חניכיו של אלי גוטמן יתייצבו הערב (שישי, 21:45) למשחק הגורלי בבוסניה עם לא מעט חששות, ולא רק מפני אדין דז'קו וחבריו. צירוף המושגים "נבחרת ישראל" ו- "משחק הכרעה" יצר בדרך כלל אכזבות מרות לאוהדי הכדורגל הישראלים, למרות שפה ושם היו גם הבלחות של תצוגות בכלל לא רעות. לפניכם סקירה של כמה ממשחקי ההכרעה הבלתי נשכחים של הנבחרת הלאומית במוקדמות טורנירים גדולים בשלושים השנים האחרונות, שאמנם הניבו מעט מאוד הישגים אבל בהחלט השאירו לנו כמה רגעים בלתי נשכחים.
הסלאלום: אוסטרליה – ישראל, מוקדמות מונדיאל 1990
נתחיל דווקא עם זיכרון מתוק. מוקדמות איטליה 90' זימנו לישראל את היריבות האוקיאניות הרגילות לתקופה בראשות אוסטרליה. למשחק החוץ האחרון מול ה"סוקרוס" הגיעה הנבחרת במצב בו תיקו יספיק לה בכדי לעלות לשלב הפלייאוף. מטבע הדברים העדיפו חניכיהם של שניאור וגרונדמן להתגונן רוב המשחק, אך התקפה מתפרצת בדקה ה-40 הולידה את אחד מהשערים הגדולים והמטורפים בתולדות הכדורגל הישראלי. הכדור הגיע אל אלי אוחנה לאחר הרחקה מקרית והחלוץ עבר בקור רוח מדהים שני מגנים ואת השוער בטרם גלגל את הכדור לרשת החשופה. האוסטרלים עוד הספיקו להשוות סמוך לסיום, אך התיקו הספיק לישראלים בכדי לחגוג העפלה למשחקי ההכרעה על חשבונו של אויב הציבור מספר אחת דאז – מאמנם השחצן של המקומיים, פרנק ארוק. בפליאוף עצמו הסיפור כבר היה שונה.
- גוטמן: "לא תהיה השפעה למשחק בחיפה"
- "לפוליטיקה אין מקום בספורט, אל תקראו בוז להמנון הישראלי"
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1
ההחמצה: ישראל- קולומביה, מוקדמות מונדיאל 1990 (שלב הפלייאוף)
משחקי הפלייאוף של אותו טורניר זימנו לנבחרת של ש.ג יריבה קשה בהרבה – קולומביה של ולדראמה, היגיטה וחבריהם. הפסד מינימלי בתוצאה 1:0 במשחק הראשון בדרום אמריקה (לאחר בונקר מפואר ומשחק שיא של בוני גינצבורג) השאיר לנו תקוות רבות לגומלין. המשחק הגורלי באצטדיון רמת גן, במרחק של 90 דקות מהעפלה שניה למונדיאל לאחר הפסקה של 20 שנה, הפך לאחד מהמתסכלים ביותר בתולדותינו, כשסיני, אוחנה ולוין מחמיצים לא מעט הזדמנויות לכבוש. הגדיל לעשות רוני רוזנטל עם החמצה גדולה במיוחד, ולאכזבתם של 50 אלף הצופים הסתיים המשחק בתיקו מאופס ששלח את הקולומביאנים לחגוג העפלה שנייה בתולדותיהם למונדיאל.
ואלדרמה מול ישראל. הסתיים בעוד אכזבה (ארכיון ההתאחדות לכדורגל)
המהפכים: פולין – ישראל, מוקדמות יורו 1996
את טורניר מוקדמות אליפות אירופה הראשון שלה החלה ישראל בצורה מעודדת. ניצחונות על פולין (בבית ) אזרבייג'ן (בחוץ) ותוצאות תיקו מול צרפת ורומניה העמידו את הנבחרת בעמדה לא רעה בבית הלא פשוט. משחק החוץ בעיירה הפולנית בעלת השם הבלתי אפשרי ז'אבז'ה הסתמן כחשוב במיוחד, ונפתח כמיטב המסורת בצורה נוראית עם שער שספג גינצבורג כבר בדקה הראשונה. באופן מפתיע הצליחו שערים של רוזנטל ורביבו להפוך את התוצאה ולהעמידה על 1:2 לישראל במחצית, אך הפולנים הגיבו עם מהפך משלהם שכלל שלושה שערים לאחר ההפסקה. שער מצמק של איציק זוהר קבע את תוצאת הסיום, 3:4 לפולין, והשאיר את נבחרתנו עם מחמאות על עוד משחק התקפי טיפוסי לעידן שלמה שרף אך גם ללא סיכויי העפלה.
המבול: רוסיה – ישראל, מוקדמות מונדיאל 1998
גם למשחק באצטדיון לוז'ניקי במוסקבה הגיעה הנבחרת עם סיכויי העפלה מסויימים מבית שכלל גם את נבחרות בולגריה (עליה גברנו ברמת גן) וקפריסין (שכמובן גברה עלינו בביתה). הבעיה הפעם הגיעה מכיוון בלתי צפוי – מבול אדיר שניתח על האצטדיון סמוך לפתיחה והפך את תנאי המשחק לקשים ביותר. שוב נפתח המשחק עם ספיגה מוקדמת (דקה שמינית), נמשך עם שער רוסי נוסף לפני ההפסקה והסתיים עם נבחרת ישראל שיורדת מכר הדשא עם שום דבר ביד מלבד תירוצים.
הקונצרט: ישראל – אוסטריה, מוקדמות יורו 2000
דור הזהב של הכדורגל הישראלי הגיע למשחק מול אוסטריה עם המון תקוות בשל ההרכב האיכותי, אך גם לא מעט חששות לנוכח ניסיון העבר במשחקים מכריעים. הפעם לא השאירו חניכיו של שרף שום סיכוי לאכזבה נוספת, כשניפקו משחק מרהיב, ככל הנראה האיכותי ביותר של ישראל בכל הזמנים. צמד של ברקוביץ' ושערים נוספים של רביבו, מזרחי וגרייב קבעו 0:5 מהדהד לזכות נבחרתנו והשאירו את האוסטרים של אוטו באריץ' המומים. התוצאה הבטיחה מעשית לישראל את ההעפלה למשחקי הפליאוף מהמקום השני בבית המוקדם, ושם כבר נפלנו ממרומי המאניה למעמקי הדפרסיה.
רביבו ומזרחי חוגגים ערב בלתי נשכח (עדי אבישי)
הביזיון: ישראל – דנמרק, מוקדמות יורו 2000 (שלב הפלייאוף)
אותו סגל אדיר שריסק את אוסטריה רק חמישה חודשים קודם לכן התייצב למשחק הפליאוף הראשון ברמת גן, הפעם מול יריבה חזקה בהרבה. דנמרק של שמייכל וחבריו לא ספרה את הכוכבים של שרף והכריעה את ההתמודדות כבר עם פתיחתה. שלוש דקות בלבד חלפו עד שדודו אוואט הוציא כדור ראשון מהרשת, כשעד ההפסקה מספיק החלוץ הדני תומאסון להשלים צמד. במחצית השנייה הביאה הרחקתו של חיים רביבו להתמוטטות מוחלטת שהסתיימה בתוצאה האיומה 0:5 לדנמרק. השמועות שנפוצו אודות מעללי השחקנים ערב המשחק והתבוסה (3:0) גם בגומלין בקופנהגן רק העצימו את תחושת הביזיון וזרזו את סופו של עידן שלמה שרף כמאמן הנבחרת.
מורטן סקובו חוגג מול ישראל. הזיכרון מהדהד (Gettyimages)
שברון הלב: ישראל – אוסטריה, מוקדמות מונדיאל 2002
0:1 קטן, זה כל מה שהיה דרוש לנבחרת של ריצ'ארד מולר נילסן המנוח במשחק האחרון של הבית המוקדם מול אוסטריה ברמת גן. הסיבות לאופטימיות ערב המשחק כללו את זיכרון אותו 0:5 מפורסם בקמפיין הקודם וגם את העובדה שהאורחת הגיעה למשחק עם חצי הרכב כשתשעה משחקניה סרבו לטוס לישראל שהייתה נתונה תחת גל פיגועי הטרור של האינתיפאדה השנייה. זה נראה מצוין ממש כמעט עד הסיום. ישראל הוליכה 0:1 משער שכבש שמעון גרשון מהנקודה הלבנה, כשהאורחים מתקשים לסכן את שערו של אוואט יתר על המידה. אבל בעיטה חופשית שנפסקה לזכות אוסטריה בדקה ה-92 הביאה לשער שובר הלב של אנדראס הרצוג, ששלח את נבחרתו לחגוג העפלה לפליאוף מול אצטדיון דומם והמום.
הישבן שהכזיב: שווייץ – ישראל, מוקדמות מונדיאל 2006
היה זה קמפיין ייחודי, קמפיין חסר תקדים שהסתיים ללא אף הפסד אך גם ללא ניצחונות מול היריבות העיקריות להעפלה: צרפת, שוויץ ואירלנד. למשחק החוץ בבאזל הגיעה הנבחרת של אברם גרנט בידיעה כי תיקו נוסף עלול להשאיר אותה לא תלויה בעצמה. המשחק נפתח (שוב) בצורה רעה עם ספיגה מהירה כבר בדקה החמישית, אך נמשך עם שער שוויון בנגיחה מוזרה (ואופיינית לקמפיין) של אדורם קיסי בדקה ה-20. עד לסיום התאפיין המשחק במעט הזדמנויות לשני הצדדים והסתיים בעוד תוצאת תיקו, השישית של ישראל בשמונה משחקים. בדיעבד התברר כי התוצאה אכן מנעה מישראל את ההעפלה למונדיאל והשאירה אותה אך ורק עם המחמאות להן הייתה ראויה. אפילו ה"תחת של גרנט" לא הספיק.
ג'ו קול וטרי חוגגים על ישראל (ארכיון ההתאחדות לכדורגל)
החזרה למציאות בוומבלי: אנגליה – ישראל, מוקדמות יורו 2008
מאמן חדש (דרור קשטן), זמירות ישנות. עוד קמפיין שנפתח לא רע (תיקו מול רוסיה בחוץ ואנגליה בבית, ניצחונות חוץ באסטוניה ומקדוניה) והתרסק ברגע האמת, הפעם במשחק החוץ באצטדיון וומבלי. האנגלים היו רחוקים מלהרשים באותו קמפיין אותו סיימו ללא הכרטיס ליורו, אבל גם כך היו ג'רארד, פרדיננד טרי וחבריהם גדולים עלינו בכמה מספרים. שערים של רייט-פיליפס, מייקל אואן וריצ'ארדס קבעו 0:3 חלק לנבחרת של סטיב מקלארן והותירו את שחקנינו מאוכזבים פעם נוספת, אך לפחות עם הזדמנות לכמה צילומי סלפי באצטדיון המפורסם בעולם.
לואיס פרננדס. חתום על האכזבה מול יוון (דני מרון)
השיממון: ישראל – יוון, מוקדמות יורו 2012
הבית אליו הוגרלה נבחרתו של לואיס פרננדז נתן מקום לתקווה, התוצאות היו סבירות (ניצחון כפול על לטביה) והכל היה שוב מוכן לרגע המכריע – משחק בית, הפעם בבלומפילד, מול יוון. ישראל הייתה זקוקה למלוא שלוש הנקודות אך נשארה ללא אף אחת. שער של ניניס בדקה ה-60 ויכולת חלשה ביותר של בניון, זהבי וחבריהם קבעו שעוד קמפיין יסתיים ללא הישג. נוכל רק להתפלל לתוצאה וליכולת אחרת הערב בבוסניה.
מה דעתך על הכתבה?