לפני 22 שנים בדיוק וכנגד כל הסיכויים, נבחרת ישראל יצאה למשחק בפארק דה פראנס פפאריס. היו אלו השנים הראשונות שלנו באירופה. חרזי נתן יתרון, הצרפתים הפכו, אך שש דקות אחרונות בראשות רוני רוזנטל סידרו לברקוביץ' ועטר שערים שזכורים היטב לכולנו. ב-21:45 ואולי כנגד כל הסיכויים שוב, תעמוד נבחרת ישראל, עם הרבה יותר ניסיון אירופי, מול מעצמה בדמות בלגיה בבריסל. ניצחון ואולי עוד אפשר לפנטז על הפלייאוף, אז הנה שניים שהיו שותפים ליום הגדול ההוא עם זיכרונות ועצות.
אלון חזן שפתח כקשר בשחק ההוא מנזכר: "באנו למשחק וידענו שזו הולכת להיות מסיבת ההעפלה של צרפת. לא באמת חשבנו שיש לנו סיכוי לקלקל להם, יצאנו לטייל בעיר והייתה אווירה מאוד משוחררת. אז במהלך המשחק, ככל שעברו הדקות נהננו מאוד ופתאום התחבר לנו הכול בצורה טובה".
גם אבי נמני שהיה שותף לחגיגה העיד: "לא היה לנו מה להפסיד כי סיימנו את הסיפור שלנו מוקדם יותר ולא היינו בלחץ. עלינו משוחרר ובאמת הכל התחבר לנו. כולם נלחמו בצורה מטורפת, הצרפתים החמיצו הרבה מצבים ואנחנו הצלחנו לנצל את ההזדמנויות הספורות שהיו לנו".
חזן מתייחס לקראת המבחן בבריסל: "הנבחרת לא דומה בכלל למצב בו היינו כי היום יש מחשבה בקרב מספר שחקנים שחייבים ואולי אף יכולים לנצח בבלגיה. אצלנו לא הייתה אפילו מחשבה, םושט באנו בסה''כ לחוויה ואפילו שלמה ערך שיחת פרידה מכולנו. מצד שני היו לנו שחקנים ברמה כזו שאם מתחברים הדברים אז אנחנו נבחרת קטלנית. חסרים לי שחקנים עם אישיות של ווינרים ובנוסף אי אפשר לשכוח שכולם באים שפופים אחרי שרק לפני 3 ימים הם בעטו בדלי מול יריבה נחותה כמו קפריסין".
זהבי. זמן לווינרים (אודי ציטיאט)
גם לנמני יש מה לומר על ההשוואה לנבחרת של גוטמן: "הנבחרת יכולה לשחזר את זה. צריך להאמין ולבוא מוכנים גם טקטית, גם מקצועית וגם מנטאלית". מאמינים?
מה דעתך על הכתבה?