סיום המשחק אתמול (שני) בבלומפילד מצא את מלאדן קרסטאיץ' מתראיין באופן רגוע מדי יחסית למישהו שהרגע שלח את טל בן חיים לשחק כמגן ימני. זו סיטואציה ששווה להתעכב עליה: קרסטאיץ' היה שקול, מדוד, המתין בסבלנות למתורגמן שלו שיחזיר לו דאבל פס, ענה בסטייל. תזכורת: מדובר במאמן שרק כמה דקות קודם לכן ניהל על הדשא בבלומפילד מערב פרוע.
מכבי תל אביב ניצחה אתמול את בית"ר ירושלים בזכות העובדה שקרסטאיץ' לא דופק חשבון. הוא הולך הפוך ממה שרוב המאמנים הישראליים נוהגים לחשוב, ופונה לכיוונים אחרים ושונים. הסרבי פתח כאן סמינר לכדורגל שמתחיל עוד בהתנהלות מחוץ לדשא. אין לו שום בעיה להראות לכולם עד כמה איננו שולט באנגלית, הוא לא עושה שום מאמץ להתחבב או לסגל לעצמו מעמד מודרני. הוא חף מכל חנופה, נותן לכולם להבין: הדברים יתבצעו בקצב שלו, בזמן שלו ובדרך שלו. כך זה מחוץ למגרש, וכך גם בזמן אמת במשחק.
קרסטאיץ' עשה כדור נייר מכל התפיסות של הכדורגל הישראלי וזרק לפח. זהו, אין שחקני כנף, אין חילופים מהבית, אין ניסיון לאמץ את כללי ההיגיון הסביבתי. הוא מוצא לנכון לשחק עם שני חלוצים – והם אכן מפרקים את הליגה. הוא גם לא סופר סתירות פנימיות: אין לו בעיה להראות לכולם שגילה את אייל גולסה באיחור, ובכלל, נדמה שהוא אומר משפט אחד שאיננו מתורגם: שמעו, חבר'ה, אתם אחרי הכל ישראל, אני לא באמת אתן משקל למה שאנשי הכדורגל אצלכם יחשבו ויגידו.
כך יוצא שקרסטאיץ' עושה הכל נכון, ומכבי תל אביב רצה חזק. אתמול בצהריים התברר שהפועל באר שבע ומכבי חיפה משקשקות מבלומפילד – כל אחת והטיעון שהעלתה כדי להעביר משם את חצי גמר הגביע. איך לומר, מובן כי הסלידה שלהן מבלומפילד לא נוצרה בגלל רגש נחיתות מול הפועל תל אביב, כן? נראה שיש כאן שתי קבוצות שמאוד משתדלות להדחיק את עצם הקיום של מכבי תל אביב.
אלא שעם ג'ורג'ה יובאנוביץ' וסטיפה פריצה בשפיץ, יהיה קשה להדחיק את הצהובים. הזוג הזה גדול על הליגה. מדובר בסוג של חוסר הוגנות: מישהו הנחית היישר לתוך הליגה הישראלית צמד חלוצים של הליגה האירופית. ייתכן שיובאנוביץ' התבונן אתמול בבית"ר ולבסוף התעניין אצל פריצה אם מדובר במשחק ליגה או ששוב חזר הסיפור שהסביר לו בשבוע שעבר נגד יפו.
אבל זו לא היתה יפו. זו היתה בית"ר. יוסי אבוקסיס צריך להעסיק את עצמו הבוקר בשאלה לוגית: אם בונקר כל כך חסר יומרות התקפיות עדיין מסתיים בשלישייה, מה בעצם הטעם בו? ניתן להתרשם שאבוקסיס חושב שהמשחק ההגנתי המוחלט הזה הוא סוג של טקטיקה. מביש, מנוגד לכל הגנטיקה של בית"ר, לאן זה כבר יכול להוביל?
אבוקסיס משחק טוטאל פוטבול הפוך. בית"ר מתייצבת על המגרש בתפיסה דוגמטית, שלפיה אסור בכלל לנסות. המאמן שלה סיפק בסיום חתיכת ניתוח תבוסתני מדוע אסור ללחוץ גבוה: לדבריו, בלחץ גבוה מכבי היו מפרקים אותו. אכן, בהחלט מזל שאבוקסיס לא השתמש בלחץ גבוה. הקהל העצום של בית"ר כבר מזמן מגיע רק כדי לתמוך, ולא כדי ליהנות. אבוקסיס תמיד יזכור להגיד ש"אנחנו צריכים את הקהל שלנו". האם הוא זוכר שאנשים משלמים ממיטב כספם כדי לראות את בית"ר? נדמה שמישהו טועה לחשוב שהאוהדים הם עובדים של הקבוצה.
בית"ר ניצבת בדרך לפלייאוף תחתון שהוא אזעקת אמת. זהו עידן עגום שבו אוסף של שחקנים אפורים עוד עלול לכתוב פרק משמעותי בספרי ההיסטוריה של המועדון. תכף מלחמת ההישרדות האמיתית תתחיל, לפניה נותר רק בשבוע הבא עוד משחק אחד שאסור ללחוץ בו גבוה.
