בני סכנין נפרדה בשבוע שעבר מחיים סילבס אחרי פחות משנה בתפקיד ומינתה במקומו את קובי רפואה. הבוקר (חמישי) סיכם חיים סילבס את תקופתו בקבוצה, אותה בעונה שעברה הוביל לפלייאוף העליון.
"זו הייתה תקופה מוצלחת ואני אומר את זה דווקא אחרי שאני כבר לא שם. עובדתית, התקופה האחרונה הייתה המשבר הראשון בתקופתי במועדון. רגע לפני שאני חותם במקום, אני עושה לעצמי הגדרת מטרות ויעדים ברמה הקבוצתית ורק אז האישית. אחר כך אני עושה מיפוי טקטי ובודק איך עם הכלים שמחכים לי אני עושה את הכי טוב שיש. הגעתי בינואר ועד לסיום העונה עמדנו במטרות שזה לעשות פלייאוף עליון ועם תוצאות טובות שמתוכן גם ניצחון על מכבי תל אביב. גם תחילת העונה עם 13 נקודות בשבעה משחקים זה משהו שראוי לציין ומול קבוצות פלייאוף עליון. אי אפשר להגדיר את התקופה שלי בסכנין על פי ששת המשחקים האחרונים".
אם לדעתו להפסדים למכבי בני ריינה ולבית"ר ירושלים הייתה השפעה על ההחלטה להיפרד: "אני לא ניגש אף פעם למשחקים בעלי רגישות בצורה לא מקצועית, אני לא שם על זה דגש. יש מפגשים שלא צריך להחדיר מוטיבציה. אני מעדיף להתרחק מכל מה שקשור לפוליטיקה ולהתעסק אך ורק בכדורגל. זו שאלה מצוינת ששווה לשאול את ההנהלה. להפסיד לכל קבוצה זה יותר מידי. עובדתית ההפסדים הספציפיים הללו, הגיעו אחרי תקופה נהדרת והופתעתי שנוצרה עוינות מצד הקהל כלפי המערכת. בדיעבד זה היה הסמן לתקופה הלא טובה. שורה תחתונה, הפסדנו כי כנראה היינו פחות טובים".
כשנשאל סילבס אם לא היה עדיף לו לעזוב כבר בקיץ, כי גם אז היו בסכנין מי ששקלו להחליפו, אמר: "כל אדם רוצה לקבל הערכה עבור ההישגים שלו ולראות שכר לעמלו ולכן, התאכזבתי. אני מקצוען ומסתכל על הדברים בצורה קרה. כשאני מגדיר מטרות, אני פחות מסתכל על מה ההנהלה תחליט, אני מכין את עצמי כרגיל ברמה המקצועית והטקטית. נכון שיש כאן אישיו ולאו דווקא בגללי, אלא בגלל שזו תקופת מעבר בין עונות ולסקאוטינג משקל קריטי. כל דקה שעוברת אפשר 'לאבד' שחקן שלא יכול להגיע כי כבר ימצאו לו היכן לחתום. למרות שהיה הרבה יותר נכון אם באופן טבעי היו מחדשים לי את החוזה, בעיקר אחרי המטרה שהשגתי עם סכנין בשנה קודמת. קשה היה לסרב להצעה להישאר כי כמאמן אני רוצה קבוצה שאני מאמין בה ומאמין בסגל. עובדתית אחרי שישה משחקים, ולמרות שהקבוצה במקום שביעי, אני לא שם. בדיעבד? הייתי צריך לדעת שיותר מדי קרדיט לא יהיה לי פה. איפשהו עמוק בפנים הרגשתי את זה, אבל האמנתי מאוד שנצליח".
על היעדר הגיבוי מחברי הנהלה: "שכשמישהו אובייקטיבי מסתכל מבחוץ הוא רואה את זה, אבל כשאני עובד ביום יום אני לא מרגיש את זה. זה מסע ורצים ביחד עם ההנהלה ועם כולם ומערכת היחסים היא טובה ברוב הזמן. חשוב לי מאוד לציין שנהניתי מאוד בסכנין, חוויתי הצלחות ורגעים בלתי נשכחים עם הקהל, עם ההנהלה והאנשים שסובבים את המועדון ובעיקר עם השחקנים והצוות, איתם היה לי חיבור חזק מאוד. עובדתית אני המאמן הכי מצליח בסכנין מאז יוסי אבוקסיס, סכנין הגיעה פעם אחת מאז לפלייאוף העליון וזה היה איתי. יחד עם זאת, אחרי חודש וחצי פחות מוצלחים נאלצתי לעזוב. הבעיה הגדולה בסכנין שהפסדים נצרבים חזק בהרגשה וזה פוגע בתחושות של ראשי המועדון ובסביבת המועדון. פתאום יכולים לשנות דעה על השחקנים או עליך כמאמן, בטווח מאוד קצר. זה לא רק פוגע במאמן, זה גם פוגע בקבוצה והופך תקופות רעות לארוכות יותר ומקשה מאוד על ניהול המשבר".
לסיום נשאל המאמן על כך שהוא לא מצליח לעשות קפיצה בקריירה ולקבל קבוצת צמרת: "מבחינת הישגים, הנתונים הם מאוד ברורים ושקופים: אימנתי בארבעה מועדונים בקריירה שלי. בשלושה מתוכם הגעתי להישגים. ברעננה לעשות פלייאוף עליון זה הישג כמו זכייה באליפות. בהפועל חיפה אני השני, עם קלינגר, ב-18 שנים שעשינו פלייאוף עליון ובסכנין מאז אבוקסיס, אני היחיד שעשה פלייאוף עליון. מלבד קריית שמונה, ששם באמת נכשלתי ובעיקר למדתי, בכל הקבוצות הצלחתי להגיע להישגים והם היו לא ברורים מאליהם. העניין הוא שבסופו של דבר יש רצף שלילי וזה נתפס לא טוב, כי זה מה שזוכרים. הישגים נוספים שאף פעם לא נספרים זה קידום צעירים ומכירת שחקנים ובכל המועדונים בהם אני עובר נרשמת הצלחה בתחומים האלה".
