שני מועדוני כדורגל גדולים במדינות שלהם. שתי קבוצות עם אצטדיון ביתי מפואר, עם תארים מקומיים רבים, עשרות אלפי אוהדים, כוכבים גדולים שלבשו את מדי הקבוצות, השתתפויות מעוררות השראה באירופה.
יולי 2012, הפועל תל אביב מחתימה את חנן ממן מהפועל חיפה, מחזירה את גיל ורמוט מקייזרסלאוטרן הגרמנית, מצרפת את הקמרוני אריק דג'מבה דג'מבה אקס מנצ'סטר יונייטד, מצמידה לעומר דמארי את טל בן חיים שמגיע ממכבי פתח תקוה, ובחודש ינואר מנחיתה כאן את אלמוג כהן מנירנברג.
יולי 2012, גלזגו ריינג'רס מתפרקת ויורדת לליגה הרביעית בשל חובות כספיים וחל עליה איסור החתמות.
10 שנים (פחות חודשיים) אחרי: הפועל תל אביב יכולה להשיג כרטיס למוקדמות ליגת הקורנפלקס ללא סוכר, בזכות העובדה שבגביע כאן תזכה קבוצה שכבר השיגה כרטיס למפעל אירופי, אבל היא לא תלויה בעצמה וצריכה לנצח את הדרבי העירוני אותו היא לא ניצחה מאז מלחמת העולם הראשונה.
בזמן שעבר הספיקה הפועל תל אביב להתפרק כלכלית, ירדה ליגה, עלתה ליגה, איבדה כל רלוונטיות בקרבות הצמרת, הפכה לעוד קבוצה בליגה ועדיין יש לה חובות כספיים.
וגלזגו ריינג'רס? היא עלתה ארבע ליגות, זכתה שוב באליפות והשבוע הפסידה בפנדלים את גמר הליגה האירופית.
זהו ההבדל בין מועדון גדול ועוצמתי, למועדון שחושב שהוא גדול ועוצמתי. ועוד אומרים לנו שהכדורגל הסקוטי הוא פח. כדורגל שמגיע לשלב הבתים בליגת האלופות וכמעט מניף את גביע הליגה האירופית.
בקשה קטנה: כשקבוצה ישראלית תגיע לגמר אירופי, תצלצלו לנינים שלי.
שבת שלום.
התוצאות במשדר סיכום העונה: בשבת ב-19:30 (ספורט4)
