עם כל הכבוד למשחקה הערב (ג') של נבחרת ישראל בכדורגל מול רומניה, הדבר המשמעותי ביותר הוא הצורך למינוי מאמן קבוע לנבחרת הלאומית. הזמן לכך קצר מאד, שכן משחקה הרשמי יהיה כבר ב־2 ביוני, מול נבחרת איסלנד. בחירת המאמן לא יכולה להתמהמה.
ברור שעדיף היה שהמאמן המיועד יהיה זה שידריך אותה במשחק ההפסד 2:0 מול גרמניה, ובמשחק היום מול רומניה. ומשהדבר לא נעשה, איבדנו זמן יקר. לכן החלטה מהירה היא עכשיו בראש סדר העדיפויות. מובן שיש לבחור במאמן שתפיסתו את הכדורגל נושקת לזו של יוסי בניון, אחרת תשדר הנבחרת בשני קולות. מצד שני תהיה זו טעות חמורה לבחור במאמן מסוג של בובה.
ישראל זקוקה למי שהוא בעל מקצוע מעולה, כריזמטי, כזה ששחקניו מעריכים את פועלו ואת הישגיו. בניון עצמו יכול וצריך מראש להבהיר את עמדתו המקצועית, אך בשום פנים ואופן לא להתערב בבחירת השחקנים, ולא בהרכב הפותח. אם הכוונה היא למנות לנבחרת מאמן זר, ומפני שכאמור המשחק הרשמי הקרוב נמצא כבר מעבר לפינה, זוהי בוודאי סיבה לא לעכב את המינוי. המאמן הזה חייב להספיק לראות את משחקי הליגה שנותרו עד לסיומה, כדי להכיר, עד כמה שניתן, את השחקנים. בטוחני שהדבר מובן לכל אחד בהתאחדות לכדורגל.
מכל מקום, בספורט אין קסמים. ההתקדמות היא מדורגת ונשענת גם על עבודת עומק יסודית. עדיין זכורים מ־2017 דבריו של ערן זהבי, שאמר כי "40 שנה לא עלינו למונדיאל, ועוד 40 שנה לא נעלה". הם רק מחזקים את העובדה שהכדורגל אינו דומה לעוגה, שלאחר 40 דקות של אפייה בתנור, היא כבר מוכנה לאכילה.
ואם התייחסתי למאמן, זה המקום לומר משפטים אחדים על אבי אבן, מאמן הכדורסל של מכבי תל אביב. הוא חתום על שני ניצחונותיה הגדולים בשבוע שעבר, על קבוצות מילאנו וריאל מדריד. בכך השאיר כנראה את מאמני הכדורסל הוותיקים פעורי פה. הרי אבן הגיע לתפקיד, לאחר ששימש כראש מערכת הסקאוטינג. צניחתו ישירות לעמדה הנחשקת, מלמדת, שכנראה אימון וניהול משחק כדורסל אינו שמור רק לקומץ, המרבה לדקלם את המילים פיק אנד רול. שאיש ספורט עם ראש פתוח והגיוני מסוגל להתמודד עם התפקיד לא פחות טוב מאחרים, ואולי אף טוב מהם. הערב שוב ישתדל אבן להוכיח זאת, הפעם ביוון, גם מול קבוצת פנאתינאיקוס אתונה, במסגרת היורוליג.
