אף אחד מאיתנו אינו נאיבי בכל הקשור לכדורגל, ולפיכך טבעי שפריז סן ז'רמן תהיה מחר בערב (ד') הפייבוריטית הברורה במשחקה מול מכבי חיפה. אולם לאלופת ישראל מטרה משלה, והיא לא לשמש כתפאורה לכוכבי העל של פריז, ובוודאי שלא להתבזות מולה באיצטדיון סמי עופר.
לא יזיק להיזכר לרגע בניצחון הפנומנאלי שהשיגה מכבי חיפה בעבר (0:3) על מנצ'סטר יונייטד. ספק אם מישהו האמין אז שהדבר כלל אפשרי. היום מאובזרת סן ז'רמן בכוכבי על, שכל אחד ואחד מהם מסוגל במו רגליו להכריע את ההתמודדות. מכיוון ששלושת הגדולים, מסי, ניימאר ואמבפה, משתפים פעולה, לעיתים על עיוור, שובר המאמן ברק בכר את הראש בניסיון למצוא פיתרון הולם לעוצמתם. פיתרון כזה קיים אולי בתיאוריה, כי פערי הכוחות הינם כה גדולים, עד שכמעט בלתי אפשרי לשבש את משחקם.
ובכל זאת, על מכבי חיפה להתכונן למשחק המסירות הקצרות המהיר והזריז שבין ניימאר ומסי. עושים זאת על ידי מערך צפוף של שחקנים בעיקר במרכז ההגנה. ניימאר אף מרבה לכדרר, לעיתים בהגזמה, ולכן הוא מאבד לא פעם את הכדור.
השאלה הבאה היא כיצד מתמודדים עם מהירותו של אמבפה. מכיוון שהוא בעל זינוק אדיר מהמקום, יהיה אידיאלי למנוע ממנו את קבלת הכדור, ובמקביל שתמיד יהיה בשטח עוד שחקן הגנה שימתין לו מאחור. כל אלה אינם מבטיחים הצלחה, משום שלכוכב עולמי יש את יכולת האילתור, כפי שהייתה בעבר לשחקנים דוגמת יוהן קרויף ודייגו מארדונה. הם התגברו על כל מיכשול שהציבו מולם. כאלה גם מסי, אמבפה וניימאר.
אני מציין זאת לא כדי להפחיד חלילה את כדורגלני מכבי חיפה, אלא על מנת שיהיו דרוכים וערוכים למיבצעים אישיים שמולם לא התמודדו מעולם. למעשה זהו הפעם הסיפור הקלאסי של דוד מול גוליית.
חיפה תנסה גם לתקוף, ובנושא זה למדתי שגם קבוצה נחותה יותר מצליחה לפחות פעמיים או שלוש להגיע לעמדות בעיטה לעבר השער. לכן אל להם לחלוצים להסס בבעיטה, שכן כל היסוס, אפילו בן אלפית שנייה, עלול לחסל את ההזדמנות להבקיע.
ואם לסכם: שחקני מכבי חיפה ימצאו עצמם נאבקים משך כ־90 דקות, בקבוצה הטוענת העונה לכתר ליגת האלופות. הם יזכרו אותה עד יומם האחרון, עם או בלי חולצתו של מסי בארון. והעיקר לא לפחד כלל.
