"באר שבע רצו לחדש לי את החוזה, אבל למכבי חיפה לא אומרים לא"

אחרי עונת בכורה חלומית, שבמהלכה הפך לבלם הפותח לצד בוגדן פלאניץ', זכה באליפות וגם זומן לסגל נבחרת ישראל לקראת משחקי ליגת האומות, שון גולדברג התארח בפודקאסט "האנליסטים" של רפאל קבסה וסיפר על ההצלחה הגדולה שלו ושל מכבי חיפה.

האזינו לפרק המלא

גולדברג, שהגיע על תקן מגן שמאלי ותפס את עמדת הבלם לצד בוגדן פלאניץ', סיפר: "באתי למכבי חיפה כי רצו אותי וכי האמנתי שאני יכול לעזור לקבוצה. אני שמח שניתנה לי האופציה להראות את היכולות שלי ושהראתי מה שאני שווה. יצא לי במהלך הקריירה לשחק במגוון תפקידים, אפילו קשר אחורי ומן ימני, אבל כמובן שרוב הזמן הייתי מגן שמאלי. שיחקתי די הרבה גם כבלם במכבי ת"א ובבית"ר, אני מכיר את התפקיד, הוא לא חדש לי וכמובן שזה התגלה כמשהו נהדר. אני שמח על ההצלחה הזו, לאבא שלי יש חלק גדול בכך, הוא לא היה מפספס אימון עד השנים האחרונות. אין עליו ומגיע לו שאפו גדול".

על ההצעה ממכבי חיפה בקיץ: "הייתי שחקן של הפועל באר שבע, הם רצו לחדש לי את החוזה ואז קיבלתי פנייה ממכבי חיפה. זו לא הייתה הפעם הראשונה, ידעתי שיש רצון מצידם כבר ואז הגיעה שיחה מהסוכן שלי שאמר שמכבי חיפה רוצה. למכבי חיפה לא אומרים לא, זה המועדון הכי גדול בארץ וזה חלום לשחק במועדון כזה. זו לא הייתה שאלה".

על ההחלטה להגיע על אף התחרות הגדולה במכבי חיפה: "ידעתי שמדובר במכונה משומנת, קבוצה שלקחה אליפות עם שחקנים ברמה גבוהה. הרבה אנשים אמרו לי שזה סיכון, אבל עשיתי את זה מתוך אמונה שלי בעצמי וידיעה שאני יכול להראות את מה שאני שווה, שאני כן יכול לעזור לקבוצה ולא חשבתי פעמיים בכלל".

האם זו העונה הטובה בקריירה שלו: "חד משמעית. היו לי כבר עונות טובות אבל הייתי במועדונים עם פחות סיקור. זה המון עניין של סיקור. כשאתה נמצא במועדון הכי גדול בארץ ועושה עונה מצוינת, מדברים עליך יותר. זאת העונה הכי טובה שלי".

על כך שרבים הופתעו מהיכולת שלו: "אני ציפיתי, לא באתי לפה סתם. יכול להיות שאנשים שפחות הכירו אותי לא ציפו. במהלך השנים שלי כשחקן, כשהייתי מגיע למקומות והייתה לי תחרות, בסוף הצלחתי לתפוס את המקום שלי והעריכו אותי מאוד מבחינה מקצועית. מבחינת אנשי מקצוע, הייתה הערכה. אני פחות אחד שמדבר על עצמו וזה כנראה השפיע .אני שמח שיש סוג של שינוי דעה של אנשים שפחות הכירו ושמעו עליי".

למה הוא פחות הצליח לבוא לידי ביטוי כמגן שמאלי: "בהסתכלות שלי, מגן הוא קודם כל מגן והמטרה שלו היא לעשות הגנה. בכדורגל המודרני יש ציפייה לעבוד גם בהתקפה. אני מסכים עם זה, אבל חושב שקודם כל צריך להיות בטון בהגנה. כשאתה בטון בהגנה לקבוצה יותר קל. בתור מגן פחות התבלטתי מבחינת סיקור ואולי זה בגלל הקבוצות שהייתי בהן ושפחות כבשתי, כי היום ההסתכלות היא בעיקר על שחקני התקפה ומי שמבשל וכובש. בסופו של דבר הגנה זו אומנות בפני עצמה ומתחילים להעריך את זה גם בעולם, קונים שחקני הגנה בסכומים מאוד גבוהים. כמגן תמיד הבאתי יכולות הגנתיות טובות מאוד, והיכולות ההתקפיות פחות באו לידי ביטוי בגלל ההסתכלות ההגנתית שלי".

על שיתוף הפעולה עם בוגדן פלאניץ': "היה לי עונג לשחק עם בוגדן, יש לו איכויות מדהימות ומעבר לזה הוא גם בן אדם מדהים. חדר ההלבשה שלנו מבחינת אישיות של שחקנים, זה משהו לא רגיל וזה בא לידי בטוי במגרש. אפשר לראות את המספרים, לא סתם אנחנו ההגנה הכי טובה בליגה. בתור בלם, חשוב שתהיה לך תקשורת טובה עם הבלם השני וביטחון בו. ברגע שזה נמצא הכל יותר קל. כשאני יודע שאני יכול לתקוף שחקן ובוגדן יהיה שם לחפות, אז הכל בסדר ואני מקווה שרק נמשיך ככה".

מדוע הוא לא בעט בדו הקרב הפנדלים בגמר: "אם היה המשך, הייתי בועט שישי או שביעי. זה עניין של הרגשה ושל רגע, ראיתי שהמון שחקנים רצו לבועט. בדיוק שתיתי מים וכבר הייתה רשימת בוטעים. שאלו ואמרתי שאין לי בעיה לבעוט. חבל שלא יצא לי ושזה נגמר ככה מהר, אבל זה חלק מהעניין. פנדלים זה המון מזל. אתה יכול לבעוט את אותו פנדל כמו שדולב בעט, והשוער יזנק לצד השני ויגידו גדול".

על המהפך מול מכבי תל אביב: "זה משחק שייזכר הרבה שנים קדימה, הורדנו קוף רציני מאוד מהגב וזה קרה בצורה הכי מושלמת שיכולה להיות. ירדנו לחדר ההלבשה ב-2:0 והייתה אופטימיות גדולה. הרבה פעמים אתה יורד ורואה פרצופים מסוימים ובאסה, אבל הפעם הפרצופים היו סבירים והאמנו בכל ליבנו שאנחנו יכול לעשות מהפך. ברק נתן לנו אמונה שאפשר לעשות את זה והייתה לי הרגשה טובה מהרגע שעלינו למחצית השנייה. זה היה מדהים לחוות את זה, אני לא חושב ששמעתי את סמי עופר רועד ככה, אני אזכור את זה לכל החיים".