לאחר שסיים את הפרק המפואר שלו בסלטיק, במהלכו הפך לכדורגלן הישראלי המעוטר בכל הזמנים עם לא פחות מ-18 תארים, ניר ביטון – שממתין להצעות ולא פוסל חזרה לליגת העל, התארח אצל אורן יוסיפוביץ בפודקאסט "הפודיום" ודיבר על הכל בריאיון פתוח ומרתק.
כשנשאל על היעד הבא, ביטון השיב: "אני עוד לא יודע, עוד לא החלטתי. יש זמן, אנחנו עדיין במאי. אף פעם לא הייתי שחקן חופשי אז אני לא יודע איך זה עובד ומתנהל. מבחינתי אני רוצה להמשיך באירופה, עוד לא מיציתי את עצמי עד הסוף. אף פעם לא שללתי חזרה לישראל, זה הכל עניין של הזדמנויות ותזמון. מבחינתי ללכת לקבוצת אמצע טבלה בצ'מפיונשיפ או לחזור למכבי ת"א – אז אני חוזר למכבי ת"א. די נמאס לי מהמכות האלה ומה-46 משחקים בעונה ולהילחם ולנסוע למקומות נידחים.
האזינו לריאיון המלא עם ניר ביטון
"אני אוהב את הכדורגל הישראלי ותמיד אהבתי אותו. עברתי 9 שנים בסלטיק ואני בתוך תוכי בנאדם מאוד הישגי, וזה לא משנה אם אני משחק עם הבן שלי או הבת שלי אני תמיד רוצה לנצח. יש לי את השאיפה לזכות בתארים, וכמובן שאם תהיה לי את האופציה של מכבי ת"א או כל קבוצה גדולה אחרת בארץ שנלחמת על תארים או קבוצת אמצע טבלה בצ'מפיונשיפ שאין לה שאיפות לעלות ליגה – אז מבחינתי מעדיף לחזור לישראל".
על היריבות הגדולה עם ריינג'רס: 'ריינג'רס – סלטיק זה משהו שאני אפילו לא יכול להסביר אותו במילים. זאת שנאה שבחיים לא פגשתי מבחינת כדורגל וספורט. בשבוע של אולד פירם, אם אתה מנצח אתה יכול ללכת בעיר עירום, אם אתה מפסיד עדיף שתישאר בבית, תתכסה בכל השמיכות שאתה יכול ותתנתק מהרשתות החברתיות. בשנה שעברה כשקיבלתי את האדום באולד פירם, זאת הייתה התקופה הכי קשה בחיים שלי. בחיים לא התמודדתי עם קושי כזה. היו אלפי הודעות, הפסקתי לספור, הפסקתי להיכנס לאינסטגרם. הייתי מוצא את עצמי שוכב במיטה ובוכה. אמרתי 'איך הגעתי לפה? מה עשיתי שהגעתי לפה? זה סה"כ אדום במשחק כדורגל'. זאת הייתה תקופה לא קלה, כאשתי הייתה רוצה שנלך לקניות הייתי אומר לה 'מצטער, אני לא יוצא מהבית"'.
הסיפור על רוג'רס ואספניול: "כשברנדן רוג'רס הגיע לסלטיק הוא כנראה ראה משחקים מהעונה הקודמת ולא התלהב, וסלטיק יצרו קשר עם הסוכן שלי דאז דודו דהאן ואמרו לו: 'ברנדן לא בונה על ניר. יש לך מה לעשות עם הנתון הזה?' הייתי בדיוק בחופשה, ואז הוא התקשר אליי ואמר לי: 'יש לי חדשות טובות וחדשות לא טובות'. אמרתי: 'מה החדשות הטובות? 'סלטיק רוצים למכור אותך' 'ומה החדשות הלא טובות? 'גם שסלטיק רוצים למכור אותך'. אני בן-אדם של אגו אבל בכיוון הטוב. אם הייתי עוזב את סלטיק זה רק כשאני רוצה לעזוב. כשאני עוזב למקום שרוצה אותי ומשלם עלי כסף וכשאני מיציתי את עצמי שם. ברגע שדודו אמר לי 'המועדון רוצה למכור אותך ולהתנער ממך' אז זה הדליק לי נורה אדומה בראש, ואמרתי לאשתי שאין תיאוריה שאני עוזב ככה.
"אני זוכר שהגעתי לקדם-עונה וברנדן רג'רס זה מאמן ענק. הוא אימן את לואיס סוארס, סטיבן ג'רארד, קוטיניו וכו' וכמעט לקח איתם אליפות שנה קודם לכן. בשבוע הראשון של האימונים היו לי אימונים מטורפים, ואז הוא בא אליי אחרי איזה אימון ואומר לי: 'ביג מן, אתה יכול לשחק כדורגל, הא?' ואני מחייך. סיימתי את האימון וקיבלתי הודעות מדודו דהאן: 'מה עשית מטומטם? מה יש לך?' כי באותו הזמן הייתה לי הצעה מאספניול עם הרבה כסף, חוזה גדול ל-4 שנים. דודו אמר לי 'מטומטם, מה עשית?' שאלתי אותו 'מה יש?' ואז הוא אמר לי שרוג'רס הטיל וטו ושלא מוכרים אותי לספרד".
מדוע עזב את סלטיק: "זה נגמר כי שני הצדדים הגיעו למיצוי. חתמתי על חוזה חדש ב-2019, סיימתי אותו עכשיו אחרי 3 שנים. הייתה להם אופציה להמשיך את החוזה, הם הציעו לי חוזה חדש לא בתנאים של האופציה. מבחינתי זה לא עניין של כסף, פשוט הגעתי לסוג של מיצוי. זכיתי שם בהכל, שיחקתי בכל המפעלים האפשריים נגד השחקנים הכי גדולים ואני רוצה לחוות משהו אחר, אם זה חו"ל או אם זה בישראל. השבוע שלפני ההודעה הרשמית על העזיבה היה לי מאוד קשה. בכיתי המון. הייתי רואה סרטונים והדמעות היו יוצאות. זה מועדון שהעברתי בו את כל הקריירה שלי, עברתי שם הכל: ניצחונות, רגעים עצובים, פציעות, תארים… ראיתי את כל הקריירה שלי חולפת לי מול העיניים בכמה רגעים. במשחק האחרון, שהיה גם משחק הכתרה ישבתי על הספסל לפני שהשחקנים עלו הייתה אווירה מרגשת. וכשהקהל של סלטיק שר you'll never walk alone עם הצעיפים באוויר בכיתי ולא הצלחתי לשלוט על זה. אני חייב המון לסלטיק על האמון ועל כל מה שהם נתנו לי בקריירה ובחיים. אני אשאר סלטיק לעד".
על השנה הראשונה של ליאל עבדה בסלטיק: "אנשים לא מבינים מה הוא עשה. זה מטורף. זאת הזייה. לתת תרומה של 26-27 שערים בעונה ראשונה במועדון כמו סלטיק כשאתה בן 19 בעונת רוקי – זה נתון מטורף. נהניתי לראות אותו השנה ונהניתי ללוות אותו. מה שהוא עושה שם זה פשוט עצום, אני לא יכול להסביר את זה במילים. ילד בן 19 שעוזב את המדינה שלו ומגיע ממכבי פ"ת – לא מכבי חיפה או מכבי תל אביב, עם תג מחיר גבוה וציפיות והוא לא רואה אף אחד ממטר. הוא עובד קשה, הוא לא נכנס לדיכאונות כשלא הולך, תמיד חושב איך להשתפר ולהתקדם והוא תמיד שם לתת את הגול. זה משהו שאי אפשר להסביר אותו. גם השחקנים שם לא מבינים איך הוא עושה את זה".
על החשיפה שקיבל: "'עברתי 9 שנים סלטיק ואנשים בארץ מגיבים 'אה, איפה הוא שיחק?'. עכשיו סלטיק זה מועדון שאי אפשר להשוות אותו לשום דבר שיש בארץ. זה שמיים וארץ"/
הסקוטים מתלהבים מישראל: 'אני אפתיע ואומר שמבחינת הסקוטים, ישראל היא אחת הנבחרות הכי טובות שהם שיחקו נגדםה הם משקשקים ממנור בסקוטלנד והם דיברו איתי עליו שהוא שחקן ברמה הכי גבוהה שיש. כל הזמן מזכירים לי את דסה וטוואטחה".
לשחק עם איסמעילה סורו: 'הוא יותר ישראלי מישראלי! הוא הולך במתחם האימונים של סלטיק וקורא לי ולליאל עבדה 'מה קורה פנים קוסקוס? מה קורה פנים סקסופון?'. ירדן שועה לימד אותו את זה בבני יהודה".
לשחק עם ואן דייק: "וירג'יל זה וואו. תמיד הייתי אומר למשפחה ולחברים 'יש לנו בלם בסלטיק שיגיע לרמות הגבוהות'. יש לו הכל – מהירות, כוח, ראיית משחק וביטחון. לא מפתיע אותי שהוא הגיע לאן שהגיע".
קשר או בלם? "'הקבוצה שתחתים אותי תקבל מה שהיא רוצה – קשר, בלם, אפילו שוער אם היא רוצה. עד השנה, שיחקתי בשנים האחרונות המון פעמים כבלם. המאמן שבא השנה לסלטיק ראה באימונים שאני מתאים לו לשיטה בתור קשר, ומאוד נהניתי לשחק השנה בתור קשר. בנבחרת אני משחק בלם כי זה מה שחושבים שאני צריך לשחק שם. הקישור זאת עמדה יחסית עמוסה בנבחרת, וההגנה היא פחות עמוסה וחושבים שאני יכול לתרום שם אז זה מה שאני עושה. אין לי אגו, ומה שהמאמן ירצה ממני אני אעשה בלי שאלות מיותרות: בלם, קשר, מגן, כנף, לא משנה לי. תמיד זה היה לטובת הקבוצה ופחות לטובתי".
אוהד מכבי ת"א סל: "אני אוהד שרוף. בימי חמישי אשתי יודעת לא להפריע לי כשיש יורוליג. לא מקלחות של הילדים ולא ארוחות. אני רואה גם את המשחקים הגדולים בליגה נגד הפועל תל אביב והפועל ירושלים. אני יכול לראות פתאום גם איזה משחק נס ציונה כשמשעמם. בדרבי ביום רביעי נהרס לי הערב, גם היו לי כרטיסים למשחק ו-ויתרתי בגלל ל"ג בעומר. מזל שלא הלכתי. כשאהיה בארץ בוודאות אעשה מנוי עם הילד ואלך בכל יום חמישי להיכל".
מה שהיה עם אלישע בנבחרת: "אף פעם לא דיברתי על מה שהיה עם אלישע. מה שהיה איתו מבחינתי זה כתם. הייתה סיטואציה שהוא העיף אותי מהאימון ונופיתי מהסגל – אבל זה רק סוף הסיפור וזה רק על קצה המזלג. מההתחלה הרגשתי תחושה מאלישע של 'איך אני נפטר ממנו'. היה משחק נגד איטליה בבית. במחצית הראשונה לא היה לי משחק גדול, במחצית השנייה כן הרגשתי טוב ואיטליה קיבלו כרטיס אדום ואלישע הוציא אותי בדקה ה-60'. אין בעיה, הכל בסדר. בדרך לספסל הייתי עצבני ואמרתי כמה דברים, אבל לא אמרתי שום דבר על אלישע ולא על הצוות שלו. אם הייתי אומר את זה עליהם, תאמין לי שהמצלמות לא היו רואות את זה. אני בנאדם שמאוד מתאכזב מעצמי אם יש לי משחק לא טוב, וכשאני יוצר ממשחק ואני לא מרגיש שמיציתי אותו עד הסוף אז אני מאוד מאוכזב מעצמי, וזה גם מה שהיה במשחק הזה.
"זימון אחרי, הגענו לאצטדיון ר"ג ואיך שהגעתי עם התיקים אמרו לי 'אלישע רוצה אותך בחדר'. לא הבנתי מה הלחץ. נכנסתי לחדר, והדבר הראשון שהוא אמר לי זה 'במשחק האחרון נגד איטליה, התקשרו אליי אנשים אחרי המשחק וזה היה גרוע מאוד מה שעשית על הספסל, זה לא נראה טוב'. אמרתי לו 'תגיד לי, מה אתה מסתלבט עליי, בשביל זה אתה קורא לי? מה זה לא נראה טוב? למי זה לא נראה טוב?'. שחקן יצא ממשחק, מבואס על המשחק, מבואס על עצמו, זכותי להגיד מה שאני רוצה. לא פגעתי באף אחד ולא פגעתי בכבוד של אף אחד. בחיים לא אמרתי שום דבר על מאמן, בחיים לא הייתי פוגע בכבוד של מאמן.
ייכול להיות שאני לא הטייפ שלו לקשר, יכול להיות שהוא לא התחבר אליי, אין בזה שום דבר פסול. כל מאמן והבחירות שלו. אח"כ הייתה התכנסות בארץ והייתה אמורה להיות נסיעה לאלבניה, והיה בסוף האימון תרגול. היינו 17 שחקנים, אפילו לא 20. הוא החליט שבתרגול הזה הוא עושה 4 שחקני הגנה ועוד 3 שחקני קישור שאמורים לפתוח נגד אלבניה, נגד 8 שחקני התקפה שיתקפו אותם. נשארו שניים. 17 שחקנים, 15 בתרגול. הוא אומר את השמות ולא אומר אותי.
"באותה התקופה שיחקתי בצ'מפיונס ליג נגד מנצ'סטר סיטי וברצלונה, משחק כל משחק וסלטיק. עכשיו, אין בעיה, אתה לא מתרגל אותי בהרכב? הכל בסדר. אין בעיה עם זה, אבל המינימום ב-8 נגדם שתוקפים אותם. הוא אמר לי לשבת בצד ושהוא יקרא לי עוד כמה דקות. אני עומד שם ואני אומר 'מה קורה פה?'. אני מסתכל מימיני ומשמאלי, ובלי לפגוע באף אחד היו לידי קלטינס ונטע לביא שהיו אז בני 19 ועוד לא עשו כלום בקריירה. כביכול אני הרגשתי שאיך שהוא פגע בי היה איך להוציא ממני תגובה. אתה יכול לשאול את כל המאמנים שעברו איתי בקריירה – לא עברתי עבירת משמעת ובחיים לא פגעתי באף אחד. באותו רגע זה הגיע לי עד למעלה. ישבתי בחוץ, ואחרי איזה 7 דק' עמיר תורג'מן קרא לי ואמר לי 'ביטון, בוא' והתגובה הראשונית שיצאה לי זה 'אני קר, כואבת לי המפשעה'.
"זו לא תגובה של לשבור את הכלים ושל בא לי ללכת הביתה. זו הייתה תגובה של תן לי להירגע, אפשר לגמור את זה בצורה יותר יפה, אין תקשורת באימון ואין כלום, תן לי את הכבוד שלי ותכבד אותי. כנראה שהוא חיפש וחיכה לזה. אמרתי לו שאני קר ועשר דק' יושב בחוץ ושכואב לי במפשעה ואז הם דיברו ביניהם איזו חצי דקה ואז הוא קרא לי ואמרתי לו שוב שכואבת לי המפשעה ואז הוא העיף אותי הביתה".
מה דעתך על הכתבה?