מכבי תל אביב והפועל תל אביב, שתי הקבוצות המעוטרות בתולדות גביע המדינה, ייפגשו הערב (רביעי, 20:30) במעמד הגמר בפעם התשיעית ולראשונה מאז 1994. בעקבות שיטת הנוקאאוט והצורך בהגרלה בכל סיבוב, הסיכויים לפגוש את היריבה הגדולה בשלבים המכריעים ובגמר בפרט נמוכים מאוד, מסיבה זו משחקים מסוג זה נחשבים לגדולים וחשובים הרבה יותר ממשחק ליגה רגיל. לכבוד הגמר, החלטנו לצלול לעבר ולחזור למספר דרבים זכורים במיוחד ברחבי העולם במסגרת גמר הגביע, בתקווה שגם בבלומפילד נקבל משחק שייזכר לשנים ארוכות.
אל אהלי – זמאלק 3:4 (2007)
נתחיל את המסע שלנו דווקא במדינה השכנה שאחראית על אחת היריבויות הגדולות בעולם. אל אהלי וזמאלק, להן יחדיו 54 אליפויות ו-64 גביעים, הן שתי הקבוצות הגדולות במצרים ולאורך ההיסטוריה קיימו אינספור משחקים מכריעים, אך כנראה המלהיב שבהם היה ב-2007 באצטדיון הבינלאומי קהיר. אל אהלי הגיעה לגמר כאלופה שנה שלישית ברציפות וסגניתה רק רצתה להרוס לה את חלומות הדאבל ולזכות בגביע לראשונה מאז 2002.
זלמאק הייתה זו שכבשה ראשונה. אחרי מחצית מאופסת, השוער עוסא שלח בעיטה חזקה לכיוון הרחבה ועאמר זאקי, המוכר לחובבי הפרמיירליג מהימים בוויגאן ובהאל, חלף במהירות על פני הגנת אל אהלי ונגח בעוצמה לרשת בדקה ה-50. אמד מוטיב איזן עם פצצה אדירה לחיבורים לאחר שבע דקות, אך שיקאבלה, לו עבר בספורטינג ליסבון ובפאוק, החזיר את היתרון לזמאלק בדקה ה-65 ונראה היה שהגביע בדרך אליה – עד שגיבור המשחק התעורר בדקות האחרונות.
מוחמד אבו טריקה, המכונה "זידאן המצרי" ונחשב לאחד השחקנים הגדולים בכל הזמנים שלא שיחקו בכדורגל האירופי, כפה הארכה עם גול דרמטי בדקה ה-88 וב-30 הדקות הנוספות הוסיף שני בישולי אומן לאוסאמה חוסני (106, 108), שהשלים מהפך אדיר בתוך הארכה, בעקבות עלייתה הזמנית של זמלאק ליתרון בפעם השלישית משער של ג'מאל חמזה בדקה ה-100. זה היה הדאבל ה-13 בהיסטוריה של אל אהלי, זמאלק לעומת זאת יכולה להתנחם בכך שהניפה את הגביע שנה לאחר מכן.
צפו בתקציר המשחק
גלאטסראיי – פנרבחצ'ה 1:5 (2005)
אפילו אוהדי באיירן מינכן המסורים ביותר יופתעו מכך שהתואר הראשון של פרנק ריברי היה בכלל בטורקיה, כשנתיים לפני שנחת בבירת בוואריה. אבל עוד לפני שנדבר על הצרפתי צריך לחזור להתחלה. לאחר רצף מפתיע שכלל שני גמרים בין טרבזונספור לגנצ'לרבירליג'י (שהסתיימו בזכייה כפולה של טרבזונספור), שתי הקבוצות הגדולות בטורקיה, גלאטסראיי ופנרבחצ'ה העפילו יחדיו לגמר הגביע לראשונה מאז 1996. פנר שזכתה באליפות באותה עונה הייתה הפייבוריטית הטבעית, וגם אלו שהימרו על הפתעה לא האמינו שכך ייגמר המשחק.
באמצע העונה גלאטסראיי הימרה על ריברי בן ה-21 כאשר שילמה למץ כחמישה מיליון יורו, ולמרות שהכישרון הצרפתי לא הסתגל לכדורגל הטורקי ולא כבש בשום משחק ליגה, הצליח להפוך לאחד הגיבורים הגדולים של הגמר כשהעלה את קבוצתו ליתרון כפול כבר אחרי 23 דקות בעקבות שער מוקדם בדקה ה-15 ובישול לנג'אטי אטש. האלופה הלחוצה החלה להתפרק כאשר הוציאה כדור נוסף מהרשת בדקה ה-36, אותו כבש דווקא בלמה דניז באריש חסר המזל שהיה במקום הלא נכון לאחר עצירה של רושטו.
למרות שחברו של באריש לחוליית ההגנה, פאביו לוסיאנו, הכניס לפנרבחצ'ה רוח חיים עם שער מצמק בדקה ה-41, מלך שערי נבחרת טורקיה בכל הזמנים, הקאן שוקור, סגר את הסיפור עם צמד מאוחר שהעניק 1:5 מדהים לגלאטסראיי. זו הייתה הפעם השנייה בלבד שקבוצה סופגת חמישה שערים במשחק המכריע תוך 90 דקות ועד היום מדובר בתבוסה הגדולה בתולדות גמר הגביע הטורקי. הנקמה של פנרבחצ'ה הגיעה תוך פחות משבועיים כשהבטיחה סופית את האליפות לאחר ניצחון 0:1 על גלאטסראיי, שסיימה את העונה במקום השלישי ופספסה את הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות.
ליברפול – אברטון 2:3 (1989)
הגביע האנגלי הוא המפעל הוותיק ביותר בעולם הכדורגל, שהחל את דרכו משנת 1872, אך דווקא במולדת הכדורגל כמעט ולא נערכו משחקי דרבי גדולים בגמר. אמנם הלונדוניות נפגשו לא פעם במשחק המכריע, צ'לסי וארסנל התמודדו אחת נגד השנייה וגם טוטנהאם פגשה את הבלוז – אבל לא תמצאו שם את הדרבי של צפון לונדון, של ברמינגהאם ושל מנצ'סטר. הדרבי של ליברפול לעומת זאת, התקיים פעמיים במסגרת הגמר.
המאוחר והאיכותי ביניהם נערך במאי 1989, כחמישה שבועות אחרי אסון הילסבורו, שבמהלכו 96 אוהדי ליברפול נמחצו למוות בחצי הגמר נגד נוטינגהאם פורסט. גם מבחינה מקצועית המטיירדס חטפו מכה קשה לאחר שאיבדו את האליפות לארסנל רק בגלל הפרש שערים, לכן הם רצו לסיים את העונה העגומה עם תואר בכל מחיר. אברטון מצידה שסיימה רק במקום השמיני, חלמה על הנפה חמישית בתולדות המועדון. ליברפול עלתה ליתרון כבר בדקה הרביעית משער של ג'ון אולדרידג' ופספסה בהמשך אינספור הזדמנויות להכפיל את התוצאה. אברטון הצליחה להעניש בדקה ה-89 כשסטיוארט מק'קול ניצל השמטה של ברוס גרובלאר וקבע 1:1 בתום הזמן החוקי.
כמו בתחילת המשחק, גם את הארכה ליברפול פתחה את שער מוקדם (95) של איאן ראש שהחליף את אולדרידג' בדקה ה-72. אברטון לא אמרה נואש, בדקה ה-102 מק'קול הפך למחליף הראשון שכובש צמד בגמר הגביע האנגלי עם בעיטה נפלאה מהאוויר, אך השיא שלו החזיק שתי דקות בלבד, כי גם ראש עשה זאת לאחר שעלה לכדור גובה של ג'ון בארנס ונגח את שער הניצחון. שנה לאחר מכן ליברפול גם הצליחה להחזיר לעצמה את תואר האליפות, אך מכאן יצאה לבצורת ארוכה במיוחד של 30 שנה שהסתיימה רק בשנה שעברה.
ריינג'רס – סלטיק 2:3 (2002)
425 פעמים נפגשו שתי הקבוצות הגדולות של סקוטלנד ב'אולד פירם', לכן קשה להאמין שעברו למעלה מ-19 מאז שריינג'רס ולסלטיק עלו יחדיו לגמר הגביע. אך בלי קשר לכך, הגמר של 2002 ייכתב בדברי הימים של משחקי הדרבי בגלאזגו. סלטיק לקחה באותה עונה את אחת האליפויות הכי מרשימות בתולדותיה עם הפרש של 18 נקודות מריינג'רס ו-103 נקודות בסך הכל (שיא שנשבר על ידי סלטיק בעצמה ב-2017), כך שניצחון על היריבה השנואה בהאמפדן פארק היה הדרך הטובה ביותר לחתום את העונה.
ג'ון הרטסון שבעט בפניו של אייל ברקוביץ' כשהשניים שיחקו בווסטהאם, הצטרף בתחילת העונה לסלטיק – חודש אחרי ש"הקוסם" נמכר למנצ'סטר סיטי – והיה גם הראשון לכבוש בגמר עם נגיחה חזקה בדקה ה-19. התגובה של ריינג'רס הגיעה כעבור שתי דקות, לאחר שפטר לוונקראנדס השתלט על כדור ארוך ובעט לפינה הקרובה.
היתרון חזר לסלטיק בדקה ה-50 כשבובו באלדה הבלם הכניע את שטפן קלוס בראשו הודות לבישול של ניל לנון ומנגד הקפטן בארי פרגוסון לקח את המשחק לידיים עם כדור חופשי מושלם מ-20 מטרים בדקה ה-69. מכאן המומנטום התהפך לצד הכחול – ריינג'רס חיפשה את שער הניצחון בעוד סלטיק קיוותה לעוד 30 דקות הארכה. ההמתנה נגמרה בדקה ה-89, כשניל מק'אן שלח הרמה מדויקת ללוונקראנדס שהשלים צמד גדול והעניק לריינג'רס את הגביע היקר. אותו ניצחון השפיע גם על העונה הבאה, ריינג'רס לא רק שמרה על הגביע, אלא גם השלימה דאבל בזכות הפרש שערים עדיף על האלופה היוצאת שכלל גם ניצחון 2:3 באייברוקס.
אתלטיקו מדריד – ריאל מדריד 1:2 (2013)
לאף אחד אין ספק מי הקבוצה הבכירה של מדריד, אך כשמדובר בגמרי גביע, אתלטיקו מנצחת ובגדול. הקולצ'ונרוס פגשו את ריאל מדריד בחמישה גמרי גביע, בארבעה מתוכם הם ניצחו ובפעם היחידה שהבלאנקוס יצאו עם ידם על העליונה ב-1975, המשחק הוכרע בפנדלים לאחר 0:0 בתום 120 דקות. ז'וזה מוריניו שאיבד את האליפות לברצלונה ושוב לא הצליח להוביל את ריאל לגמר ליגת האלופות, קיווה להיפרד מהבלאנקוס עם גביע בברנבאו, ותחילת המשחק דווקא בישרה טובות עבור הבלאנקוס – קרן של מסוט אוזיל פגשה את ראשו של כריסטיאנו רונאלדו, שכהרגלו עלה לגובה רב ושלח נגיחה עוצמתית לרשת של טיבו קורטואה בדקה ה-14.
אתלטיקו מצאה את השוויון בדקה ה-35 לאחר מהלך אדיר של רדאמל פלקאו שבישל למלך שערי הגביע, דייגו קוסטה, את שערו השמיני במפעל. ריאל הפעילה מכבש לחצים כדי לסגור את המשחק וסבלה מחוסר מזל משווע – אוזיל, קארים בנזמה ורונאלדו בעטו לקורה ואף ניסיון נוסף של הגרמני חולץ על ידי חואנפראן מקו השער. אתלטיקו מנגד לא הייתה זקוקה ליותר מדי מצבים כדי להשלים מהפך, אותו השיגה בתוך הארכה מנגיחה של מירנדה (99) וסף העצבים במחנה הלבן עלה בעשרות מונים.
קורטואה עצר בהמשך הזדמנויות גדולות של גונסאלו היגוואין ואוזיל ואם לא די בכך, רונאלדו הורחק בדקה ה-115 לאחר עבירה ללא כדור על גאבי – דבר שכצפוי רק חימם את העניינים וגרם לעימות בין הספסלים, אך כל שנייה שהתבזבזה רק קירבה את דייגו סימאונה למטרה הגדולה, גביע ראשון אחרי 13 שנים. מאותה קבוצה נשארו רק שניים, קוקה הקפטן וכמובן המאמן סימאונה. הגביע לא חזר מאז, אך המנג'ר הארגנטינאי הוביל את אתלטיקו לשני גמרי ליגת האלופות מול ריאל מדריד, זכייה בליגה האירופית ועוד שתיים בליגה הספרדית. ספק אם נזכה לראות בקרוב קבוצה שכל כך מזוהה עם המאמן שלה כמו אתלטיקו וסימאונה, שממשיך לספק קבלות גם כאשר הכוכבים הגדולים עוזבים בכל שנה. עדיף בשביל כל הצדדים וגם עבור הכדורגל האירופי כולו שהשידוך הזה יימשך לכמה שיותר זמן.
מה דעתך על הכתבה?