עוד שבוע סוער בבית"ר ירושלים לפנינו. האוהדים מתכוונים להפגין מדי ערב, אוראל דגני ואיתמר ניצן מנסים לסגור קבוצות חדשות לאחר שנתבקשו לעשות זאת כדי לחסוך כ-2.5 מיליון שקלים מהתקציב, מקס גרצ'קין הספיק אתמול (שבת) להתפוצץ ולהוציא את כל מה שמרגישים השחקנים, חוגג ימשיך להתכתב עם אוהדים ולהוציא זעם, וכרגיל, אורן חסון וסיגלית סייג שותקים, שתיקה כהודאה.
אם נחזור לחוגג, לאחר השיחות שנחשפו עם האוהדים, הוא חוזר ואומר גם לאנשי המועדון כי "מבחינתי גם אם נעלה עם הנוער, אין פירוק". מנגד גורמים במועדון יצאו נגד הבעלים ואמרו: "מה שקורה כאן הזוי, בכל פעם שאנחנו חושבים שנשבר שיא, קורה משהו קיצוני יותר. הגיע הזמן שההתאחדות והבקרה יתעוררו לפני שיקרה אסון, הם כנראה לא מבינים איפה זה עומד".
בנוגע לגרצ'קין, הוא זוכה לגיבוי מכל השחקנים שאף הביעו בו תמיכה ברשתות, ועדיין לא ברור כיצד יגיבו לכך. בבית"ר אמרו כי ניתן להבין את השחקן במצוקה בה נמצא, אך צריכים להרגיע את המצב ולחכות לתשובות בקרוב, כאשר הם מאמינים כי עד לסוף החודש הקרוב ניתן יהיה לדעת לאן הדברים הולכים. איתמר ניצן סיכם את תנאיו במכבי נתניה, אבל לא יעזוב ללא פיצוי כספי מבית"ר.
למרות התקופה הסוערת, אורן חסון וסיגלית סייג ממשיכים לשתוק. אולי הם סומכים על זה שבסעיף הנוגע לערבויות ובטוחות בתקנון בקרת התקציבים אומר כי "איך בכך כדי להטיל על ההתאחדות או על מי מטעמה חובה או אחריות כלשהי לגבי טיבן של הבטוחון ואפשרות מימושן. לא תהיה עילת תביעה נגד ההתאחדות בשל היעדר אפשרות לממש בטוחה או בשל עיכוב במימושה".
לא להאמין שכל הביטחון שיש לשחקנים, אנשי מקצוע ואוהדים בבקרת התקציבים מבוטל על ידה בסעיף אחד שמסיר ממנה כל אחריות לתקציבים של עשרות מיליונים. אורן חסון בוודאי ידבר בקרוב וידבר על ניהול סיכונים, סיכונים אכן יש, ניהול? מזמן אין, הבקרה נתנה למשה חוגג את כל הסיכונים האפשריים וביקשה ממנו לבחור מה שהוא רוצה ולכן בית"ר ירושלים על סף תהום כלכלי.
לאנשים לא קל להודות בטעויות ולקחת אחריות, אבל בסוף זאת תמיד הדרך הנכונה, גם אם הם יצטרכו לשלם את המחיר. לא נורא להודות במחדלים, להבין מה נעשה לא נכון ולנסות לתקן יחד עם בית"ר ירושלים. זה כבר עבר את שלב ההמתנה לנס, מי שרואה מה קורה עם אוהדי בית"ר ברשתות מבין לאן זה הולך וכדאי שמישהו יעצור את זה הרבה לפני שיהיה מאוחר מדי.
