הריאיון המביך של רן קוז'וך קירב אותו אל סיום דרכו בהפועל באר שבע

1 – בשלב מסוים במחצית הראשונה, נראה לי שזה היה בין הדקה ה-22 ל-43, הבנתי סופית מה הפועל באר שבע מנסה לעשות בגמר הגביע שנערך אתמול (שלישי): לייאש את כולנו בדרך אל הדאבל שלה. באר שבע הובילה כבר כמה דקות טובות אחרי הגול של מוחמד אבו רומי, מכבי תל אביב נראתה יותר טוב אבל לא תכליתית, וכל מי שיכול היה לנקר קצת על הספה ניצל את ההזדמנות. זה פשוט היה לא כיף לצפייה, בטח ביחס לקצב שהציגו שתי הקבוצות בין פתיחת המשחק לבין גול עצמו.

בעלייה למחצית השנייה החליט רן קוז'וך, לכאורה, לחסל סופית את העניין במשחק כשהוציא את גיא מזרחי המוצהב. זה לא היה מהלך מנותק, מזרחי נראה כל המחצית כמו מישהו שממש רוצה לחטוף אדום. אבל מצד שני, הקו הימני של קוז'וך נראה במחצית השנייה כאילו מזרחי באמת קיבל אדום ולא סתם ישב על הספסל ומישהו נכנס במקומו. כך שבדיעבד, ובניגוד לתוכית ולשאיפה לחנוק את המשחק, זה היה המהלך שהציל אותו.

זה שירת בעיקר את רוי רביבו, שפתאום נראה כמו גוליבר בארץ הגמדים והוכיח עד כמה הוא רמה אחת מעל הליגה הזו – בזכות החיסול של אגף ימין של באר שבע בשני שלבים – צהוב למזרחי וחגיגות לאחר הוצאתו, והיה מאוד סמלי שדווקא רביבו הוא זה שיכבוש את הגול שיביא את הגביע למכבי תל אביב. 

2 – רן קוז'וך לא ניהל נכון את המשחק אתמול. בכלל בכלל. הפועל באר שבע הייתה הרבה פחות טובה ממכבי תל אביב והגביע הולך אל הצהובים ובצדק, בדיוק כפי שאמר קוז'וך. אבל לבוא בביקורת על השופט דוד פוקסמן – זה מאוד לוזרי. לא מתאים, לא ראוי וגם לא נכון. קוז'וך לא פראייר, יודע מה הוא אומר ובוחר את המילים שלו בקפידה. לדעתי, הדברים האלה שאמר קוז'וך לא באו טוב בכלל לאלונה ברקת, והסיכוי שיאריך את חוזהו בבאר שבע (סיכוי נמוך ממילא, לאור ההפסד, לדעתי) – ירד עוד קצת.

אבל אם אלונה תמשיך עם קוז'וך, יהיה נחמד מאוד לראות כמה דברים שמשתנים אצל הבחור. הראשון, ואולי הכי חשוב, זו פעולת הפחתה דרמטית של הארוגנטיות שלו. לא המצאת את הכדורגל, חביבי, ואתה כן מנוצח, ואכן, יש לך יכולת מדהימה לשלוט בקבוצה שלך בצורה טוטאלית ואתה מוח כדורגל חריף מאוד – אבל די לעצבן, רן. בבקשה.

3 – בדברי הימים של מכבי תל אביב העונה הזו לא תגיע לחצי העליון בדירוג. פיטורי המאמן, היכולת החלשה באירופה, השישייה של בית"ר, הרביעייה של מכבי חיפה, ועוד ועוד ועוד. לא כל כך מהר מוותרים במכבי תל אביב על הסטנדרטים. גם כשרע, יש דרך לחוות אותו. אבל עוד תכונה מכביסטית להפליא היא לא לתת לרע לנצח.

הזכייה בגביע אתמול בוודאי לא הופכת את השנה הזו למוצלחת, ולא פותרת אף שאלה מהשאלות הפתוחות והגדולות שמרחפות מעל הראש של הצהובים, אבל היא בהחלט מהווה סיום יפה וטוב לעונה הזו. והדבר הכי חשוב, מבחינת החוסן של המועדון עצמו – מכבי תל אביב יודעת לצאת עם משהו גם כשאין לה אף קלף נורמלי ביד.

את הכוח הזה, שהיא לא מפסיקה להפגין, תצטרך מכבי תל אביב למצוא איך למנף לעונה הבאה. כרגע היא נראית מאוד לא מוכנה – לא כי במאי צריכים להיות מוכנים לאוגוסט אלא כי במאי צריכה להיות לך תשתית אנושית ותפקודית לקראת אוגוסט. ולמכבי אין את זה בצוות (מי מקבל את ההחלטות המקצועיות בקיץ הזה?) וגם לא על כר הדשא (בהנחה שדור פרץ ורוי רביבו לא ממשיכים).

4 – מה הייתם מעדיפים? בכר, יצחקי, קוז'וך ועומר פרץ נשארים במקום עבודתם גם לעונה הבאה, או שמישהו יבחש בקלחת כמה שצריך כדי שמארבעת השמות אחד יגיע לחגים בלי קבוצה ושלושת האחרים יאמנו, אבל במקום חדש?