צא מזה: הפלונטר של מכבי תל אביב עם אוסקר גלוך הוא רק בראש שלה

במחזור השלישי של הפלייאוף העליון, כשהקבוצה שלו במינוס 10 נקודות ממכבי חיפה וללא סיכוי ריאלי לזכות באליפות, שלף מלאדן קרסטאיץ' את אוסקר גלוך ישירות להרכב במשחק מול האלופה שבדרך. "זו לא הפתעה", הטיח בכתבים בעוד אחת ממסיבות העיתונאים הסמי-אנטיפתיות שלו.

"הוא השחקן הטוב ביותר בנוער. בחלק הראשון שלנו התעסקנו והתמקדנו בעיקר בקבוצה הראשונה, וכעת זאת סיטואציה טובה עבורו כי יש לו איכות והוא ישחק". במילים אחרות, עבור הסרבי, הזמן הטוב ביותר לגלות כישרון חדש הוא כשאין לחץ ואין באמת על מה לשחק. כך, הפך גלוך למורשת קרסטאיץ'.

כשחושבים על זה, אין פה בעצם משהו חדש. קבוצות קטנות בונות צעירים כדי למכור אותם. קבוצות גדולות משתפות צעירים כשמדובר במגה טאלנט או כשיש מרווח לתת להם לשחק. הגדולות של הכדורגל הישראלי יודעות לגדל שחקנים, אבל הן הרגילו אותנו בשנים האחרונות שההזדמנות מגיעה רק אחרי בישול איטי – נוער, השאלות, ספסל. שחקנים בני 18 בהרכב הפכו לנחלתן של הקטנות. מכאן באה ההפתעה בנושא גלוך. הפתעה שהלכה והתעצמה והכניסה את מכבי תל אביב לפלונטר מסוים. גלוך הפך את שעון החול. איך יגיבו הצהובים?

גלוך הוא כישרון נדיר, אבל בעיקר הפתיע בחוצפה ובמוכנות. הוא לרגע לא נראה ולא נשמע כמו אחד שיש לו שמונה הופעות בליגת העל. מהדקה הראשונה שלו בבוגרים, הוא לקח על עצמו, שיחק באומץ, איים, הבקיע והרשים בטכניקה ובסיומת. הוא לא היה זקוק להתאקלמות ולא נרתע מהמעמד. מכבי תל אביב ידעה כמובן מה יש לה ביד. גלוך, בדומה אגב לכוכבים הכי גדולים של הכדורגל הישראלי מאייל ברקוביץ', דרך יוסי בניון ועד מנור סולומון וליאל עבדה, סומן כפוטנציאל על בגיל צעיר מאוד והבריק כל הדרך למעלה. פשוט המערכת של הצהובים לא מתוכנתת לזרוק מהר למים.

"למכבי תל אביב יש מחלקת נוער מדהימה עם המון יתרונות, אבל אחד החסרונות זה הבישול האיטי עם העלייה לבוגרים", אמר לאחרונה אורי אוזן לוואלה! ספורט בהקשר של עדן קארצב. ואז בא קרסטאיץ' ועשה משהו שכמעט ולא נעשה אצל הצהובים בעידן גולדהאר. הוא לקח כישרון כמו גלוך, העביר אותו במסלול המהיר וחסך ארבע שנים מתהליך הבישול. "קצת עצוב בכדורגל הישראלי שמתייחסים לילד בן 18 ומדברים על תהליכים, בטח בקבוצות הגדולות", אמר אוזן לשרון דוידוביץ' בכתבה על גלוך ששודרה בספורט1. "קרסטאיץ' בא לגלוך ולכדורגל הישראלי משמיים".

מה שמוביל אותנו לפלונטר. גלוך תפס את העין במשחק הראשון של נבחרת הנוער באליפות אירופה. אנשי המקצוע התרשמו וידיעת "44 הסקאוטים" שחזו בו ב-2:2 עם סרביה הקפיצה את הסיפור לכותרות. מה הפלונטר? לגלוך יש חוזה לשנתיים נוספות בלבד. הצעות היו ועוד יגיעו. המעקב יימשך בוודאי ללא קשר להמשך ההופעות של הנבחרת ביורו. על פניו, לגלוך אין שום אינטרס להאריך חוזה במכבי תל אביב. האידיאל מבחינתו הוא להמשיך את ההתקדמות עוד עונה ואז לבחור לאן להמשיך. מכבי תל אביב? עבורה זה עניין של מחיר, אבל גם של שינוי תפיסה.

גלוך הוא הנכס הכי גדול של מכבי תל אביב כרגע, כל עוד הוא כמובן בריא, משחק פחות או יותר בקביעות וממשיך בגרף התקדמות. אם וכאשר כל הנתונים הללו יתחברו, הוא אמור להכניס לקופת המועדון לפחות מה שהכניס סולומון לקופת מכבי פתח תקוה במעבר לשחטאר. הקולות שיוצאים מקרית שלום, לפחות כלפי חוץ, מדברים על סכום גבוה יותר, אבל גם על הרצון לראות את גלוך מאריך חוזה. למה בעצם?

כדי לענות על השאלה, צריך לחזור לתקופת ג'ורדי קרויף. בסבב ראיונות הפרידה שלו מישראל בקיץ 2018, אמר ההולנדי: "אחת הבעיות הכי גדולות של הכדורגל הישראלי היא העובדה שאתם פשוט הורגים את הנוער שלכם. מה שאתם משדרים בכך שאין כאן ליגת מילואים, או קבוצת מילואים, זה שהשחקנים הישראלים בני ה-18 טובים יותר משחקנים אירופאים בני 22. באירופה מכינים את השחקן עד גיל 21, וכאן כבר בגיל 18 אתם חושבים שהוא כבר מתאים לבוגרים. זה בולשיט".

קרויף לא רק בנה את מנגנון הבישול האיטי שהוא מתאר כאן, אלא דאג שהשחקנים הישראלים הבכירים בקבוצה יתוגמלו בנדיבות ובתמורה יוותרו על סעיף השחרור לחו"ל. מדובר בצעד הגיוני כמובן. האינטרס של מועדון גדול לשמור על הנכסים שלו לאורך זמן ולוותר עליהם רק בתנאים שלו: כלומר, הצעה שאי אפשר לסרב לה או כשהמועדון עצמו מחליט מסיבה כזאת או אחרת שהגיע הזמן להיפרד. ברוב המוחלט של עידן קרויף וגם בשנים שאחריו, בעונות הטובות יותר והפחות מוצלחות, מכבי תל אביב ידעה לשמור את מי שרצתה או להיפרד בתנאים שלה. החריגים הם אלי דסה ודור פרץ.

באותו ראיון ב-2018, אמר קרויף: "יש כאן פער ובור שצריך לכסות. לא תשתפרו אם לא תבינו מה לא בסדר כאן… יש לכם המון כישרונות, אבל סביבת העבודה והמנטליות לא מאפשרים הצלחה גדולה. לכן לפחות חצי מהשחקנים שיוצאים לשחק בחו"ל נכשלים כי הם לא מחונכים מבחינה ספורטיבית בצורה ראויה לשחק באירופה". לזכותו ייאמר שקרויף קלט את הכדורגל הישראלי די מהר. הוא זיהה את נקודות התורפה וידע לנצל אותן כדי לשרת את האינטרסים של הקבוצה שלו.

הוא הבין שישראלים בכירים מביאים תארים. הוא זיהה את עליית המחירים וצמצם את הרכישות מקבוצות הליגה "כי כולם חשבו שמכבי תל אביב פראיירית שתשלם כל סכום". הוא הבין שליגיונרים תקועים עולים פחות ולכן שווה לפתות אותם במשכורות גבוהות. הבור עליו דיבר עדיין קיים. כן, יש צורך בליגת מילואים או קבוצות בת, אבל כל אלו לא רלוונטיים עבור שחקנים שמוכנים בגיל 17-18. למעשה, כל מה שהוא אמר כשעזב היה נכון לשעתו. אלא שמאז המציאות השתנתה. אבי לוזון ועסקאות סולומון ועבדה הוא מכתיב המציאות הנוכחית.

.
זה מאוד פשוט. כישרון בן 18-19-20 הוא סחורה מעניינת ובעלת ערך עבור קבוצות אירופאיות. שחקן בן 23-24 שעדיין משחק בישראל? הרבה פחות. הוא מתקרר והעניין סביבו יורד. עכשיו בא אחד כמו לוזון ואומר: אם אני יכול להוציא 4-6 מיליון יורו על טאלנטים כמו סולומון ועבדה למה לי למכור בתוך הליגה בפחות? באים הניסנובים, בא ג'קי בן זקן, בא אייל סגל ומיישרים קו. זה יוצר מצב שבו עסקאות בתוך הליגה פחות ריאליות וגם השחקנים הצעירים לא צריכים אותם. אחד כמו גלוך לא צריך את בית"ר תל אביב ולא השאלה בקריית שמונה ולא חוזה חדש בקרית שלום לארבע שנים. הוא צריך לצאת מפה כמה שיותר מהר.

בואו נשים רגע את נושא 44 הסקאוטים בפרופורציות. זו אליפות אירופה לנוער עם שמונה נבחרות בלבד. ברור שהטורניר מפוצץ בסקאוטים והוא היה כזה גם אם נבחרת ישראל לא הייתה שם. מצד שני, ברור שטאלנט ישראלי כמו גלוך עולה עכשיו פחות לעומת הכישרונות מאיטליה, צרפת, אנגליה ואפילו סרביה ולכן הוא פרוספקט ששווה לעקוב אחריו, וכך יהיה גם הערב (18:30, ספורט4) במשחק מול אוסטריה. האם גלוך צריך לצאת כבר עכשיו? כנראה שלא. האם יש הבטחה שהוא יהיה גדול לפחות כמו השמות הגדולים שצמחו כאן? ודאי שלא. האם יש לו ולמכבי תל אביב יש אינטרס משותף? בהחלט כן.

נוצרה כאן איזו סטיגמה שלמכור זה סימן לחולשה. לחוסר תחרותיות. סימן שאתה "מאעכר". טוברוק, אשדוד, בני יהודה, מכבי פתח תקוה – חלשים מוכרים, חזקים קונים. בולשיט. אין פסול בלהיות אבי לוזון. הוא הבין מזמן שעבור מועדונים באירופה אין הבדל בין מכבי פתח תקוה למכבי תל אביב. ישראל זה ישראל. מכבי תל אביב צריכה להבין את מקומה בשרשרת המזון העולמית. אולי במקום לוזון, אפשר להשוות את מכבי תל אביב למועדונים שמוכרים צעירים כמו בנפיקה, פורטו, אייאקס או דורטמונד? זו השוואה שעוברת יותר חלק בגרון?

הפלונטר של גלוך נמצא רק בראש של מכבי תל אביב. יש משהו מעניין בעובדה שכל נושא גלוך תופס כותרות בזמן שכל מי שקשור במכבי תל אביב ממתין למוצא פיו של ערן זהבי. אין צורך להרחיב לגבי חשיבות עסקת זהבי עבור מכבי תל אביב מכל הבחינות. אבל גם לא מדובר פה בדרך חיים או במנגנון הישרדות, אין סיבה שמכבי תל אביב לא תדע להרוויח סכומים גבוהים על שחקנים כמו גלוך.

בשביל זה, היא צריכה למצוא להם מקום גם בשגרה ולא רק כשאין מה להפסיד. למעשה, מדובר במסלול הכי טבעי ונכון שיכול להיות. שחקן צעיר נמכר בהרבה כסף, כוכב מתבגר חוזר לקראת סוף הקריירה. תשאלו את קרסטאיץ', זו הדרך הסרבית.