מאת: אשר גולדברג צילומים: ארכיון ההתאחדות לכדורגל
במוקדמות הגביע העולמי ב-1958 שנערך בשבדיה, ישראל הוגרלה למפגש כפול נגד נבחרת טורקיה.
חובבי הכדורגל בישראל כבר החלו לרקום חלום על העפלה היסטורית לפסגת הכדורגל העולמי. הכדורגלנים ואוהדי הכדורגל הכירו היטב את הכדורגל הטורקי וזכרו את שני משחקי הידידות בין שתי המדינות ב–1950 שהסתיימו בניצחון מרשים של ישראל בתל-אביב 1:5 ובהפסד באיסטנבול בתוצאה 3:2. שני המשחקים נגד טורקיה נקבעו להתקיים במהלך חודש אפריל 1957.
כחודש לפני קיומם של המשחקים הודיע חסן פולאט, נשיא ההתאחדות לכדורגל הטורקית, באיסטנבול כי נבחרתו לא תתמודד עם נבחרת ישראל במוקדמות שבדיה 1958. הטורקים פנו למוסדות פיפ"א בציריך שווייץ וביקשו לבטל את המשחקים משתי סיבות: האחת, הממשלה הטורקית התנגדה לקיום יחסים ספורטיביים עם מדינת ישראל מטעמים פוליטיים (מלחמת סיני שהתרחשה ב–1956 ואשר במהלכה כבשה ישראל את חצי האי סיני). בנוסף, הודיעו באיסטנבול כי טורקיה שיחקה מאז ומתמיד באזור האירופי, והיא מתנגדת לשיבוצה בבית עם המדינות של הגוש האסיאני. נשיא ההתאחדות, לכדורגל ד"ר יוסף לם, הצהיר: "אני מקווה שהידיעה אינה נכונה, אנו רוצים ושמחים לשחק נגד טורקיה כפי שנקבע בהגרלה".
בישראל המשיכו בהכנות הרגילות לקראת המשחקים והמתינו להחלטת פיפ"א. באמצע חודש מרץ 1957 הודיעה טורקיה באופן רשמי כי היא פרשה ממשחקי קדם הגביע העולמי. מהלך זה העביר את ישראל הישר אל הסיבוב השני. פיפ"א קיימה ישיבה בציריך בה נקבע כי ישראל תשחק נגד נבחרת אינדונזיה שהדיחה במשחקי המוקדמות את נבחרתה של סין. החלום לשחק נגד אינדונזיה הסתיים במהירות כשההתאחדות האינדונזית הלכה בעקבות עמיתתה הטורקית והודיעה על סירובה לשחק נגד ישראל מטעמים פוליטיים ועל פרישתה מן המשחקים בשל אי הסכמתה של פיפ"א לכך שהמשחקים יערכו במגרש נייטראלי במדינה אחרת באסיה.
בפיפ"א החליטו כי לאחר נבחרת אירופית (טורקיה) ונבחרת מאסיה (אינדונזיה), תשחק ישראל נגד נבחרת מיבשת אפריקה. במאבק המשולש בין נבחרות מצרים, סודן וסוריה ניצחה סודן. הסודנים גברו על סוריה 0:2 בחרטום לאחר 4:3 בדמשק. ולפיכך נקבעה סודן כיריבת ישראל בדרך לשבדיה. סודן באופן לא מפתיע נהגה כפי שנהגו באיסטנבול וג'קרטה. גם בחרטום בירת סודן לא הסכימו לשחק נגד נבחרת ישראל ואף היא פרשה מן המשחקים.
בישיבת ראשי פיפ"א בשווייץ הוחלט שיש לקיים הגרלה בין תשע הנבחרות האירופיות שסיימו את השלב המוקדם במקום השני כדי לקבוע מי מהן תשחק נגד ישראל במאבק הכפול על הכרטיס לאליפות העולם בשבדיה. בהגרלה הועלה שמה של נבחרת וויילס, השנייה מהבית הרביעי (וויילס סיימה אחרי צ'כיה, צ'כוסלובקיה דאז). נקבע כי שני המשחקים חייבים להסתיים עד חודש פברואר 1958.
באותה עת עזב האנגלי אלברט הנרי ג'ק גיבונס את תפקידו כמאמן נבחרת ישראל.
לקראת המשחקים נגד וויילס מונה משה וארון, שחקן עבר בהפועל פתח תקווה ושחקן נבחרת ישראל של סוף שנות ה-40, לתפקיד המאמן הלאומי. לצידו של וארון שימש אל"מ שמואל סוחר כמנג'ר הנבחרת.
התרגשות גדולה אחזה בחובבי הכדורגל בישראל לקראת המשחק הראשון נגד נבחרת וויילס באצטדיון רמת גן. רוב שחקני וויילס היו מוכרים לחובבי הכדורגל מקבוצותיהם האנגליות. השם הנערץ ביותר היה זה של ג'ון צארלס אשר נרכש על ידי יובנטוס האיטלקית. צ'ארלס, ששיחק כבלם וכחלוץ מרכזי, נודע בכינוי: "הנסיך מוויילס". צ'ארלס הגיע לישראל מאיטליה בנפרד משאר שחקני הקבוצה. הוא הגיע מלווה בסוכנו האיטלקי, ג'יג'י פרונאצ'י. צ'ארלס נמכר על ידי לידס ליובנטוס תמורת 65 אלף ליש"ט. שמות אחרים שהיו מוכרים לאוהדי הכדורגל בישראל היו השוער ג'ק קלסי, דייב באואן, טרי מאדוין, איבור אולצ'רץ' וקליף ג'ונס.
המאמן הישראלי, משה וארון, ביסס את סגל הנבחרת על הכוכבים הגדולים של הכדורגל הישראלי; השוער יעקב חודורוב והחלוץ שייע גלזר. איתם שיתף וארון פעולה כשחקן בנבחרת ישראל. המאמן וארון ומנג'ר הנבחרת בחרו מספר שחקנים חדשים לסגל הרחב בהם גדעון טיש מהפועל תל אביב, אהרון אמר ממכבי חיפה וזכריה רצאבי מהפועל פתח תקווה. וארון מינה את השוער יעקב חודורוב לקפטן הנבחרת הלאומית, תפקיד אותו מילא קודם לכן איציק שניאור (שניאור פרש שנה קודם לכן מכדורגל יחד עם יוסף מירמוביץ'). וארון ושמואל סוחר, ערכו שינוי טקטי בהרכב כדי להפתיע את מאמן נבחרת ווילס, ג'ים מרפי. וארון הציב את נחום סטלמך בעמדת החלוץ המרכזי ואת שייע גלזר הציב כקיצוני ימני ובכך אפשר ליצחק נחמיאס לתפוס את מקומו של סטלמך בקישור הימני.
נחיתת נבחרת ווילס בנמל התעופה בלוד עוררה התעניינות בקרב חובבי הכדורגל ואנשי התקשורת. העיתונאים שהגיעו מוויילס סיפרו כי המשחק נגד ישראל מעורר עניין רב באי הבריטי ולו מן הסיבה שלראשונה בתולדות אליפות העולם תשחקנה ארבע נבחרות מן האי הבריטי; אנגליה, צפון אירלנד, סקוטלנד ונבחרת וויילס זאת בתקווה שנבחרתה של וויילס תגבור על ישראל.
כל 54 אלף הכרטיסים שהוצעו למכירה מוקדמת אזלו בתוך שבוע. אלפים הגיעו לאצטדיון רמת גן ללא כרטיס ביד. ב–15 בינואר 1958 ניצבו שתי הנבחרות: ישראל ו-וויילס לנגינת ההמנונים בפני השופט הצרפתי מוריס גיג והקוונים היווני יואנידיס והקפריסאי גאבאלאס.
הצופים, שמילאו את אצטדיון רמת גן עד אפס מקום, חזו בהתקפות ישראליות רבות שלמרבית הצער לא תורגמו לשפת השערים בעיקר על ידי גלזר ונחום סטלמך. האחרונים נבלמו על ידי שוער ארסנל, ג'ק קלסי. שחקני וויילס לא שכנעו בהופעתם ואפילו כוכבם ג'ון צ'ארלס לא התעלה ולעיתים דומה היה כי הוא חושש לרגליו שבוטחו ב–50 אלף ליש"ט. על הענק הוויילסי שמר ביעילות ובנוקשות הבלם נח רזניק שנעזר באמציה לבקוביץ' וגדעון טיש. ג'ון צ'ארלס שיחק כ-"פרימדונה" ובמקרים בהם טיפל בכדור הוא הוכיח כי הוא שחקן מושלם ולמרות זאת אדישותו פגמה בהופעתו. ככל שהמשחק התקדם חל שיפור במשחקה של וויילס ששחקניה בעטו כדורים רבים לעברו של השוער יעקב חודורוב אשר הוכיח כי הוא מן השוערים הטובים באירופה.
קריאות עידוד של 300 חיילים וויילסים, שבאו במטוסים מיוחדים מקפריסין, שם שירתו במסגרת הצבא הבריטי, נשמעו תוך הפעלת רעשניהם. בדקה ה–38 ולאחר עצירות מצוינות של יעקב חודורוב, איבור אולצ'רץ' שלח כדור מ-22 מטרים לרשת הישראלית וקבע 0:1 לוויילס. בדקה ה-63, הקפטן דייב באואן הכפיל מ-30 מטרים וקבע את תוצאת ההתמודדות, 0:2 לוויילס. שריקת הסיום מצאה את השוער ג'ק קלסי רץ לעברו של יעקב חודורוב, לוחץ את ידו תוך שהוא מבקש את חולצת השוער השחורה שלו בתמורה לחולצתו ממדי נבחרת ווילס.
הרכב נבחרת ישראל: יעקב חודורוב, אמציה לבקוביץ', חנוך מורדכוביץ', נח רזניק, גדעון טיש, אהרון אמר, יצחק נחמיאס, יוסף גולדשטיין, שייע גלזר, נחום סטלמך, זכריה רצאבי
הרכב נבחרת וויילס: קלסי, ויליאמס,הופקינס, הרינגטון ,מ.צארלס, באואן, ל.אולצ'רץ', ג'ון צארלס, מאדווין, א.אולצ'רץ', ג'ונס
מה דעתך על הכתבה?