הסיפור עם מכבי חיפה הופך להיות השנים הבאות, לא העונה הנוכחית שבה אין בכלל על מה לדבר. חיפה מאיימת למחוק את התחרות בכדורגל הישראלי, להתרחק מליגת העל ולהפוך לאלופה של שנים רבות מאוד.
עומר אצילי מצליח לעורר קונפליקט מחשבתי על הפרשה שלו. הוא ערן זהבי של העידן הנוכחי – גוליבר בליגת העל. הרביעייה שכבש אתמול מול מ.ס אשדוד הגיעה בקלילות: אצילי כובש כמו שהוא נושם. מדובר בכדורגלן ואדם שמעלה הרהורים על השקפות עולם בנושא של מוסר מול תועלת, יושרה מול אינטרס: אצילי גורם למיליארדר כמו מיטש גולדהאר, מצליחן כרוני, להיראות כאדם שאפשר לפקפק בשיקול הדעת ובדרך קבלת ההחלטות שלו.
ניתן להתווכח עם גולדהאר פעמיים: ראשית, אם בכלל היתה סיבה לזרוק את אצילי, ושנית, אם מחיר ההחלטה שווה את זה. כך או אחרת, אצילי כנראה ייקח פה עוד ועוד אליפויות וייתן גולים בשרשרת, עד שיימאס לו. אולי יימאס לו בעוד שנה, אולי שנתיים, אולי עשור. נדמה כי כל עוד אצילי רוצה, הליגה תסור למרותו.
כל כך הרבה עוצמות וגיוון יש בחיפה: החל מסגל השחקנים הנוצץ, דרך המאמן, הבעלים, ועד המסורת והקהל. כשכל מה שיש לליגת העל להציע מנגד זה מיסטר יובאנוביץ' אחד, העסק נראה כמו באנקר ירוק לעוד הרבה מאוד שנים. אתמול אשדוד היתה קרבן בעל נוכחות פורמלית בלבד. ליגת העל מעמידה מול חיפה שחקנים שלא מסוגלים לשאת בקצב, מאמנים שלא יכולים להתחרות בברק בכר ובעלים שבדרך כלל לא מתחרים ברמות הרעב של יעקב שחר. התוצאה: נפתחים פערים עצומים, חיפה לא רק מובילה את הטבלה, היא בורחת לכל המושג הזה שנקרא כדורגל ישראלי.
קבוצות כמו אשדוד עולות מול חיפה בפחד, יראת כבוד, והנה, הופה, אדום וגול תוך שבע דקות. השני הגיע בדקה ה-19, הסיפור היה גמור, אבל החבר'ה בירוק רק החלו להשתעשע. זה נכון שבשבועיים האחרונים חיפה גמגמה ועשתה שתי תוצאות תיקו. פה בדיוק העניין – כשחיפה מאבדת נקודות, זו פאשלה, אירוע שנתפס כמו משהו שלא היה אמור לקרות. נקודה מול חיפה מתחילה להידמות להפתעות של קבוצות ישראליות באירופה. איבוד נקודות שלה הוא אנומליה.
בחלק מהליגות באירופה קיימת תופעה של מונופול על האליפות, והיא יכולה להגיע בקרוב גם לישראל. לודוגורץ, לדוגמא – הקבוצה שחיפה עשתה אצלה את השופינג של צ'יבוטה – לוקחת בבולגריה אליפויות רצופות מאז שנת 2012. גם כאן זה יכול לקרות: חיפה היא סוס דוהר שפועל לפי החוקים המותרים.
אצילי למשל הוא רכש של מקבלי החלטות שדגלו בכך שרק השגת המטרה קובעת. דין דוד ודולב חזיזה הם ראשים שניצודו – חיפה מסמנת כל מה ששווה משהו בקבוצות קטנות, כגון אשדוד או בני יהודה, ועטה עליו. גם קני סייף מסומן, הוא יהיה הטרף הבא של הקפיטליזם.
נדמה כי מכבי תל אביב תקבל בקיץ הקרוב תפקיד חדש – המושיעה היחידה האפשרית של ליגת העל. הפועל באר שבע תנסה עוד להתחרות, אבל מדובר במועדון שאוכל את עצמו בסכסוכים פנימיים בינו לבין אוהדיו. מכבי תל אביב תצטרך לסמוך על חזרת הרעב של גולדהאר, רגע לפני שהמכביזם האמיתי יתנחל סופית בכרמל.
לאחר שנים רבות של חסך, חיפה לא מתקרבת עכשיו לשובע. ניתן להניח כי שחר חלם בדיוק על שנים כאלו שיגיעו, לאחר לא מעט מפחי נפש. נדמה שעם הגיל, הרעב של שחר רק הולך וגדל. הוא חיפש תיקון על תקופות אבודות וריקות, והשיג את השינוי כשהחל לפתוח את הכיס בענק. ההתעוררות של שחר הגיעה לפני כשנה וחצי, כשהתקרב ליום הולדתו ה-80. כעת מבחינתו להמשיך לטרוף עוד 40 אליפויות רצופות.
