ברקת: "כבר ברכישת הקבוצה חלמתי על אליפויות וליגת האלופות"

מאז רכשה את הפועל באר שבע ב-2007, הבעלים אלונה ברקת הובילה את המועדון מבירת הנגב לכמה פסגות היסטוריות: קטיעה של 40 שנות המתנה לאליפות עם שלוש זכיות רצופות, גביע מדינה וקמפיין בלתי נשכח באירופה. כעת, כשבאר שבע נמצאת בעיצומו של מאבק צפוף בצמרת, אתר המועדון קיים ראיון עם הבעלים לכבוד יום האישה.

"ההחלטה לרכוש את באר הגיעה משני מקומות", סיפרה ברקת, "אחד – אני אוהבת את המשחק. המקום השני זה שעשיתי אז המון פעילויות חברתיות. אחת מהן הייתה עם תושב העיר, אלי אללוף, אשר מאוד אוהב את המועדון. כשהוא שמע שהמועדון מוצע למכירה אז הוא פנה אליי וזו הייתה הזדמנות בשבילי לעשות משהו אחר ושונה באמצעות הכדורגל. זו החלטה שאני גאה בה ונהנית ממנה כל הזמן".

"שאלו אותי בראיון הראשון מה החלום, ומה אגיד? היינו בליגה השנייה, רק הגעתי. גם ככה אנשים הרימו גבה על כך שאני אישה בתחום נורא גברי. כשהמצלמות כבו, אמרתי שאני חולמת בגדול, על אליפויות וליגת האלופות, אבל אין טעם להגיד את זה או לדבר על זה, כי זה יישמע תלוש מהמציאות. אני חושבת שכשלאנשים יש חלומות והם מציבים לעצמם יעדים, בסוף הם יגיעו. זה אולי ייקח זמן, זה לא פשוט ולא קל, אבל כשאתה מאתגר את עצמך, יש גם סיכוי שתגשים את החלומות שלך".

כשנשאלה מה היה רגע השיא בתקופתה, ברקתה התקשתה לבחור ומנתה יותר מרגע אחד: "יש הרבה רגעים יפים, הרבה רגעים היסטוריים: האליפות הראשונה, הניצחון על אינטר בבית, התיקו בסאות'המפטון. גם הפעילות שאנחנו, כמועדון, עושים ביחד ולמען הקהילה שלנו, היא מופלאה. זו עשייה מבורכת לאורך שנים. זה גורם לי אושר עצום". בנוגע לרגע הכי קשה וכואב, לברקת כבר היה פחות קשה לבחור: "מותו של צ'סאווה אינספאווה. בנוסף, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, ההפסד שלנו במאריבור".

"אנחנו משתגעים עד שריקת הפתיחה", מספרת ברקת על השעות שלפני המשחקים, "אני תמיד מסבירה לאנשים שבמשחקים אני לא נושמת במשך 90 דקות. יש המון מתח ובמהלך היום אני מנסה להסיט את המחשבות לדברים אחרים. גם כשאנחנו מבקיעים, אני נהנית משבריר השנייה של הגול, אבל מיד מרוכזת כדי לראות איך מתפתח המשחק. רק כשהמשחק מסתיים בתוצאה טובה אני מרשה לעצמי לחייך".

"כשאתה בעלים של מועדון, אתה אחראי לטוב ולרע. הכל עלייך. אמנם יש מאמנים, שחקנים, צוות ומנכ"ל, כולנו באותה סירה, אבל עדיין זו אחריות שלך ואתה נמדד כל שבוע בפרמטר ההצלחה. אני תמיד מסבירה לאנשים שגם הם בתחום העסקי, שהם מגישים דוחו"ת פעם ברבעון. אני מגישה דוחו"ת כל שבוע. זה לא פשוט בכלל. כשהדברים לא הולכים טוב, אתה צריך להרים את עצמך, כי אתה הוא ראש המערכת. בלילה שאחרי הפסד אני מאוד משתדלת לשמור על פרופורציה. זה לא שאני לא מאוכזבת. הילדים יכולים לתאר שהנסיעות הביתה נורא שקטות. אבל אני כל הזמן חושבת איך לשפר ומה לעשות אחרת. אני פחות עסוקה בכאב ואני יותר ממוקדת במה לעשות שיראה יותר טוב".