סימני חיים: האם ברנדלי קובאס יכול להתחיל קאמבק במכבי תל אביב?

מבט על דף הסטטיסטיקה של המשחק בין מכבי תל אביב להפועל חיפה מצייר תמונה שנראית על פניה שגויה לחלוטין. סגנית האלופה איימה יותר על השער, החזיקה משמעותית בכדור ולבסוף גם ניצחה. על פניו הכול מסתדר, מלבד דבר אחד: איש לא היה מופתע לו האורחת הייתה יורדת להפסקה ביתרון, וביותר משער אחד, בדרך לניצחון מפואר.

החלק האחורי של מכבי תל אביב שוב נראה במשך 60 דקות ככזה שלא ראוי למאכל אדם. דן גלזר אחד לא הצליח להתמודד לבד עם מרכז השדה החיפאי, בוודאי לאחר שספג צהוב מוקדם, עידן נחמיאס רחוק משחק או שניים מספסול ארוך מאוד והמחדלים של דוידזאדה וז'ראלדש באגפים הם עניין שבשגרה. מלאדן קרסטאיץ' ראה את הקטסטרופה מתקרבת. בשבועיים הקודמים חילוף אחד של יובאנוביץ' ניצח לו את המשחק, הפעם שלושה שחקנים שהכניס מיד לאחר ההפסקה הביאו לו שלוש נקודות.

יש לו יכולת, לקרסטאיץ'. בניגוד למשחקים הראשונים, בהם נותר חסר תגובה לשינויים של היריבות, הוא החל לבצע מהלכים גדולים. ויש לו גם לא מעט מזל, תכונה שכל מאמן שמח לאמץ.

מתן בלטקסה בן 26, כבר לא ילד. דרך ארוכה הוא עשה עד שהפך לחבר בסגל הקבוצה הבוגרת של מכבי תל אביב. בשלב מסוים כבר נראה היה שימצא את הדרך החוצה. 750 אלף שקל שילמה מכבי תל אביב להפועל פתח תקווה כדי להעביר אותו לשורותיה, ולא נראה היה שההשקעה הזאת תתורגם אי פעם לתוצאות במגרש. יחד עם היכולת הירודה של נחמיאס ועם הפציעה של ז'וזואה סה, נראה שבלטקסה יקבל יותר אשראי בזמן הקרוב. האם הוא יהיה זה שייצב את ההגנה הצהובה האיומה? מוקדם להטיל עליו אחריות כזאת, אבל את ההזדמנות שלו הוא הרוויח ביושר.

בלטקסה היה, כמובן, ה-חילוף המנצח של קרסטאיץ', אבל רצוי לעקוב גם אחרי ברנדלי קובאס שנכנס איתו ובישל לו את השער השני. בתנאי מעבדה, קובאס הוא אולי השחקן הכי מוכשר בליגת העל. יכולת הכדרור שלו וירטואוזית, גם ראיית המשחק משובחת ועל הנייר הוא יכול לחרוך הגנות. הבעיה של קובאס היא בעיקר בכוח הרצון. על גיורא שפיגל תמיד אמרו שהוא שחקן עצל. הוא היה עומד על המגרש, אבל פעולה אחת מדהימה שלו הייתה יכולה להעניק ניצחון (ופעם אחת גם ארגנה לנו העפלה למונדיאל). יש שתי בעיות עם שחקנים מהסוג הזה בימינו: האחת היא שהגנה היא חלק בלתי נפרד מהמשחק. אם אתה לא עושה אותה, לא תיספר. השנייה היא שכדי לקבל קרדיט להמשיך לעשות (או לא לעשות) מה שהם עושים הם צריכים להיות גדולים מהחיים. ההולנדי רחוק מלהיות שם.

ועדיין, מכבי תל אביב תצטרך את קובאס בישורת האחרונה. המחסור בפליימייקרים בולט בקבוצה הזאת. כשדן ביטון נסגר אין מי שיזין את החלוצים בכדורים איכותיים, וביטון עדיין לא הוכיח שהוא יכול להיות עמוד תווך בקישור. השאלה היא לא רק האם קובאס יקבל הזדמנויות בהמשך הדרך, אלא מה יעשה איתן.

הניצחונות של הפועל חדרה וסכנין סיבכו מאוד את מכבי נתניה והפועל תל אביב בתמונת הפלייאוף העליון. לשחקנים של קובי רפואה נותרו ארבעה משחקים – הערב מול מכבי חיפה, בשבת נגד הפועל באר שבע, משחק חוץ נגד הפועל ירושלים ולקינוח מפגש עם מכבי נתניה, במה שיכול להיות קרב ישיר על הכרטיס האחרון לפלייאוף.

להפועל תל אביב אין את הפריבילגיה להגיע לחיפה הערב בידיעה שהיא משאירה שם את הנקודות. זו אמנם לא מחשבה בלתי סבירה, והיא בוודאי חלפה לרפואה ושחקניו בראש, אבל במצב העניינים שנוצר, הפלייאוף העליון בסכנה ועימו גם ההילה שאפפה את מינויו של המאמן. מה שנראה כקאמבק מוצלח מתחיל להצטייר כמו פספוס. להפועל תל אביב פשוט אסור לנשור לפלייאוף התחתון. ליגה היא אמנם לא תרד, אבל אובדן הכנסות ממשחקים כמו הדרבי ומכבי חיפה, יחד עם תחושת ההחמצה, יהפכו את העונה הזאת לאכזבה ענקית, מקצועית וכלכלית.

מצד שני, אין לתאר מה יקרה לכל החלק העליון של הטבלה אם הפועל תל אביב תצליח לנצח הערב.

מי שבעצמה נראתה בדרך הבטוחה לפלייאוף העליון בסיבוב הראשון היא הפועל חיפה. עם קצת יותר מזל ודיוק של אלן אוז'בולט ואלון תורג'מן, ספק גדול אם היא מפסידה למכבי תל אביב. ההחמצות הללו לא מאפיינות משחק כזה או אחר, הן פשוט דרך חייה של הפועל חיפה. תמיד אותו דפוס, תמיד אותן זמירות, תמיד אותן תוצאות.

מאז שחזרה לליגת העל והתבססה בה בעונת 2009/10, הפועל חיפה הייתה רק פעמיים בפלייאוף העליון. במשך לא מעט עונות, כולל זו הנוכחית, היא פלירטטה איתו, אבל תמיד הגיע איזשהו רצף אכזרי שמשך אותה למטה. כשמסתכלים על הסגל שלה מזהים מקום בין שש הראשונות. מנובמבר היא ניצחה שלוש פעמים, חוסר התאמה משווע בין התוצאות לכישרון.

אז כן, אפשר להבין מדוע אוז'בולט ותורג'מן מחמיצים ממצבים ודאיים ואיך זה שמכבי תל אביב מקבלת את השריקה לפנדל והפועל חיפה לא. עוד עונה עם פוטנציאל חיובי יורדת לה לתהומות הנשייה. זה לא אלישע לוי ולא חנן ממן. זה כנראה משהו שעוטף את המועדון ומסרב לשחרר.

ביום שישי הפסידה הפועל כפר סבא 2:0 להפועל רעננה. למרות ההפסד, היא רחוקה עדיין נקודה אחת בלבד מבני ריינה שבמקום השני. ככה זה בליגה הלאומית, ניצחון אחד ואתה מועמד לעלייה, שני הפסדים ואתה יורד בוודאות.

האם כפר סבא תתגבר ותקבל את כרטיס העלייה? כן, לא, למי אכפת? הרי גם אם תעלה היא תרד מיד. זו כפר סבא של 30 השנים האחרונות – מחזיקה מעמד עונה או מקסימום שתיים ויורדת שוב. זה המועדון שמזוהה היום יותר מכל עם ההגדרה "קבוצת מעלית", הגדרה שצריכה יותר מכל להפחיד קבוצה אחרת בליגה הלאומית – בני יהודה.

על פניו, הסכנה שמרחפת מעל בני יהודה היא הפלייאוף התחתון, שיבטיח בוודאות עוד עונה בלאומית (או גרוע מכך), אבל זו לא בהכרח המציאות. לבני יהודה מותר להישאר עונה נוספת בליגה השנייה, קבוצות עשו את זה לפניה והשתקמו. מה שאסור לה הוא לקבע את עצמה באותו כינוי גנאי של כפר סבא, מועדון עם זכויות לא פחות גדולות בהיסטוריית הכדורגל הישראלי – "קבוצת מעלית". היא לא יכולה להרשות לעצמה להסתובב באזור הדמדומים הזה, ועם ההתנהלות הנוכחית של ברק אברמוב זה בהחלט יכול להיות הגורל שלה.

הערב בני יהודה פוגשת ב"קרב הכתומות" את נס ציונה. ניצחון יקפיץ אותה לאזור הבטוח יותר, הפסד יסבך אותה בתחתית. תנצח או תפסיד? לא ברור, העיקר שלא תגיע למצב של "למי אכפת?"