1. אוהדי בית"ר ירושלים סימנו את יו"ר ההתאחדות אורן חסון כמטרה, כאיש שאחראי ויכול לשנות את המצב והסיטואציה שיצר משה חוגג בבית"ר ירושלים. חשוב לעשות סדר: את זכויות הקניין חסון וההתאחדות לא יכולים לקחת מחוגג, זה נבדק על ידי ההתאחדות עוד כשחוגג היה במעצר של 30 יום. מעבר לכך, חסון כלל לא רוצה את חוגג בכדורגל, אך ברמת היכולות של ההתאחדות היא מוגבלת. יחד עם זאת, היא עדיין לא עושה כל מה שהיא יכולה.
ההתאחדות אכן עזרה לבית"ר ירושלים בינואר, אבל לא מאכפתיות יתר. פשוט האינטרס של כל הגורמים היה שבית"ר תסיים את העונה, זאת האחריות שלהם מול גופי השידור, הטוטו, וכן, השחקנים והצוות המקצועי להם בקרת התקציבים אמורה להיות ערבה ברגע שהיא מעבירה את תקציב הקבוצה.
אז נכון, אי אפשר לבקש ממועדון לגבות כל שקל בשקל בקיץ כי אז מרבית הקבוצות לא יוכלו לעבור בקרה או רק בתקציב מינימום, אך בין זה לבין מה שסיגלית סייג כן אישרה למשה חוגג לעשות בשנתיים האחרונות יש מרחק גדול. במשך שנתיים בהערכת הכנסות חוגג ניפח את סעיפי הכרטיסים ומנויים, הגדיל את הסכומים של הערכת הכנסות מספונסרים וביצע עוד כמה שטיקים כדי לעבור בבקרה מבלי לגבות עצמו. הבקרה אישרה, היא עשתה זאת בתום לב ואמונה כי יעמוד בהתחייבויות, אך ברגע שאישרה זאת היא גם האחראית לסיטואציה שבשנתיים האחרונים נוצר בבית"ר ירושלים גירעון של קרוב ל-30 מיליון שקלים.
אז את הזכויות קניין היא לא יכולה לקחת לו, אבל מה כן היא יכולה לעשות? חוגג לא צריך לעבור בקרה לקראת העונה הבאה, הוא צריך לעבור בקרה עכשיו על כל הכספים והגרעון שנוצרו מהשנתיים האחרונות. כשהוא דאג להעביר 3.5 מיליון שקלים בינואר, הוא התחייב לסכום נוסף שלא נכנס. יתרה, מכך, הקבוצה מלאה בחובות לסוכנים (מעל 5 מיליון שקלים), שחקנים (השלמות קיצוץ וכאלה שפוטרו מעל 5 מיליון שקלים), התחייבויות מכאן עד להודעה חדשה, משהו שחוגג אפילו לא חושב לשלם.
לבקרה יש את האפשרות למנות חשב מטעמה אם העסק מגיע לסיטואציה הזאת, היא צריכה לעשות זאת כאן ועכשיו ולהיעזר בכל גורם אפשרי כדי לאכוף זאת, שהרי ברור לכולם שנגיע לסיטואציה הזאת ביולי או באוגוסט.
2. אלי אוחנה מסיים בסוף החודש חוזה בבית"ר ירושלים. משה חוגג לא ירצה להאריך לו את החוזה, אוחנה הוא עבור חוגג כרגע המקל בגלגלים. הוא האיש שימנע מחוגג לעשות שפטים בבית"ר דרך יצחק יונגר אם יצטרך. בית"ר הייתה בסיטואציה הזאת בינואר, כי הרצון היה לשחרר את כל השחקנים הבכירים, להגיע למצב שעולים עם קבוצת נוער מחוזקת והעיקר לא להגיע לחדלות פרעון. הייתה רשימה מסודרת של 11 שחקנים – מיכאל אוחנה, אוראל דגני, איתמר ניצן, אופיר קריאף, ריצ'מונד בואצ'י, אורן ביטון, מקס גרצ'קין, ג'וסואה מחיאס, מרקו ינקוביץ', קמסו מארה, אדווין ג'סי. בסופו של דבר אוחנה סירב, נמצא פיתרון ורק שלושת האחרונים שוחררו כשמארה עוד הספיק לחזור.
הסיטואציה עשויה לחזור על עצמה הקיץ כל עוד חוגג מסרב לשחרר. אם בית"ר תרצה לעבור בקרה ויהיה מי שיעזור לה בכך, הסיכוי הקלוש של חוגג הוא לעשות זאת בתקציב מינימום עם קבוצת נוער וללא עלויות שכר שחקנים. כאשר יגיע לרגע הזה, ברור לו שלא אלי אוחנה יהיה האיש שיבוא לשחקנים החתומים כמו דגני, איתמר ניצן, קריאף ועוד ויגיד להם שהם צריכים לחפש קבוצה וירוקן את בית"ר מתוכן. לכן הבעלים גם יכול לסמן וי שהוא הולך – וזה מה שעצוב.
בית"ר ירושלים עוברת למצב שאין לה אבא ואמא. היא לא רק אבודה בגלל המצב הכלכלי, היא בידיים של משה חוגג ועושה דברו יצחק יונגר, שניים שטובת בית"ר, עתידה ואוהדיה כלל לא מעניינים אותם. בית"ר שבויה, בת ערובה, וכאן יהיה התפקיד של כל הקברניטים. הרבה מעבר לאורן חסון (ארז כלפון, ראש עיריית ירושלים ועוד) לאחד כוחות ולשחרר אותה.
3. בינתיים, אוהדי בית"ר ירושלים הגיעו הערב בהפתעה אל ביתה של יו"ר הבקרה התקציבית, רו"ח סיגלית סייג. משטרת ישראל הודיעה הבוקר כי יו"ר ההתאחדות אורן חסון עונה על ההגדרה "דמות ציבורית" ועל כן הציבה מגבלות בכל הנוגע להפגנה מחוץ לביתו, והאוהדים שביטלו את ההפגנה המתוכננת הבטיחו בתגובה לכך הפגנות בהפתעה. ואכן, הערב הם הגיעו אל ביתה של רו"ח סייג ומחו והשמיעו את קולם.
