לקראת ההתכנסות הראשונה של הנבחרת בעידן שאחרי אלי גוטמן, מערכת ספורט1 עם הטיעונים בעד ונגד על המועמדים לרשת את תפקידו ולהוליך את ישראל בקמפיין הקרוב, מונדיאל 2018. מדובר באלי אוחנה, ניר קלינגר, אלישע לוי, רן בן שמעון וגיא לוזון.
ונתחיל עם מי שמסתמן כמועמד המוביל, אלי אוחנה. בן 52, מאמן נבחרת הנוער כיום ובעבר בבית"ר ירושלים (בשתי קדנציות), בני יהודה (בשתי קדנציות), הפועל כפר סבא ומכבי פתח תקווה. תארים אין לאוחנה והישג השיא שלו נרשם בעונתו הראשונה כמאמן, הפסד בגמר הגביע להפועל תל אביב (עונת 1999/2000)
בעד: המאמן הכי מתאים למשימה הנוכחית
כבר ניסו פה מאמן מעוטר, מאמן במומנטום טוב, מאמן שהכי מגיע לו ואפילו את זה התקשורת הכי אוהבת. ומה בסוף? עברו 46 שנה מאז מונדיאל 1970 והבאר עדיין יבשה. והנה מגיע לו קמפיין שאין בו סיכוי לעלות (הרי לא נקדים את איטליה או את ספרד) ויש בו הזדמנות לבנות סגל צעיר שיתגלח בשנתיים הקרובות כדי שנצא נשכרים בהמשך.
אלי אוחנה הוא המאמן הכי מתאים לפרויקט כזה. השחקן הכי גדול בתולדות הכדורגל הישראלי, שהיה במעמדים הכי גדולים – זכייה באליפות וגביעים עם בית"ר ירושלים, גביע המחזיקות עם מכלן וכמובן הגול האדיר נגד אוסטרליה מ-1989 שהביא אותנו הכי קרוב למונדיאל. ויש עוד יתרונות: מנהיג שמעולם לא פחד לקחת אחריות, כריזמטי, עתיר ידע ואחד שלא מסרס כישרון. ולא שכחנו את העובדה שאוחנה מאמן כבר שמונה שנים את הנוער בהצלחה ואף עלה עם שנתון אחד ליורו.
המבקרים נדבקים לרזומה של אוחנה. לכך שמעולם לא זכה בתואר ואף ירד ליגה פעמיים (עם בני יהודה וכפר סבא) ומתעלמים מכך שאלה היו קבוצות דלות תקציב ומועמדות לירידה מלכתחילה. אלא בכל מקום בו אימן שיחק אוחנה כדורגל שמח ושילב צעירים. תשאלו את ברק יצחקי, מאור מליקסון ושלומי ארבייטמן שגדלו ופרחו תחתיו בבית"ר ירושלים.
בשורה התחתונה לאלי אוחנה מגיע להיות מאמן הנבחרת כי הוא פשוט מאמן טוב.
(ליאור מנשה)
נגד: יו"ר התאחדות בתור מאמן נבחרת?
חשבתם פעם למה אלי אוחנה נחשב לקונצנזוס? איך זה שהוא משמש כבר 20 שנה כפרשן למרות שלא אמר מעולם משהו בעל ערך ממשי? איך שזה שהוא קיבל את נבחרת הנוער בלי שום רקורד שיצדיק את המינוי, איך זה שהוא שם כבר שמונה שנים למרות שרשימת הכישלונות שלו כבדה בהרבה מרשימת ההצלחות?
אוחנה נחשב לקונצנזוס בגופי התאחדות ותקשורת כאחד כי הוא פוליטיקלי קורקט. האיש והג'ל תמיד יחתור להגיד את הדבר שהוא אמור לומר, לא ירגיז, לא יתעמת. פוליטיקאי. מקורב לצלחת. אם אוחנה היה מועמד ליו"ר ההתאחדות זה היה הרבה יותר מתאים ממועמדות לאימון הנבחרת.
ועוד משהו: הרעיון לפיו מאמן נבחרת, בניגוד למאמן של קבוצה, לא צריך להיות טקטיקן גדול אלא דמות ולכן אין שום בעיה בכוכב עבר, גם אם לא אימן בעבר או שהרזומה שלו לא מזהיר – טוב, בעיקרון, לנבחרות כמו גרמניה וארגנטינה. נבחרות שיש להן סגל שחקנים איכותי ביותר המגיע טעון וחדור ברמות גבוהות של משמעת וטקטיקה מהקבוצות שלו. כתבתי בעיקרון משום שגם שם ברמות הגבוהות יורגן קלינסמן לא התרומם עם גרמניה ודייגו מראדונה התרסק עם ארגנטינה.
(יניב אורגד)
מה דעתך על הכתבה?