"פטריק הוא האיש הכי נורא שהכרתי בכדורגל. יצחקי? הדיסטנס היה קיצוני"

אחרי שלא קיבל הצעה לחוזה חדש במכבי ת"א ובחר לחזור למועדון נעוריו, מכבי פתח תקוה, טל בן חיים התארח אצל אורן יוסיפוביץ' בפודקאסט "הפודיום" ודיבר על הכל בריאיון ללא מעצורים.

בן חיים סיפר על הבחירה בפ"ת: "הדבר שהיה הכי חשוב לי במועדון הבא שאני אשחק בו זה ללכת למועדון שמאוד רוצה שאני אהיה בו, זה גם משהו שליווה אותי בכל הקריירה, גם בשנים שהייתי סו קולד 'מלפפון יותר חם' ממה שאני היום'. הם הציעו לי חוזה טוב והבטחה עתידית לתפקיד מקצועי אחרי שאני אפרוש. זה באמת מקום להיות בו, זה באמת מועדון שהפער בין הקבוצה הבוגרת למחלקת הנוער ולמועדון עצמו הוא מאוד גדול. המועדון היום הולך לתקופה חדשה עם אופיר לוזון, שהוא חבר אישי שלי עוד מהקדנציה הראשונה שלי שם. הוא הארכיטקט של כל מה שנהיה ממחלקת הנוער בעשור האחרון. הוא באמת בחור מדהים עם ראש על הכתפיים, ואני בטוח שעכשיו שנתנו לו את המושכות הוא יעשה בבוגרים את מה שהוא הצליח לעשות בנוער".

האזינו לפודיום

על הפרידה ממכבי תל אביב: "כשאני עברתי ממכבי ת"א לספרטה פראג, מכבי ת"א נפרדה ממני בדרך הכי יפה, מכובדת ומדהימה שיכולה להיות. חשוב לי להתחיל את הדברים שלי בזה שאני תמיד אזכור רק טוב ממכבי ת"א. 99.9% מהאנשים במועדון – אני אוהב אותם מאוד והם אוהבים אותי מאוד והיה בנינו רק טוב לאורך שתי הקדנציות שלי. אני לא אתן לשום דרך שנפרדו ממני להכתים את כל התקופה היפה הזאת וכל הזכרונות היפים האלה. אני חושב שזה לא חכם למלא את עצמי באנרגיות האלה, גם קדימה למועדון הבא שלי ולהמשך החיים שלי, וזה גם לא פייר כלפי התקופה הבאמת יפה שהייתה לי שם. 

"להגיד לך שהיו יכולים להיפרד ממני בצורה טיפ טיפה יותר מכובדת? כן, אבל זה כבר עניין שלהם, וכשאני אומר 'שלהם' זה עניין של בנאדם אחד, הבנאדם היחיד שאמור לעשות את זה – זה רק ברק יצחקי. זאת אומרת, אין לי טענות לאף אחד אחר, כי באמת הוא הבנאדם שאמור לעשות את זה. והוא לא עשה את זה. זו הבחירה שלו, זה עניין שלו. אני לא ממלא את עצמי באנרגיות האלה, מבחינתי זה סיפור שנגמר, אני במקום אחר היום, אני מאחל להם בהצלחה, וזה באמת לא פייר כלפי כל התקופה שלי במכבי ת"א, הזכרונות שלי, הזכרונות היפים של האנשים ממני".

מה הוביל לעזיבה: "כשהייתי צעיר יותר, לא נתנו להגיע למצב שאני שנתיים לסוף חוזה. ישר פתחתי את החוזה במכבי ת"א. ועכשיו כשאתה בגיל כזה וההצעות לא עומדות בתור כי אתה נחשב כבר 'מבוגר', אז יש שחקנים בסטטוס שלי, 30+, שמסיימים חוזה ושלחים הודעה לברק יצחקי כל יומיים: 'ברק מה קורה?' 'יש חדש?' 'מה איתי?' 'יש תשובה?'. כל מי שמכיר אותי יודע שזה לא אני. ברגע שקיבלתי את התחושה הזאת, אמרתי לאבא שלי ביום הראשון שמכבי ת"א התחילה להתאמן, ובדיוק שרן ייני חתם, אמרתי לו 'שמע, אבא, רצו את שרן, החתימו אותו, הוא מתחיל את האימונים'. אני לא מוכן להיות בתחושה הזאת. גם אם אני כן אקבל הצעה בסוף, מה שלא קיבלתי, לא בא לי להרגיש שאני ברירת מחדל. וזה באמת אני חושב לא פייר מבחינתי. יש שחקנים שמוכנים, זו הדרך שלי בחיים, אלה העקרונות שלי, ככה חונכתי ואני לא מתכוון להשתנות, בטח לא בגיל כזה. אני לא מתכוון לוותר על הערכים שלי. אם מכבי ת"א החליטה שדי, זה גם בסדר — רק יש דרך יותר יפה לעשות את זה, זה הכל".

'האנחה הרווחת מבחינת מכבי ת"א – ואפשר להגיד שבאיזשהו מקום זה קצת מוצדק – זה ששחקן שמסיים חוזה יחכה כמה שצריך. ויש שחקנים גם שעושים את זה, עשו את זה השנה, עשו את זה שנה שעברה, יש שחקנים שחתמו ברגע האחרון  רק אחרי שקיבלו 3-4 פעמים 'לא' ממכבי אז אמרתי שאני לא שם את עצמי במקום הזה. בגלל שמכבי פ"ת הראו לי שהם כל כך רוצים אותי, היה לי קל לעשות את הסוויץ' הזה ולבוא ולעזור ולעלות איתם ביחד, ולא לחכות שהם יעלו וללכת עכשיו למועדון אחר בליגת העל למרות שיכולתי".

על מערכת היחסים עם ברק יצחקי: "כשהגעתי למכבי ת"א, כולם חשבו שאני וברק יצחקי עדיין חברים. היינו חברים ממש טובים, אבל מהיום שחתמתי אני וברק מעשית לא מדברים. 'שלום שלום, מה קורה, מה העניינים —  לא מעבר. לא הייתה לנו שיחה אחת על כלום. הגעתי אחרי שהיינו חברים טובים אחרי שנים, וקלטתי שהבנאדם לוקח דיסטנס קיצוני. הבנתי, וגם אני לקחתי צעד אחורה. אני חושב שהוא לקח את זה קצת למקום קיצוני מדי, אבל בסדר, זה עניין שלו וזה מה שהוא בחר. לא היינו חברים. אני מרגיש שנפלתי בין הכיסאות כי ברגע שהאש התחילה להיות מופנית קצת אליו, אז באיזשהו מקום לא להציע לי חוזה ולא להשאיר אותי במכבי נראה לי הייתה איזושהי דרך שלו להראות 'אני והוא לא חברים' ושאין לו סנטימנטים לאף אחד ומי שלא מספיק טוב לא יהיה פה'. חוץ מפריצה ויובאנוביץ' — יש לי הכי הרבה גולים במכבי ת"א בליגה, ובקושי שיחקתי. זאת לא הייתה עונה טובה שלי, אבל בדקות ששיחקתי נתתי גולים, וגם מעבר למספרים, בכל משחק ששיחקתי נתתי את הכל ורציתי לנצח".

המאמן הכי טוב שהיה לו: "יש 3 מאמנים שהם המאמנים הכי טובים שהיו לי: במקום הראשון, פאולו סוזה שמנצח על הבאזר את פאקו. שניהם היו מאמנים מטורפים. הם ממש שונים, וסוזה מנצח אותו על הבאזר במה שהוא עושה מהקבוצה על המגרש. הוא הכי שיפר אותי כשחקן. אצל פאקו זכינו בהכל. השלישי זה פיטר בוס".

על פטריק ואן לוון: "כשהוא קיבל את הקבוצה אחרי דוניס שלא נתן לי לשחק ולא האמין בי מקצועית – הוא נתן לי לשחק הכי הרבה.הוא היה גורם משמעותי ומכריע בזה שמומשה עליי האופציה בשנה שעברה. התחלנו את העונה והוא נתן לי לשחק בכל המוקדמות של הקונפרנס ליג, ושיחקתי טוב. אחרי שהפסדנו לסכנין במחזור הראשון הוא לא נתן לי לשחק בעצם עד שהוא פוטר — שלושה חודשים. עכשיו, חבל שלא יושב לידי עו"ד שהיה אומר לי מה הוצאת דיבה ומה לא. אני חושב שפטריק הוא האיש הכי נורא שהכרתי בכדורגל. יחסי אנוש קטסטרופה, באמת הייתי חושב שכל אימון שהוא בא הוא מנסה לגרום לכולם לשנוא אותו. ממש ככה. פשוטו כמשמעו.  הוא לא נתן לי לשחק, ואני יודע שהוא מאמין בי מקצועית יותר ממי שהוא נתן לו לשחק. הכל היה אישי, הכל היה אגו.

"מעבר לזה שמקצועית פשוט למדו אותנו באיזשהו שלב, נהיה ממש ממש ממש קל לשחק נגדנו. זה היה כאילו שהוא אומר לכולם 'אנחנו משחקים ככה — בואו תשחקו נגדנו'. אנחנו גם לא יכולים לשנות כלום, כי אסור לשחקנים לשנות כלום. זה היה סוף ידוע מראש. 'בתחילת העונה היינו אומרים 'אם הוא (פטריק) ממשיך ככה — מפסידים'. זה היה כדור שלג, אתה במקום לא טוב ואתה רואה באנרגיות שאנחנו לא מצליחים להביא את עצמו. זה כבר לא מקצועי".

על קרסטאיץ': "קרסטאיץ' היה מאמן שהולך עם האמת שלו והאני מאמין שלו. לא עניינו אותו פוליטיקות של מועדון, לא עניין אותו כלום. הוא עכשיו ב-0:0 מול בית"ר, אז הוא מכניס את טל בן חיים מגן ימני בקו של ארבעה כי הוא רוצה לנצח והוא חושב שזה יעזור לו לנצח. אני אוהב מאמנים כאלה. באיזשהו מקום, שמו אותו בעמדה מאוד בעייתית, הוא קיבל את הקבוצה כשלא באמת היה סיכוי לעשות משהו, והוא לא היה נשאר על פחות מאליפות, פחות ממקום שני וגביע או פחות מהתקרבות למקום הראשון. הוא ממש הבין את זה לקראת הסוף".

על אוסקר גלוך: "אני חושב שעוד שנתיים — שלוש מהיום, אוסקר גלוך הוא אחד משניים או שלושה הכי בכירים שלנו בכדורגל. הוא יהיה הרבה לפני בנבחרת ישראל הבוגרת. הוא שחקן כדורגל במלוא מובן המילה כבר בגיל 18. הוא עוד 3 שנים יהיה וואו. אני מחזיק ממנו חבל על הזמן. יש הרבה אנשים שאומרים לי 'אתם מגזימים איתו…'. מנור למשל סיפור שונה לגמרי, הוא חולה נפש של שחקן, אבל הם שונים מאוד. להגיד לך שהם יהיו באותו מעמד בנבחרת – כן. הכי קרוב אליהם זה ליאל עבדה, אבל חד משמעית זה שניהם ועוד 9 בנבחרת שלנו בשנים הקרובות.

"יש בו המון דברים שמבדילים את אוסקר גלוך מאחרים. קודם כל, הוא בן 18 והוא משחק כמו ילד גדול, הוא משחק כמו שחקן מעוצב בן 24-25-26. יש לו הרבה דברים שאי אפשר ללמד.מה שאני הכי אוהב אצלו זה שהוא קר קר קר בורידים. הוא משחק ולא מעניין אותו כלום. הוא יכול לבוא פעמיים בין הקווים, לאבד, מתפרצת, קורה, בבלומפילד מלא, והוא בא בפעם השלישית ופשוט עושה את אותו הדבר ולא מעניין אותו כלום. זה השחקנים שאני מאוד אוהב. לא רוצה להעיד על עצמי, אבל כשאני רואה משחקים שלי בגילאי 17-18, אז גם היה לי את זה. היום כשאתה שחקן אתה חושב ומבין, והמאמן אמר, והקהל אמר, והתקשורת… אז זה מתיישב לך בראש. כשאתה בן 18 ואתה תמים ונאיבי – אז לא מעניין אותך כלום. מי שיש לו את זה. אתה בא, משחק כדורגל ומתנתק מהכל. ולגלוך יש את זה. ולמען הסר ספק – הוא יותר ממוכשר ממה שאני הייתי כשהייתי בגילו.
מצד אחד אתה רוצה לשמור ילד כזה עם רגליים על הקרקע, מצד שני זה לא באמת אפשרי כשהוא עושה כזה טורניר ביורו נגד שחקנים שמשחקים או מתאמנים בפרמיירליג, ואתה יודע שהם הולכים לתת את הטון בנבחרת אנגליה בשנים הקרובות. הוא ילד טוב, יש לו משפחה טובה. הוא מבין והוא מודע לעצמו".

על הביקורות: "זה דברים שלא התרגשתי מהם לפני 10 שנים – אז שאתרגש מהם היום?! גם בעונה האחרונה לפני שיצאתי לספרטה פראג שנתתי 20 ומשהו גולים היו אנשים שלכלכו. רוב הקהל של מכבי ת"א אוהב אותי ואני אוהב את רוב הקהל של מכבי".

מה עושים כשאתה עצוב כי אתה לא משחק? "אני לא מביא את זה הביתה לעולם. יש לי אשה ושלושה ילדים ואני יכול להיות עצוב באוטו – אבל אני לא מביא את זה הביתה. זה כאילו נשמע מתיפיף ולא נכון, אבל אני לא מביא את זה הביתה".