נבחרת ישראל בכדורגל לא צלחה את טורניר המוקדמות ליורו, והשאלה היא אם מישהו באמת מופתע? הסיבה לכישלון פשוטה: תרבות הספורט שלנו – במיוחד בכדורגל – לקויה מיסודה. אם לא נעשה שינוי תרבותי יסודי, מעמיק וכואב, לא נצליח ברמות הגבוהות. אירוע ההימורים בקזינו הוא סימפטום שמשקף את בעיית התרבות בכדורגל הישראלי. עפר עיני רשם כמה הצלחות באירועים מורכבים, וכעת זו המשמרת שלו. הכישלון הזה הוא עוד הזדמנות לעשות שינוי, והוא יקרה רק במלחמת חורמה בתרבות הקיימת ופיתוח תרבות ספורט אחרת.
פרופ' אדגר שיין, מגדולי הפסיכולוגים החברתיים, הגדיר תרבות ארגונית כמורכבת משלוש שכבות: השכבה הגלויה היא השפה שבשימוש, ההתנהגות, הלבוש, סביבת העבודה ועוד; שכבת הביניים מורכבת מהערכים, כלומר מה שאנשים מאמינים שחשוב – ברגע שמאמינים בערך מסוים, ההתנהגות הגלויה תהיה לאורו; השכבה הסמויה ביותר מורכבת מהנחות היסוד, שזה האופן שבו האנשים חושבים על יחסי הסיבה והתוצאה.
כשכדורגלן יודע שלא משנה כיצד יתנהג, כי בסוף הכל יסתדר בקריצת עין, הוא יעשה שוב ושוב את מה שנוח לו. מה שעשו (לכאורה) כ-15 כדורגלנים בתום המשחק נגד בלגיה (הלכו להמר בקזינו) חמור מאוד משלוש סיבות: הם עברו ביודעין על הקוד האתי שעליו חתמו, סיכנו את עצמם במקום לא ידידותי לישראלים, והחמור מכל – נתנו דוגמא אישית בעייתית לאלפי ילדים שמחקים אותם. אגב, הייתה גם טיפשות במעשה, כי היה ברור שהדבר "יתפוצץ".
את הקמפיין הזה הפסדנו כבר במשחק הראשון של הקמפיין הקודם, כשגוטמן הבטיח ששחקן שלא משחק בקבוצתו לא ישחק בנבחרת. אז הוא אמר, אבל מה הוא עשה? בדיוק את ההיפך. זה מחלחל, ובמצב כזה הוא איבד את האמון. שמעתי את תמיר כהן, שחקן בכיר לשעבר, אומר בתכנית ספורט בטלוויזיה כי יש דברים שכתובים בתקנון, אבל זה לא נורא אם עוברים עליהם. כלומר, בעיני השחקן הישראלי התקנון הוא בגדר המלצה! גם התקשורת הספורטיבית נגועה בבעיות אתיות ואינטרסים מנוגדים כגון סוכן שחקנים שהוא פרשן קבוע, וזו רק דוגמא אחת. ברור שאין אתיקה ואין תרבות ספורט בריאה גם במעטפת.
גוטמן. הבטיח שלא ירכיב שחקנים שלא משחקים בקבוצות (אודי ציטיאט)
איך ייתכן שבענף הכדורסל – שבו יש לנו נחיתות פיזיולוגית מובנית לעומת רוב המדינות האירופיות – אנו מצליחים הרבה יותר מאשר בכדורגל? זה מאוד פשוט, שם יש תרבות אחרת. יש לי בן ששיחק כדורסל ובן שמשחק כדורגל. למי שעוד לא הבין מדוע יש הבדל, אני מציע שיבחר עיר, כל עיר בישראל, וילך לראות משחק קט-רגל של ילדים בני עשר ואחר כך ילך לראות משחק קט-סל של ילדים באותו הגיל. הוא יפגוש מיד את החלק הגלוי והבעיתי של תרבות הכדורגל: איך מדברים, איך מתנהגים מסביב למגרש ובתוכו.
עיני, ספורט הוא קודם כל בראש ורק אחר כך בידיים או ברגליים. אם אתה רוצה לעשות שינוי, אתה צריך להילחם על יצירת תרבות אחרת, ולנצח! אתה חייב להיות ברור וחד משמעי לגבי מה מותר ומה אסור, מהו טאבו. כל מסע מתחיל בצעד קטן, אבל כדאי שהצעד יהיה בכיוון הנכון. אני מצפה שתודיע עוד השבוע כי כל מי שחרג מהכללים באופן בוטה ומזלזל – יודח מהנבחרת מהקמפיין הבא של מוקדמות מונדיאל 2018. רק לאחר מכן יש לעסוק בבחירת מאמן ובניית תכניות אסטרטגיות. תראה לכולנו – ובמיוחד לשחקני הכדורגל – שאתה מתכוון למה שאתה אומר. הדבר האחרון שאתה צריך עכשיו זה עוד וועדה, כי כבר כתבו הכל. מה שצריך לעשות זה טיפול שורש לשינוי תרבות הכדורגל. אני מקווה שתילחם על כך באומץ, ובמלחמה – תתנהג כמו במלחמה!
* כותב שורות אלו הינו פסיכולוג ארגוני ויועץ אסטרטגי בקרייה האקדמית אונו, שהיה חבר בוועדת זליכה
מה דעתך על הכתבה?