האם יש הצדקה להפרשי מחירים בין כרטיסי נשים וגברים במשחק כדורגל? לשאלה זאת נדרש השופט דורון חסדאי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, כשהאזרח איתמר צור ביקש להגיש תובענה ייצוגית כנגד ההתאחדות לכדורגל.
טענתו של צור הייתה כי ההפרש בין מחירי הכרטיסים לנשים ולגברים מעיד על אפליה שנוגדת את החוק הצרכני. זאת, לאחר שרכש במשרד "לאן" כרטיס לרעייתו ולו למשחק הנבחרת נגד סקוטלנד ב-2018 ומחיר כרטיסו עמד על 68 שקלים לעומת 37 שקלים לאשתו במסגרת הנחת ילד/חייל/נוער/אישה. המבקש טען כי יש בהתנהלות ההתאחדות כדי להוות הפרה של חוק איסור הפליה. לטענתו, באשר לצפייה במשחק כדורגל או הגעה למשחק אין כל שוני רלוונטי בין גברים לנשים. "כך לא מתקיימת כל שונות רלוונטית המצדיקה הנהגת מדיניות של תעריפים שונים בין גברים לנשים. מה גם שהדבר אינו מתחייב מהאופי של המוצר או השירות הציבורי שכן ספורט נועד להנאתה של כל האוכלוסייה".
ההתאחדות, שיוצגה ע"י עורכי הדין עמית פינס ונועה ברהום, טענה כי על פי דו"ח ועדת זליכה מ-2015, יש לכלול גם נשים במסגרת ההנחות הניתנות לילדים, חיילים וסטודנטים. עוד נטען כי "מתוך רצון לחתור לשוויון מהותי ולמגר את תופעת הדרתן של נשים ממשחקי הכדורגל והפיכת משחקי הכדורגל למאורע תרבותי, הקימה המשיבה בחודש מאי 2012 את הוועדה הציבורית לרפורמה בענף הכדורגל. בראש הוועדה עמד המפכ"ל לשעבר דודי כהן (להלן: 'ועדת כהן'). הוועדה עמדה על מידורן של נשים מענף הספורט וקראה לשוויון בענף הכדורגל".
צור השתמש בטענה כי למשחק מול גוואטמלה נמכרו כרטיסים במחיר אחיד של 50 שקל, מה שסותר לכאורה את טענות ההגנה, והעמיד את סכום התביעה הייצוגית על 35 מיליון שקל.
השופט חסדאי דחה את הבקשה של צור לאישור תובענה ייצוגית. בסיכומי הדברים כתב כי "ההבחנה אינה נושאת עמה מסר פוגעני, הרי שאין המדובר בהפליה… בניגוד לנטען על ידי המבקש, לדעת ועדת זליכה האופן שבו ניתן יהיה להפוך אירועי משחק כדורגל לאירועים תרבותיים, הוא על ידי צירוף נשים לאוכלוסיית מקבלי ההנחות ילדים, חיילים וסטודנטים. עולה אם כן כי אין בהבחנה האמורה כדי לשרת כל סטריאוטיפ ביחס לנשים, שכן אין המדובר במתן הנחה רק לנשים, אלא בצירופן לקבוצות שונות נוספות באוכלוסייה אשר כבר היו זכאיות להנחה – קבוצות אותן לא מצא המבקש 'לתקוף' בגדרי בקשת האישור".
בסיכומם של הדברים כתב השופט: "כאשר 'המקום הציבורי' הוא 'מגרש כדורגל' שבו קיימת תופעת אלימות מוכרת, משמעותית רבת שנים, מתחייב שהמשיבה – וכל גוף הנוגע בדבר – יפעל למיגורה של התופעה, לרבות באופן שתשולב בקהל הצופים אוכלוסייה בעלת מ מד )משפחתי( ממתן – לרבות נשים וילדים. קיומה של ההנחה לנשים (כמו גם לילדים, לחיילים ולסטודנטים) אינה מונעת מגברים לקחת חלק בפעילות שמתקיימת במרחב הציבורי (במגרש הכדורגל) ואינה פוגעת בזכותם לשוויון, כאשר הדבר נעשה מסיבה מוצדקת – הפחתת האלימות במגרשים – וכך גם אליבא ד־דעת הוועדות
השונות שנדרשו לנושא".
בסופו של דבר חויב המבקש ב-30 אלף שקל הוצאות.
מה דעתך על הכתבה?