הבוקר, בבית קפה על הטיילת בבת ים, התפתח ויכוח מעניין בין שחקני עבר, בעיקר חלוצים, סביב הכתרת מלך שערים עונתי. נכון שבעקרון לא יכול להיות ויכוח שהרי מדובר בעובדות, כמות הבקעות פשוטה, אבל הטענה שהתניעה את השיחה, התניעה והדליקה, הייתה שמלך שערים צריך להיות מוכתר בחלוקה למספר הדקות שהוא שיחק, ולא באופן שרירותי לפי כמות ההבקעות.
צריך להודות שיש משהו בטענה הזו. בכדורסל מספרים לנו ששחקן מסוים מקבל 8.3 דקות למשחק, והוא מוריד 2.3 ריבאונדים, ואחוזי הקליעה שלו מאזור הצבע הם 67%, ומחוץ לקשת 31% ומקו העונשין 88%. רעיון ששווה לחשוב עליו, או רעיון סתמי? אני מיהרתי לבדוק מי באמת מלך שערי העונה לפי ממוצע הדקות שלו על המגרש.
ברור, ברור לחלוטין, שיש לקבוע מינימום של משחקים, או מינימום של דקות, כדי להכתיר את המלך "נטו", אחרת לצעיר ליעד רמות מהפועל תל אביב ששיחק העונה 42 דקות בשני משחקים, וכבש שער אחד, היה את ממוצע הכיבושים הטוב בעולם – שער כל 21 דקות, אז בהתייעצות עם המתווכחים קבענו מינימום של 15 משחקים.
הנה התוצאות: הכובש היעיל ביותר של העונה הוא ג'ורג'ה יובאנוביץ', הסרבי שהגיע למכבי תל אביב בחודש ינואר, שיחק 16 משחקים וכבש כל 128 דקות. שחקן העונה, בלי ספק בכלל, עומר אצילי, כבש כל 132 דקות והוא מדורג שני. דין דוד כבש 15 שערים לפי כל כלי התקשורת, אבל באתר הרשמי של ההתאחדות לכדורגל נרשמו לו 14 שערים. כך הוא מדורג שלישי עם שער כל 156 דקות ומקדים את איתמר שבירו שכבש כל 160 דקות. את רשימת הטופ-5 סוגר מלך השערים בשתי העונות הקודמות, ניקיטה רוקאביצה, עם שער כל 168 דקות.
ההפתעה במקום ה-6 הוא הגנאי פטריק טוואמסי ממכבי נתניה, עם שער כל 179 דקות. את העשירייה סוגרים סטיפה פריצה (כל 192 דקות), אלון תורג'מן (193), רמזי ספורי (213) ואלן אוז'בולט (217).
הנתונים שמסבים קורת רוח הם העלייה בכמות השערים שהובקעה לעומת השנים הקודמות. כולל ה-0:3 הטכני של מכבי חיפה על בני סכנין מסתיימת העונה עם 593 שערים, 32 יותר מאשר העונה שעברה. את התרומה הגדולה ביותר סיפקה האלופה מחיפה עם 79 שערים, כמות שלא נכבשה מאז האליפות של הפועל תל אביב בעונת 2009/10 (87 שערים ועוד משחק פחות לעומת העונה). בימי הזוהר של בכר בכר בבאר שבע, שלוש אליפויות, ובהכתרות של מכבי תל אביב לא נכבשה כמות כזו של שערים. אגב, עונה שלישית ברציפות שמכבי חיפה מספקת את מלך השערים של העונה (לפני אצילי פעמיים רוקאביצה).
בשורה מרנינה מהעונה הזו היא הפיחות שחל במעמד ה-0:0 הבזוי. 17 משחקים ללא שערים הסתיימו העונה לעומת 20 בעונה שעברה. "אלופת ה-0:0" היא הפועל ירושלים שסיימה חמישה משחקים כאלה, הפועל חדרה, בני סכנין והיורדת מנוף הגליל רשמו ארבעה משחקי 0:0. "צדיקת העונה", האחת והיחידה שלא סיימה משחק בלי שערים היא מ.ס. אשדוד. שאפו.
עלייה מדאיגה בכמות הצהובים שנשלפו, וכאן אי אפשר שלא לבשר לחאלד חלאיילה על כך שקם לו יורש מבית. איהב גנאיים, שגדל מגיל אפס בבני סכנין, הישווה את שיא הכרטיסים של חליילה בעונה אחת – 18 צהובים ב-2011/12. חלאיילה פרש מליגת העל בגיל 37 עם 120 צהובים, לגנאים יש כבר 65 והוא רק בן 25.
בנושא הכרטיסים האדומים הרי שלמורגן פרייר מקריית שמונה לא היו מתחרים. התחיל את העונה עם אדום בגביע הטוטו והמשיך עם עוד שני אדומים בליגה. מעניין שאלה הם שלושת האדומים היחידים שלו בקריירה והוא כבר בן 27 ושיחק בשש קבוצות באנגליה, אם כי כולן מהליגות הנמוכות. מוחמד אבו פאני, מוחמד אוסמן, ליאור אינברום, שי אליאס, אווקה אשטה, מריאנו באריירו ורז שלמה ראו העונה פעמיים את הכרטיס האדום.
לסיום, מילה טובה לאחד ויחיד, באמת יחיד, רועי קהת מהפועל קרית שמונה, שחקן השדה שלא החמיץ העונה אף משחק ליגה, לא החמיץ משחק גם בעונה שעברה, ובסך הכל יש לו רצף של 76 משחקים. אם לא תמליצו עליו ל"הישרדות" אז על מי תמליצו?
מה דעתך על הכתבה?