1. הפועל תל אביב פספסה אמש (שבת) הזדמנות לסיים במקום הרביעי עם כרטיס לאירופה בעקבות הפסד 2:0 למכבי תל אביב, שהאריך את רצף הדרבים ללא ניצחון ל-23, אך חשוב מכך – השלימה שני דרבים רעים מאוד בפלייאוף וסיימה בתחושה חמוצה שמאפילה על כל העונה הזאת, או כמו שאמרו במועדון בסיום: "סך הכל, בכלים שיש בהפועל תל אביב זאת עונה טובה, אבל הדרבים הרגו אותנו. אי אפשר להתעלם מזה. למרות שמכבי עם סגל טוב יותר תמיד, היינו שווים יותר וחייבים להוציא יותר".
במהלך השבוע השחקנים לא היו רגועים, הקוף של הקהל על הגב מהדרבי הקודם הורגש בכל פינה. באיזשהו מקום הכל יצא משליטה עוד מהדרבי הקודם, הלחץ והעצבים של הקהל עבדו לשני הצדדים. מצד אחד השחקנים היו בטירוף, אך מנגד, למרות המוטיבציה הגדולה, אפשר היה להרגיש את הלחץ וגם את העובדה שרבים מהם סחוטים מעונה מתישה עם סגל מהקצרים בליגה ועם לא מעט שחקנים שפתחו את העונה בליגה לנוער.
2. שמונה השנים ללא ניצחון בדרבי מהדהדות חזק, אולם גם אם היה ניצחון או שניים במהלך התקופה הזאת, הפערים הם עצומים. הסגל של מכבי, היכולת שלה לעשות רוטציה, להעלות שחקני איכות כמו פריצה וריקן גם מהספסל – הופכים את זה ללא כוחות וכל עוד הפועל תל אביב תישאר בתקציבים הללו, היא תהיה הנחותה בעיר.
והקהל מרוסק. הם ממשיכים להגיע בהמוניהם, ללוות ולתמוך, וסופגים את האכזבה והכאב כשברקע אוהדי מכבי שרים "איזה כיף שיש הפועל" ו-"8 זה בדם, לא תביאו את הדרבי לעולם", שצרב לקהל האדום בנשמה.
למעשה יש דיסוננס בין הכעס של האוהדים על השחקנים, לעובדה שקשה מאוד לבוא בטענות, כי האדומים הוציאו השנה מים מהסלע. ארבעה-חמישה צעירים מהנוער שיחקו השנה, זרים כמו סיאנדה קולו, מוחמד קליל טראורה, או כאלה שהגיעו בלית ברירה ברגע האחרון, כמו בוגדן סרנבסקי ומרקו ינקוביץ' שלא תרמו וגם פלומן שאחרי המשחק בטרנר הלך אחורה. זרים של הרגע האחרון, כאלה בלי קבוצה או "מציאה" שבמסגרתה קבוצה אחרת משתתפת בשכר רק כדי להיפטר – נראים בהתאם.
וזאת המציאות. פלייאוף עליון זאת תקרת הזכוכית של הפועל תל אביב, אולי עם כרטיס לאירופה אפשר לגרד אותה עוד קצת, אבל כאן זה גם נגמר והציפיות צריכות להיות בהתאם, גם לדרבי. הקהל העדיף לדבר אתמול על המחאות שבדרך. בשלב הזה הם חוזרים ושמים את ההנהלה במוקד, אך הפועל תל אביב פשוט צריכה כסף כדי להיראות אחרת. במספרים שלה היום, היא לא תעשה יותר.
3. ומה יהיה בשנה הבאה? ינסו לעשות יותר טוב, אבל הסיכוי שזה יקרה לא גדול. בוקסנבאום ייכנס רשמית לתפקיד, בשלב זה הוא ורפואה מתמקדים בחיפושים אחר זרים בעמדות הבלם, הקשר האחורי והחלוץ, אך למצוא כאלה שמשדרגים זה לא פשוט, גם אם הפועל תל אביב מעלה את הסכומים ל-200 עד 250 אלף יורו לזר.
השאיפה של המועדון היא למכור לפחות שחקן אחד בקיץ מבין אושר דוידה ושי אליאס, כשמנגד, רק בהתאם לתקציב יוחלט על שחרורים של שחקנים שמחזיקים בחוזה, מה שלא הולך להיות פשוט. חוזהו של ארנסטס שטקוס לא יוארך ואיתמר ניצן, אריאל הרוש ובוריס קליימן מועמדים לעמדת השוער. האדומים רוצים לראות אילו שחקנים ישראלים לא ימשיכו בקבוצות הגדולות, ואולי לצרף ישראלי שיוכל לשדרג.
מה דעתך על הכתבה?