אחרי שמכבי חיפה הבטיחה מעשית את הזכייה באליפות השנייה ברציפות בסיום ההפסד למכבי ת"א, אחד מכוכבי הקבוצה, דולב חזיזה, התראיין אצל יניב קטן בתוכנית "קטן ב-2" ברדיו חיפה וסיכם את העונה שעברה עליו ועל המועדון.
חזיזה פתח את דבריו וסיפר על התחושות: "אני מאוד שמח שלקחנו את האליפות הזו. ידענו שזה יהיה קשה. היה לנו מרווח ביטחון שאנחנו נתנו לעצמנו. אנחנו הבאנו את עצמנו למקום שאנחנו נמצאים בו. ידענו שהאליפות הזו תהיה שלנו ככה או ככה. גם אם היינו צריכים לנצח את המשחק מול סכנין או נגד נתניה, היינו עושים את זה. היה חודש פחות טוב, כן, היינו קצת יותר בלחץ, אני, עומר, דין ושרי – הדברים הלכו לנו קצת יותר קשה. לעומר היה מאוד חשוב להגיע ל-20 שערים, אז יכול להיות שהוא היה קצת יותר בלחץ, והיה חשוב לו לעשות דאבל-דאבל ואני בטוח שהוא יעשה את זה. דין רצה להתחרות על מלך שערים. זכינו בשלושה תארים ובעזרת השם נזכה גם ברביעי. אפשר לעשות עונה היסטורית ויכול להיות שזה קצת הלחיץ אותנו. יכול להיות שיש שחיקה ועייפות. ההרכב רץ קרוב ל-50 משחקים. תמיד יש נפילות. לא היייתי רוצה שהנפילה תהיה בפלייאוף, אבל זה לא משנה כי היה לנו מרווח ביטחון והיינו שם כשהיינו צריכים את הנקודות".
על ההרגשה לאחר ההפסד למכבי תל אביב: "גם אם לא היינו משחקים נגדם והיינו מפסידים, עדיין הייתה תחושה מוזרה. אני יודע כמה זה היה חשוב לכולם, ככה שזה מאוד עצוב, אבל אם מסתכלים על כל העונה, זו לא קלישאה, אנחנו חזרנו נגדם מפיגור כפול ועשינו משחק שייזכר לדורות. ניצחנו את באר שבע בעשרה שחקנים והראינו אופי. דווקא החצי הראשון היה בין היותר טובים שלנו בתקופה האחרונה. אם היינו נותנים את הראשון והשני יותר מהר, המשחק היה מתפתח אחרת. התחושה הייתה מוזרה, וגם ראינו את זה על חלק מהשחקנים. עומר ושרי היו קצת מאוכזבים. נגיע למשחק בסכנין במלוא העוצמה, ואז יש את משחק ההכתרה בסמי נגד נתניה, שאני לא חושב שהוא פחות חשוב מגמר הגביע. לא אכפת לי אם הם יצטרכו את הנקודות או לא, אנחנו רוצים לשמח את האוהדים. הבטחנו את האליפות מעשית, אז היינו צריכים לחגוג. אני אישית מאוד שמחתי, כי הייתה ירידת מתח ולחץ. במשחקים הבאים נראה מכבי חיפה אחרת".
על סוד ההצלחה של מכבי חיפה: "חדר ההלבשה שלנו מאוד שמח, אני אישית דואג שהוא יהיה שמח ואני מאוד אוהב לקשקש, לדבר, להצחיק ולעשות שכונה עד שיוצאים למגרש. אני אוהב שכולם ביחד ושיש אווירה טובה. אנחנו מוציאם את המקום לצחוק על דברים כדי להרים עוד יותר. אני לא מזניח גם אם שחקן פתאום לא בסגל. אני הולך אליו, מחבק אותו, יושב איתו ונותן לו את הכמה דקות שמגיעות לו. יש אצלנו הרבה לידרים בקבוצה. סאן כינס את כולם ב-2:2 בחוץ נגד מכבי תל אביב בבלומפילד בעונה שעברה בפלייאוף, הוא זה שנתן בראש. יש משחקים שעומר נותן בראש, שנטע נותן בראש. נגד הפועל באר שבע בסמי עופר היו עצבים ועומר נכנס לחדר ההלבשה והתחיל לקלל. כל פעם זה שחקן אחר. נטע יודע להרגיע".
על ההשפעה של ברק בכר עליו: "לפני משהו כמו חודשיים, הייתי נורא עצבני באימונים. הכדור לא נכנס לי ולא הבקעתי ובישלתי איזה שבעה או שמונה משחקים. הייתי עצבני במשחקונים, פשוט לוקח את הכדור ומנסה לעבור את כולם ולפוצץ. שחקן עם הגב אליי, אני מנסה לאשפז אותו, נותן כניסות ברוטליות. הכל מעצבים. לא הייתי צמא, לא רוצה כלום. ואז היה שלב שברק לא דיבר איתי במשך שבוע, ואז הוא הכניס ואתי לשיחה ושאל למה אני עצבני. אמרתי לו שהכדור לא נכנס. אני עושה הגנה, עושה התקפה ועושה את הדברים בצורה טובה, אבל לא נכנס. הוא ידע להרגיע אותי ואמר שהוא מאמין ביכולות שלי. שגם אם לא אבשל או אבקיע, הוא יודע שאני רוצה לנצח כל משחק ונותן את כל מה שיש לי בשביל הקבוצה".
על סגנון המשחק שלו, שלפעמים מוגדר כשכונתי: "יש דברים שאני עושה מעבר לגולים ובישולים. לפעמים אני עושה דריבבל ולא מצליח, אבל שוכחים שאני עושה הגנה כמו מטורף. אני מעדיף להיות בהגנה במאה אחוז. נגד הפועל חיפה ראיתי שלא הלך לנו טוב בהתקפה, אמרתי לעצמי שאני אהיה מאה אחוז בהגנה. אני יודע לעשות הגנה כמו שאני עושה התקפה. היה לנו מומנטום גרוע ורדפתי מהצד השמאלי עד הימני וחלצתי כדור בהגנה אחרי שתורג'מן עבר את פלאניץ.' חילצתי גול של מאה אחוז. כולם אמרו 'משחק לא טוב', אני הלכתי הביתה הכי מבסוט בעולם כי ידעתי שנתתי מאה אחוז במשחק לא טוב וחילצתי כודרים בהגנה. זה כמו בישול וכמו גול. אני עובד בהגנה. אני תמיד רוצה לבשל ולהבקיע, אבל אני לא אשאר למעלה ואחכה שיסתדרו בהגנה ויעוף הכדור ויהיה לי אוויר לעשות התקפה. אני אעשה הגנה ואם יהיה לי אוויר, זכיתי".
על תחילת דרכו בכדורגל: "הייתי חלש מבחינה גופנית, לא כזה אהבו אותי. הייתי 1.50 מטר בגיל 14-15, ובאתי ונאבקתי. הייתי יוצא באוטובוס ב-15:00 בצהריים מלוד, שעתיים וחצי כל כיוון, נשאר אחרון עם הנהג. יורד והולך רבע שעה ברגל. אמא שלי נשברה הרבה פעמים, היא הייתה בוכה לי שהיא מחכה באוטו ב-20:00 בערב והייתה באה ישר מהעבודה לקחת אותי מהאימון. היא הייתה צמודה אליי כל הילדות שלי. היא הייתה בוכה הרבה".
על החתימה במכבי חיפה: "כשגלעד התקשר ואמר שהעסקה קרובה, אמרתי לו שאני לא יכול יותר עם הלחץ הזה, לא יכולתי לישון בלילה, טסתי לפראג עם חבר להירגע. לא רציתי להיות עם הטלפון. כשירדתי מהמטוס הוצאתי את הטלפון ממצב טיסה, לא ראיתי הודעות ואמרתי לעצמי שהעסקה התפוצצה. כשחזרתי לארץ, הייתי בדרך לחתנה, נסעתי שעה וארבעים מעפולה, אמרתי לעצמי שאני חייב ללכת לכבד, למרות שהייתי בטוח שהעסקה נפלה. פתאום גלעד התקשר ואמר לי 'תתארגן, ב-02:00 בלילה אתה טס למחנה אימונים עם מכבי חיפה'. עצרתי לדקה לעכל, זה היה רגע בלתי נשכח. הייתי בא בחינם אם היו אומרים לי".
על עתידו: "רק אם יבוא מועדון באמת ברמה, שיהיה יותר גדול ממכבי חיפה, זה משהו שיעניין אותי. אם לא אז מכבי חיפה זה הבית שלי. רק אם תבוא קבוצה ברמה גבוהה, שהיא תהיה קבוצה יותר גדולה ממכבי חיפה, אז אני אלך".
על כך שיש תחושה שהוא יכול לתת יותר: "באירופה היו לי משחקים שדחפתי את עצמי לקצה. אני חושב שאני צריך יותר להתפקס וכן יותר להבין מתי אני צריך להביא עת עצמי יותר במהלך המשחק. הרבה פעמים השנה שיחקנו במערכים שהייתי על הקו לבד. הקהל לא באמת מבין את זה. זה מאוד קשה גם מבחינה גופנית וגם מבחינת יכולת. הרבה פעמים אין לך את התמיכה של מגן ושל קשר. לפעמים אני צריך לעשות דריבל נגד שניים או שלושה שחקנים וצריך למצוא פתרון. יש משחקים שעשיתי את זה בצורה טובה ויש משחקים שפחות, אבל אני אף פעם לא אשקר בהגנה, זה האני מאמין שלי".
מה כל כך מיוחד בברק בכר: "הוא עוטף את עצמו בסביבה מאוד טובה. הצוות שלו זה משהו שעושה לו ולנו טוב. הצוות שלו בקשר איתנו כמו חברים. ברק מסתכל עם המבט, ואתה יודע מתי אתה צריך לשתוק ומתי לרוץ. כשהוא מתערב באימון אז הוא מתערב. הוא יושב מהצד, וגיא צרפתי מעביר את האימון. גיא בקשר טוב איתנו והוא גם משחק איתנו לפעמים במשחקונים. ברק תמיד איתנו בדשא, הוא נותן הערות ואני בטוח שהוא יושב עם גיא לפני האימון. גיא יותר מעביר את האימונים בפועל. גם בחו"ל יש את הדברים האלה עם סוג של מנג'ר. אם הוא מצליח ועושה את זה טוב, סימן שזה נכון".
אסיפה ספציפית שהוא זוכר: "בעונה שעברה, אחרי שעשינו תיקו בפלייאוף העליון לפני המשחק באשדוד, אני חושב שהיה כבר ארבע הפרש למכבי תל אביב. לפני המשחק עשינו אסיפה בכפר גלים. הוא הראה לנו וידאו של כל מה שעשינו כל השנה לאורך כל הדרך, סוג של מוטיבציה, הוא אמר לנו שמעכשיו יש לנו 5 חוקים שאנחנו עוברים עליהם לפני כל משחק. אנחנו היינו בלחץ והוא רגוע. לא ישנתי איזה חודש וחצי. כל פעם כשאנחנו נמצאים בסיטואציה לא טובה, אנחנו עוברים על זה. הוא נתן לנו חוקים שהוא דוגל בהם. הדבר הראשון, זה נשמע קלישאה, לא עוזבים את המשחק ולא משנה מה התוצאה. הוא אמר לנו שגם אם נצא לאשדוד ונהיה בפיגור, לא עוזבים את המשחק בשום סיטואציה. רק מזה שהוא מדבר על זה, זה נותן לך את ההרגשה שאתה תמיד יכול לחזור למשחק".
הגעה לליגת האלופות: "חלום, הלוואי. אני מתפלל כל יום. אתה מדבר על זה ויש לי צמרמורת. אני חולה כדורגל. אם תבוא אליי הביתה, הטלוויזיה פתוחה על כדורגל עד שאני מתעייף. אולי זה סימן משמיים שהתקדמנו עוד שלב ואנחנו מתחילים מהסיבוב השני, זה ייתן לנו יותר מנוחה בפגרה. הצפי שלי מעצמי הוא להגיע לפלייאוף ליגת האלופות ומשם הלוואי שנוכל להעפיל".
לקראת גמר הגביע מול הפועל באר שבע: "ברק ייתן לשחקנים לנוח במשחקים הקרובים כדי שנוכל לבוא במלוא העוצמה והוא יכין אותנו כמו שצריך. לגמר יש חוקים משלו, הכושר של הקבוצה לא מעניין".
נבחרת ישראל: "אני ריאלי, כמה שייתנו לי לשחק, אני אתן תמיד את המקסימום. במשחקים ששיחקתי הייתי טוב, עשיתי שינוי והסטטיסטיקה לא רעה. נבחרות ישראל זו זכות, זה דבר עילאי מבחינתי".
מה דעתך על הכתבה?