"הייתה עונה נפלאה של נתניה ב-1981/2. הייתי חייל בשרות סדיר, בתפקיד של לוכד עריקים במשטרה הצבאית. יצאנו גם לחרמון, אני גולש סקי טוב, אבל בירידה נכנסתי בסלע בולט, פתחתי את הרגל. דאגתי שאף אחד לא יידע מהסיפור, שיקרתי גם למאמן פרלמן על הנסיבות שבהן נפצעתי. נעדרתי מספר שבועות ולא שיחקתי במשחקים נגד מכבי חיפה והפועל ירושלים, פעמיים סיימנו ב-2:2 והפסדנו את המקום הראשון להפועל כפר סבא של קשטן, שזכתה באליפות אחרי המשחק המביש נגד שמשון תל אביב במכתש, בו לא נבעט כדור אחד לשני השוערים. במסיבת הסיום עליתי לקבל גביע מפרלמן, הוא אמר לי 'אם היית יודע באמת לעשות סקי, אנחנו היינו זוכים באליפות'. לא ידעתי היכן לקבור את עצמי באותו רגע".
אריה אלטר נולד בישראל ב-4/6/1961. " יש לי שני ילדים מאשתי הראשונה ושניים מאשתי השנייה, יש לי חמישה נכדים חמודים. אני מתגורר בקריית מטלון", הוא מספר, "היום אני קבלן בנייה ויזם פרויקטים, בהם בניית מקוואות. זה תחום משפחתי, אבא שלי היה קבלן, למדתי עוד ככדורגלן אדריכלות ועיצוב פנים, ואני משמש כמפקח בנייה ומשחק בפרויקט 'כדורגל בהליכה' של סימון דוידסון ויעקב שיינר".
סיפור החיים שלו שונה מזה של הכדורגלן הממוצע בשנות ה-70. "כשאבי כהן נפצע בתאונת האופנוע ושכב בבית החולים לפני מותו, נסעתי לבני ברק להיפגש עם גדול הדור, הרב קנייבסקי. הגעתי לרחוב הרשב"ם, הכרתי את הרחוב ואת הבית בו נולדתי לפני שעברנו מבני ברק בגיל 3 וחצי לרמת השרון. כשנכנסתי לרב קנייבסקי הוא אמר לי ביידיש, 'אתה הנכד של רבי חיים אליעזר אלטר, אני תלמיד שלו. אבא שלי ניצול שואה, גורש לקפריסין ועלה למדינת ישראל. בזמן השרות הצבאי אבא שמר בגבול עם ירדן וירה בחולית מסתננים בגבול עם ירושלים, הוא הפך בהמשך לאחד משומרי הראש של דוד בן גוריון".
איך התחיל הכדורגל ועמדת השוער?
"גדלתי בין שכונת מורשה לשכונת נווה מגן, אז התקיימו הרבה משחקי שכונות, לכל רחוב כמעט הייתה קבוצת כדורגל. היינו סופרים את השעות למשחקים האלו, אני גיליתי כישרון כשוער. בגיל 9 התחלתי בהפועל הרצליה, אבל שמואל ויגיסר, כדורגלן העבר של הפועל הרצליה, לקח אותי למכבי הרצליה אל המאמן פרג'י, שאחרי אימון בודד עלה על אופניים לבית הורי להביא תמונות לכרטיס ליגה. בשבת, בלי נעלי כדורגל ועם נעלי התעמלות שיחקתי נגד הפועל פתח תקווה ברחוב אברבנאל, מגרש האליפויות שלה, והיה לי משחק מצוין יחסית למרות ההפסד 2:1. בגיל 14 העלה אותי המאמן אריה סגל, שחקן עבר של הפועל כפר סבא, להתאמן עם הבוגרים של מכבי הרצליה".
ויכוח לא נעים עם המאמן לייזר שפיגל עצר את ההתקדמות שלו. "בפברואר 1979 יצאתי עם נבחרת הנוער והמאמנים שפר ולבקוביץ' לטורניר מוקדמות אליפות העולם לנוער באסונסיון, פרגוואי, שם קיימנו מפגשים כפולים נגד פרגוואי ואוסטרליה. כשחזרתי לישראל, אחרי כשלושה שבועות הייתי בטוח ששפיגל, מאמן מעולה ודמות בכדורגל הישראלי, ייתן לי לפתוח במשחק בשבת. יצאתי נגדו באמירות שונות אחרי ויכוח איתו. שפיגל לא רצה אותי יותר בקבוצה הבוגרת, אני לא רציתי להמשיך. מאמן הנוער ערן קוליק ביקש ממני לשחק עד סיום העונה בנוער, עשינו הישג ענק אז, מקום שני בליגה" .
בתום עונת 1979/80 הוא נמכר למכבי נתניה. "אני לא זוכר היום את הסכום, אבל נתניה העבירה להרצליה הרבה כסף. עו"ד חנוך קינן סגר לי חוזה של 4 שנים בתקופה הכי זוהרת של הקבוצה".
אחרי איבוד התואר הגיע מוטל'ה שפיגלר לעונת "נתניה ועוד 15" המפורסמת. "מדי פעם אני חושב על האליפות הזאת", הוא מספר, "על אילו מגרשים של חול בוץ ומעט דשא שיחקנו אז. היו שחקנים שמאז לא היו למכבי נתניה, למעט כמה בודדים. כבשנו 54 שערים, הקבוצה השנייה עם מאזן הכיבושים הייתה שמשון תל אביב עם 35 גולים. אגב, באותה עונה, האלופה הקודמת הפועל כפר סבא סיימה אחרונה וירדה לליגה הארצית".
הוא זוכר את עודד מכנס, איך לא, ככוכב על. "אין היום שחקנים כמו עודד, אין סוף של כישרון. האמירה לגבי עודד היא 'היכן שהיד של השוער בזינוק נגמרת, לכל צד בין הקורות, שם הכדור של מכנס נמצא' . היה את דוד לביא הענק, חלוץ שהיה למעשה בועט בעוצמה בכדור עם הראש, כמו עם הרגל. עליהם יש להוסיף תותחי על כמו גד מכנס, חיים בר, שירזי, פיזנטי, פודי חלפון, גבאי, לם, גריאני, עציוני ועוד".
בעונת 1983/84 שפיגלר משוחרר מנתניה, אתה עוזב איתו למכבי יפו.
אחרי האליפות הגדולה מכבי נתניה לא פתחה טוב ומוטל'ה עזב. הייתי בסרט וכשחזרתי הביתה הייתה על המזכירה האלקטרונית הודעה של שפיגלר, שהזמין אותי לארוחת בוקר במסעדה מקומית. שפיגלר היה חד משמעי והבהיר לי כי הוא רוצה שאגיע איתו למכבי יפו, הנאבקת נגד הירידה לליגה הארצית. לא האמנתי שנתניה תשחרר אותי. הגעתי עם שפיגלר לפגישה אצל האיש הקובע הכול בנתניה, יצחק לנד. השיחה התנהלה ביידיש שוטפת, בסיומה אישרו לי לעבור ולעזור למוטל'ה במשימה".
מה היה הסיפור שם?
"לפני שחתמתי במכבי יפו, הובטח לי שכר עד סיום העונה שיהיה גבוה פי 4 מזה בנתניה. נפגשתי עם אנשי חברת המחשבים 'לארגו', המאמצת של הקבוצה, ובלי קשר עם היו"ר יצחק אסא. יפו היו אנשי כבוד וכל שהובטח נעשה. שפיגלר הביא ליפו את יהודה עמר, קובי מיכה, רונן גבאי, ויחד עם אלי שכטר, ישראל דניאל, אלקולומברה, כהן צדק ואחרים עשינו סדרת ניצחונות מטורפת והגענו למקום העשירי".
בהמשך הגיע הליך בוררות עם מכבי נתניה, שבסיומו חתם על חוזה ל 4 שנים בהפועל תל אביב. "הסיפור הגדול שלי בבלומפילד היה לקראת סיום עונת 1985/86, האליפות של הכריש. כחודש לפני סיום העונה והמשחק המפורסם נגד מכבי חיפה, נדבקתי בחיידק בשם ברוצלה, אחרי שאכלתי גבינת עיזים לא מפוסטרת. קיבלתי התקפי חום גבוה ואושפזתי בבית החולים תל השומר. שלושה מחזורים לסיום העונה, יצאנו למשחק חוץ נגד הפועל כפר סבא. היה לי חום גבוה כשהגעתי לפגישת היציאה הקבוצתית. בהתייעצות שלי עם שווייצר ורופא הקבוצה, קיבלתי כדור אקמול והחום ירד מ-40 מעלות למצב נורמלי. פתחתי בהרכב והובלנו, 0:1. אבל בהפסקה שוב עלה לי החום, קיבלתי עוד כדור, אבל ספגתי שני שערים והפסדנו במפתיע 2:1. שווייצר כעס מאוד על הקווים, בעיקר על הגול השני הקל לכאורה שספגתי. ביום שאחרי אושפזתי שוב בבית החולים, שקלתי בקושי 70 קילו. דוביד הגיע לביקור, ושאל אם אוכל לשחק במשחק הבא נגד הפועל באר שבע. הרופא שנכח במקום הבהיר לו שישמח אם אוכל לקראת שבת לעמוד על הרגליים".
ולמחרת החל הקרע איתו.
"דוביד שוויצר היה מבחינתי, מאמן נערץ, דמות ואישיות של מאמן ובן אדם גדול. הופתעתי כשהודיעו לי כי הוא קנס אותי במשכורת של חודש ימים. ברחתי מבית החולים, לבלומפילד, שם התקיימה ביני לבינו שיחה קשה ביותר, אחריה הפועל תל אביב ביטלה את הקנס הכספי. לא שיחקתי עד סיום העונה, במקומי פתח בשער יום טוב טליאס. שניהם הובילו את הקבוצה לניצחון על מכבי חיפה, 0:1 מהגול ההיסטורי של גילי לנדאו".
לעונת 1986/87 אתה לא מוזמן לאימונים.
"המחלה הארורה לא חלפה, בכיתי ימים ארוכים מכאבים בלתי נסבלים, אבל הבטחתי לעצמי בכל יום לשאני אחזור לשער בגדול".
המושיע שלו היה המאמן היפואי בן חור מזרחי. "הוא פנה אלי והציע לי לעבור אצלו אימונים אישיים. בסבלנות ובהמון אהבה בן חור החזיר אותי לכושר, הייתי מוכן לשוב להיות השוער שלפני המחלה".
הפועל תל אביב החתימה במקומו את גיורא אנטמן. "הוא היה מאוד מנוסה, אבל ההכנות לעונה לא היו מוצלחות מקצועית. מנהל הקבוצה גדי תבור הגיע אלי הבייתה, הוא ביקש שאשוב לאימונים תחת דוביד. שווייצר היה מאמן עם חשיבה מקצועית מיוחדת. חזרתי לבלומפילד, הוא עזב את הקבוצה בהמשך העונה".
לקראת 1987/8 חתם יצחק שניאור. "הוא, כמו שווייצר, היה מאמן ענק ובן אדם נפלא. למרות בעיות כספיות גדולות במועצת הפועלים, זכינו עם שניאור בתואר אליפות בעונה בלתי נשכחת במועדון, הקדמנו את מכבי נתניה בשש נקודות. מיקי בן שיטרית כבש 12 שערים, סיני רשם 8".
מה ההבדל בין הכדורגל של שנות השמונים להיום?
"אני רואה העונה את הפועל תל אביב. אז שיחקו סיני, בן שטרית, שבתאי לוי, אלי כהן ואחרים, כשהכדור היה ברגלי הקישור הקהל היה נעמד, ידעו שיהיה גול או לפחות התקפה מסוכנת. היום הכול איטי, המהלכים מובנים וברורים".
החוזה בבלומפילד תם, אתה עובר להפועל טבריה.
"הסתיים החוזה ויחד עם מכנס וגבי לסרי עברתי למרגלות הכנרת. המשחק הראשון שלי היה בשכונה נגד בני יהודה, היה לי משחק ענק עם ציון 10. עצרתי פנדל של יעקב אסייג, מכדור הקרן מסרתי לחלוץ שלנו מאיר עמור שכבש את שער הניצחון. לקראת סיום העונה החלו בעיות תקציביות, השעו אותי מחמשת המשחקים האחרונים וירדנו ליגה יחד עם הפועל תל אביב וצפרירים חולון".
בעונה שלאחר מכן עשה קאמבק להפועל תל אביב בליגה הארצית. "חזרתי לקבוצה, תחילה אל המאמן אליהו עופר ובהמשך החליף אותו דוביד. חזרנו לליגה העליונה במחזור האחרון לאחר הניצחון על מכבי עמידר 0:6".
הדרכים שוב נפרדו ואלטר עזב לבאר שבע. "היו"ר החדש מוני הראל ביקש לקצץ לי משמעותית את החוזה החתום. סירבתי לוותר, הפועל החתימו את השוער שולי גילארדי ואני עברתי לשנתיים עם זיכרונות נהדרים מבאר שבע, ומשם לעונות גדולות במכבי הרצליה עם אלי כהן השריף, ועם ניסים כהן, ניסן כהן, נח איינשטיין, יובל אוחנה ופיליפצ'וק. ההמשך היה המעבר להפועל רמת גן והעלייה מליגה א' לליגה הלאומית, שאחריה הגיעו הודעת הפרישה מהכדורגל וכפפות השוער".
עשית כסף גדול מהכדורגל?
"הרווחתי טוב, ברוך השם. פניתי כבר אז לעסקים, בחלקם הצלחתי, באחרים פחות, אין לי היום טענות".
פתחנו עם אבי כהן. עוד מילה עליו.
"עמדנו יחד בראש ארגון השחקנים, הבאנו הישגים חסרי תקדים, בהם פנסיה לשחקנים שעד אז לא הכירו את נושא העובד והמעביד. אבי היה כדורגלן ואדם מהרמה הגבוהה ביותר. עד היום הוא מבחינתי פצע מדמם ופתוח".
