבי של מכבי תל אביב. מדובר באחד האנשים הכי מוכשרים שיש בכדורגל הישראלי. הוא למד המון בשנים שהוא במכבי תל אביב, בעיקר מהתקופה שבה הוא היה לצידו של ג'ורדי קרויף, ויש לו את היכולות להיות מנהל ספורטיבי מצוין במכבי. אני חושב שאחת הבעיות היא שאנשי הניהול מעליו לא מספיק טובים. אני לא מתכוון כמובן לבעלים גולדהאר או לג'ק אנגלידיס, אלא לאנשים שנמצאים בהנהלת המועדון כיום, ואין צורך לנקוב בשמות. ברק יצחקי הוא האיש המושלם עבור מכבי, הוא רק צריך אנשי כדורגל מוכשרים יותר לצידו".
שיחקת בקבוצה בשתי קדנציות, הראשונה בתקופת ג'ורדי והשנייה בעונת האליפות עם איביץ' ובעונה שעברה. מה היה השוני במועדון?
"הגעתי למכבי אחרי שהם הפסידו את האליפות לבאר שבע. אני חושב שג'ורדי היה יותר קרוב לשחקנים והאווירה הייתה אחרת. לג'ורדי היו המון קשרים ברחבי אירופה ואין ספק שזה עזר למועדון. היה לו צוות גדול מאוד ולכל אחד היה את התפקיד שלו. אצל איביץ', נדמה שהוא זה שהחליט כמעט על הכול ואני חושב ששחקנים ממש חששו ממנו ולכן הם עשו כל מה שהוא אמר, אבל תמיד היו לוולאדן שיקוליים ענייניים. מצד שני, מה שעבד לו כאן מול הכוכבים של מכבי לא עבד לו באנגליה. כשהוא הגיע לווטפורד וניסה לעשות את הדברים מול הכוכבים שם, בא טרוי דיני והפך עליו את הקבוצה ובסוף הוא איבד את המקום. באנגליה לשחקנים יש כוח עצום, כאן בישראל בדרך כלל המאמן הוא האיש הכי חזק במערכת".
בכל זאת, איביץ' היה אחד המאמנים הכי טובים שהיו במכבי. אתה מסכים?
"כמובן. איביץ' היה מאמן מצוין, אפשר היה לראות את זה מהדרך שבה הקבוצה זכתה תחתיו בשתי אליפויות. אחד הדברים שבלטו הוא שהקבוצה אף פעם לא התבססה אצלו על שחקן אחד. צריך להגיד בכנות, איביץ' לא ספר אף אחד, מבחינתו הכוכב הכי גדול או המשתכר הכי גבוה והילד מהנוער היו באותו סטטוס. מי שהיה טוב באימונים, קיבל את חולצת ההרכב. מבחינתו כל אימון היה באינטנסיביות של משחק. זה היה מטורף. הוא תמיד מתח את כולנו לקצה גבול היכולת".
עד היום שחקני מכבי תל אביב לא ממש דיברו על פרשת מיכה ואצילי והסיבה שהם נזרקו מהמועדון. מה דעתך על כל מה שקרה?
"אני חייב להיות אמיתי ולהגיד שלא ממש ידעתי את הפרטים, כשכל הפרשה הזו יצאה החוצה. שמעתי כמו כולם במה מדובר. אף אחד לא אמר לנו שום דבר. הבעלים קיבל את ההחלטה שלו וזה מה שקרה בסופו של דבר. אני באמת חושב שמיטש גולדהאר החליט לפי מה שהוא חשב שנכון למועדון. כשבעלים מקבל החלטה כזאת, לא משנה מה חושבים האחרים, הוא הבעלים והוא הקובע".
ההחלטה לשחרר את אצילי עלתה למכבי תל אביב באליפות?
"אני חושב שההשפעה שלו בעונה שעברה לא הייתה כזאת גדולה או מכרעת. אני חושב שדווקא העונה, התרומה של אצילי למאבק האליפות של חיפה היא אדירה. הוא מבקיע, מבשל, דומיננטי, בכושר יוצא מהכלל. ראינו את הגול האדיר שלו לפני שבועיים נגד באר שבע. זה שחקן שמנצח לבד משחקים".
אני רוצה להחזיר אותך שוב לשנים שלך במכבי תל אביב. הגעת כרכש נוצץ מאנגליה, אפילו הגדירו אותך כתשובה לוואקמה של באר שבע. התחושה היא שהציפיות ממך היו עצומות, אבל לא באמת מימשת את הפוטנציאל שלך.
"קודם כל, להשוות אותי למישהו אחר זו כבר טעות. באמת ניסיתי לעשות כמיטב יכולתי כדי להצליח ולעזור לקבוצה. יכול להיות שגם לא מיציתי את כל הפוטנציאל, אבל נתתי את כולי. נהניתי מאוד במכבי ושמחתי לשחק עבור המועדון. לא זכינו באליפות בקדנציה הראשונה שלי פה, אז גם זה בטח חלק מהרושם. כמובן שלפעמים יש רגעים קשים או דברים לא עובדים ותמיד אפשר לתת יותר ולעשות יותר, אבל בסך הכול באמת שנתתי הכול".
סיפרת פעם באחד הראיונות שסבלת מגזענות בישראל. כמה רחבה התופעה?
"אתה באמת שואל? ברור שנתקלתי בגילויי גזענות. היו לא מעט משחקים שבהם שמעתי נהמות כלפיי או כלפי שחקנים אחרים. הגזענות היא בעיה עולמית, לא רק בישראל. אני ממש מקווה שאופ"א או פיפ"א יעשו הרבה יותר בנדון. ברגע שאנשים ישלמו קנסות גדולים וירגישו את המכה בכיס שלהם, זה יצמצם את התופעה. כשכואב לך בכיס אתה מבין את חומרת המעשה טוב יותר".
היו מגרשים שבהם נתקלת בזה יותר מהרגיל?
"נתקלתי בזה כמעט בכל אצטדיון בישראל, בעיקר מול הקבוצות הגדולות. זו באמת חרפה. בשנה הראשונה עוד ניסיתי להילחם בזה. אני זוכר שהיה משחק אחד בטדי, נגד בית"ר ירושלים, (ב-2017, מכבי תל אביב ניצחה 1:2, ר"ב) ושמעתי בוודאות נהמות וגם מילים וקללות שאני לא רוצה לפרט. אני זוכר שאחרי שכבשתי סימנתי לקהל "שקט" עם האצבע על הפה ומה קרה? קיבלתי מהשופט כרטיס צהוב. אז הבנתי שאני נלחם באוויר ומאז השתדלתי שלא להתייחס לזה. גזענות זה מכוער. אני ממש מקווה שיבוא יום וזה יהיה מחוץ לחיינו".
