1. מכבי תל אביב הפכה רשמית ל"טים טו ביט". אפקט המינוי של ולאדן איביץ' הושלם עם החזרה של ערן זהבי. הצהובים השיבו לעצמם כוח הרתעה שהיה חסר להם בשנתיים עם נחיתות בסגל ובעמדת המאמן. זה האפקט המרכזי של חזרת זהבי. הוא שחקן שנותן אדג'. זה לא מבטיח הצלחה מקצועית, כמובן, אבל מכתיב סדר יום, מייצר שיח ומשנה יחסי כוחות.
זהבי שווה המון למכבי תל אביב, מקצועית וגם שיווקית. הוא מבטיח באזז עצום, מכירת מנויים ומכירת חולצות. מקצועית, הוא מקצוען, ווינר ומנהיג שהיה חסר. אפשר לדמות את החזרה של זהבי למעבר גדול של סופרסטאר ב-NBA. פתאום יש דיבור חדש על הקבוצה, ועוד כוכבים שאולי לא חשבו שהם רוצים להיות חלק מהפרויקט עכשיו ירצו לשתף איתו פעולה. זה שווה למכבי תל אביב המון, הרבה יותר מהשכר של זהבי.
כשיש אופציה להביא שחקן כמו זהבי, אתה קודם קופץ על ההזדמנות ואחר כך שואל שאלות. מכבי תל אביב תבנה את עצמה סביב זהבי ויכול להיות שיגיעו החלטות מקצועיות קשות בהמשך, אבל אלו בעיות ליום אחר. זהבי הוא השחקן הישראלי הכי טוב שמוכן לשחק בליגה הישראלית. מעבר להיותו מי שהוא ומה שהוא היה פה, ליגיונר חוזר בהעברה חופשית כלכלי יותר מלקנות במחיר מופקע בתוך הליגה. זו הייתה הדרך של ג'ורדי קרויף. הכלל הזה נכון גם לגבי אלי דסה וניר ביטון.
2. זהבי בנוי מחומר של סופרסטארים. זה הוביל אותו בקבלת ההחלטות שלו בשנים האחרונות. הוא חושב, לפעמים בצורה קצת אובססיבית, על המורשת שלו. מה יגידו, מה יישאר ביום שאחרי. הוא חי מהאתגרים שהציב לעצמו, רדף אחריהם והשיג אותם אחד אחרי השני. שיא השערים לעונה בישראל, שיא השערים לעונה בסין, מלך השערים הזר בסין, מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים, תואר עם מועדון אירופי בכיר.
אפשר להבין למה זהבי נמשך לאתגר מקצועי וכלכלי אחרון. לכבוש את אמריקה זלאטן סטייל זה משהו שתפור עליו. להיות מלך במדינת כדורגל מטורפת כמו ברזיל היה יכול להיות ענק מבחינתו, אבל כל מה שקרה בדרך להחלטה של זהבי מתבטל מבחינתו ברגע שלקח אותה. האתגר הגדול של זהבי מתחיל בלהבין עם עצמו שהוא סימן וי על מחשבות המה יחשבו.
שאלת הגדול בהיסטוריה לא תוכרע לאור מה שיקרה הלאה גם אם זהבי היה מככב בברזיל. הדיון הזה לא יוכרע לעולם כי תמיד יהיה מי שיטען שזהבי לא הגיע לפסגות של ברקוביץ', בניון ואחרים. הוא גם לא כל כך רלוונטי ואפילו די מיותר. מקומו של זהבי בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי מובטח. הוא לא בא לפה כדי להבקיע 30 גולים בעונה וגם לא כדי לרדוף באובססיביות אחרי השיא של אלון מזרחי (בשבילו יצטרך לכובש מעל 20 שערים בארבע השנים הבאות).
הוא בא בשביל קלוז'ר לקריירה, הוא בא בשביל תארים קבוצתיים, אולי מסע אירופי בלתי נשכח. 10 גולים עם אליפות שווים יותר מ-30 בלי. זה צריך להיות ההבדל בין זהבי של 2016 לזהבי של 2022.
3. זהבי שיחק 46 משחקים בעונה שעברה בכל המסגרות. ב-39 מהם הוא פתח, אבל רק בשלושה סיים 90 דקות בלי להיות מוחלף. זה מאוד נדיר מבחינתו וגם לא תמיד עבר לו חלק בגרון. זהבי, כידוע, הוא אחד שמסוגל להכריע משחק בכל רגע. אחד שאתה רוצה תמיד על המגרש. שחקנים מהסוג שלו לא רגילים להיות מוחלפים ולא אוהבים את זה.
בעונה האחרונה שלו בישראל, זהבי פתח בכל משחקי הליגה והוחלף פעם אחת – 20 דקות לסיום ב-0:6 על מכבי חיפה במחזור האחרון של העונה כשהמשחק היה גמור. בשתי העונות לפני כן הוא החמיץ ארבעה משחקים במצטבר ופתח ב-64 מ-68 משחקי הליגה בהם שותף. בכל השנים בסין הוא הוחלף בחמישה משחקי ליגה ביחד. באיינדהובן, הוא ירד בשנה שעברה מ-12 משחקי ליגה מלאים לאחד בלבד.
מכבי תל אביב מכוונת למאבק על כל התארים פלוס עונה אירופית ארוכה ככל הניתן. זה אומר מבוא ל-60 משחקים בעונה עם לו"ז מטורף עד המונדיאל. זה אומר, במיוחד תחת אחד כמו איביץ', לא מעט רוטציה ומנוחה כדי לחלק עומסים. זה אומר הרכב לאירופה והרכב לליגה וזה גם אומר שבמשחקים נוחים על הנייר, זהבי יוכל אפילו למצוא את עצמו נח ביציע. הוא לא ישחק 50 משחקים בעונה. הוא יצטרך לדעת להכיל את זה ולהבין שזה לטובתו.
לפני כמה שנים לקח זינדין זידאן את כריסטיאנו רונאלדו לשיחה והבהיר לו שהוא חייב ללמוד לקבל מנוחה. "כריסטיאנו הוא כריסטיאנו. הוא מבקיע 50 גולים בעונה. זה נכון שאין אף אחד שעושה את זה, אבל יש לנו עוד שחקנים שיכולים להבקיע. טוב לנו יותר שהוא איתנו, ולכן חייבים לתת לו לנוח", הסביר זידאן. "זאת החלטה שקיבלנו יחד אחרי שיחות שקיימנו. אנחנו חכמים ומבינים שלפעמים הוא יצטרך לשחק פחות ולא בגלל שהוא לא כשיר, אלא כי הוא רוצה להגיע לשלבים המכריעים של העונה בכושר הכי טוב. זה הכרחי בשבילו וזה הופך אותו לטוב יותר". כריסטיאנו הבין. בשנים האחרונות, גם ביובנטוס ובמנצ'סטר יונייטד, הוא נח. וכשהוא נח, הוא לא שיחק. כלומר, הוא אולי הוריד את כמות המשחקים לעונה, אבל עדיין כמעט ולא הוחלף ובטח לא עלה מהספסל.
בהקשר הזה, העושר המטורף שיש למכבי תל אביב בחלק הקדמי אמור להקל. השאלה המתבקשת מבחינת איביץ' היא איך משלבים בין זהבי, פריצה, יובאנוביץ', פארפה, אוסקר, קניקובסקי, ביטון, קובאס (או שחקן כנף אחר) ואלמוג. אולי יהיו עוד "קיצוצים", אבל בטוח תהיה רוטציה רחבה. אסור לטעות. זהבי הובא כדי להיות הלב של הקבוצה והיא תתאים את עצמה אליו מבחינת שיטה, סגנון וגם דקות. זהבי יעדיף לנוח פעם בשלושה משחקים מאשר לצאת דקה 70 כל משחק.
4. האלמנט המרכזי ש"ריסק" את רוב הכוכבים הגדולים שחזרו לליגה לפחות בשלב הראשוני הוא הפער בין ציפיות למציאות. זאת חזרה לתוך כאוס. בועה קטנה מלאה בחשיבות עצמית שלא מפסיקה לייצר כותרות. מצפים ממך להיות גדול על הליגה ואם זה לא קורה מיד, מתחילות התהיות והביקורות. לזהבי יש תכונות שעשויות לעזור לו להתמודד עם התופעה בצורה קלה יותר.
קודם כל, הוא כבר חזר לפה בעבר מאירופה, אמנם לא באותו מעמד, אבל מכיר את התחושה. גם לא הייתה לו עונה רעה או ירידה ביכולת בשנים שלא היה כאן. וחוץ מזה, כאחד שמנהל אורח חיים אינסטגרמי מנצנץ הוא רגיל ואוהב להיות במרכז העניינים. הוא אפילו נהנה קצת לראות את העיניים סביבו נפתחות ואת כולם מתרוצצים. זהבי עמד בפרונט בנבחרת בשנים האחרונות ומשך אליו את רוב האש. כשחקן מכבי תל אביב, יחכו הרבה יותר הייטרים בפינה.
בהקשר הזה, נקודת המוצא של זהבי דומה לזו של איביץ'. יש אופוריה, פנטזיה וזיכרונות. כמו שלא נכון יהיה לבחון את איביץ' בהשוואה לעונת 2018/19, לא נכון לצפות משחקן בן 35 לשחזר עונות שיא שנתן בגיל 28-29. זהבי הוא מקצוען על, הוא יהיה דומיננטי כי הוא לא יודע להיות משהו אחר, הוא ימשוך אש וייצר כותרות, וכן על הנייר הוא בהחלט יכול וצריך לשלוט בליגה, אבל האתגר שלו יהיה לנצח את ההשוואות. מקרי העבר של הליגיונרים הבכירים שחזרו יצרו מצב לא בריא שבו שחקנים לא רוצים לחזור לכאן לעונת פרישה. דיברנו על מורשת? הצלחה של זהבי יכולה להעביר מסר מתבקש לשחקנים מסוגו שאפשר לשרוד את זה.
5. האם זהבי באמת ביקש מבוטאפוגו להחתים את עומר אצילי? המעורבים מכחישים. אבל מה, היה או לא היה, תודו שזו אחלה הטרלה. החלשת היריבה הישירה. ישר מספר המהלכים של ג'ורדי. האמת, שבעולם שבו אנחנו חיים זה לא ממש משנה כמה אמת יש בידיעה. זה פורסם בברזיל, קרי למישהו היה חשוב שזה ייצא. רוצה לומר שהמאבק על השליטה בכדורגל הישראלי, שכבר מזמן יצא מגבולות המגרש, קיבל עכשיו שחקן מרכזי חדש – ולא רק על המגרש.
עוד קצת משחקי מוחות, עוד קצת הטרלות, הרבה יותר עניין. מכבי תל אביב הערמומית והמתוחכמת (חמושה בסמל של ימי קרויף ובמאמן המצליח בעידן גולדהאר) מול מכבי חיפה הערסית והעוצמתית (חמושה באנטגוניסט של עידן גולדהאר ובשחקן העונה שעברה). ברוכים הבאים לעידן החדש. מתי כבר מתחילה העונה?
