עמדנו טוב על הדשא. דגש חזק מגובה בכוכבית על "עמדנו". הוצאנו תוצאה טובה, אולי אפילו מצוינת. אם אתם מסתפקים בזה, סבבה. אתם מוזמנים לחגוג. אני חושב שהגיע הזמן שנדרוש הרבה יותר מנבחרת ישראל.
הרי מזל גדול שלא הפסדנו את המשחק. אלוהים יודע איך הוולשים לא ניצלו פתיחה קטסטרופלית שלנו. זו הייתה רבע שעה של "אכול כפי יכולתך". נס שרק פעם אחת הציל אופיר מרציאנו שער בטוח מבעיטה של לדלי קינג.
- עכשיו אנחנו צריכים להחזיק לוולשים אצבעות
- בן חיים ומרציאנו הצטיינו, ומה עם זהבי ונאתכו?
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1
אם אותו כדור היה נכנס, הם היו מחסלים אותנו. הרי המבוכה הייתה הופכה לפארטיה, ולכו תעצרו נבחרת שרואה את היורו מול העיניים, ועוד מתודלקת באצטדיון שלם. אבל הכדור לא נכנס, ובייל תפס יום חלש, וראמזי היה בינוני, והגיע הזמן לספר שוויילס היא נבחרת נפלאה, אבל לא מחיות הטרף שאירופה מגישה. יש לה שחקן הרכב מריאל מדריד, אבל גם אחד מוולבס. היא חזקה, נחושה, דוגמה ומופת איך נבחרת מדרג בינוני אמורה להיראות, אבל אסור להתבלבל: היא לא גדולה עלינו בשמונה מידות, ואסור לשחק נגדה כאילו מדובר בגרמניה.
שלא תתבלבלו: וויילס לא עד כדי כך גדולה עלינו (אודי ציטיאט)
אז אחרי פתיחה מזעזעת, סוף סוף החלו הבחורים להניע כדור. ביטון מסלטיק, נאתכו מצסק"א, כיאל מברייטון וזהבי, הפנומן מתל אביב. יש מספיק כלים לתת פייט. ואתם יודעים מתי הייתה הבעיטה הראשונה לכיוון שערו של הנסי? בדקה ה-69 – אם זה מה שנאתכו התכוון. אני לא בטוח שהבחור בשורה ה-25 עבר לאחרונה אימוני שוער.
חשבנו במחצית שגוטמן קיבל עצבים על היכולת. הוא שלף מהדשא את דאבור וכיאל והכניס במקומם את תומר חמד וטל בן חיים, הקיצוני של מכבי ת"א. זו הצהרת כוונות, אבל החלק הקדמי לא היה קיים. הנעת הכדור הסתיימה 40 מטר מהשער הוולשי בקול תרועה של משרוקית. האופציה היחידה לשער הייתה שבע דקות מהסיום כשחמד נגח, והשוער הדף. הלו, אנחנו רוצים להגיע ליורו ולא במזל. להראות שגם לנו יש נבחרת.
אני הרי משוכנע שלחץ העלייה לאליפות אירופה השפיע על המארחת. היא לא רגילה לטורנירים גדולים וכל כך רצתה לעשות את זה אתמול, בבית. גם ביום בינוני מינוס אפשר היה לראות את העליונות הבריטית. הרצון העז לנצח וצריך להגיד תודה לשופט הקרואטי, בבק, שלא ראה נגיעת יד של איתן טיבי ברחבה. פנדל, פנדל.
ובמזל השופט פספס את נגיעת היד של איתן טיבי (אודי ציטיאט)
אז ביום כזה נציין את ההגנה, שלפחות היא ראויה לכל המחמאות. מרציאנו היה בסדר גמור, למרות שלא היו לו יותר מדי הצלות משוגעות. בן חיים הבלם היה מעולה, טיבי גם. בסך הכל העורף עשה את שלו, אבל זה נראה כמו הימים שחטאפה מגיעה לקאמפ-נואו ומתחננת לנס. אלה לא צריכים להיות יחסי הכוחות.
אז עשינו עוד צעד לכיוון הפלייאוף, אבל אני לא חושב שפתחנו תיאבון למישהו ש"את אלה אני חייב לראות בפריז". זה בטח טוב לנו, יהיו יותר כרטיסים לאוהדי האנדרדוג.
מה דעתך על הכתבה?