ביום חמישי, כשנבחרת ישראל שיחקה באצטדיון "סמי עופר" נגד אנדורה חגג בלם העבר של מכבי תל אביב ונבחרת ישראל נח רזניק את יום הולדתו ה–82 בחוג משפחתו.
נח רזניק שייך לדור הכדורגלנים של מכבי תל אביב של שנות ה–50 המפוארות ושיחק עם אגדות הכדורגל אברהם בנדורי, איציק שניאור, אלי פוקס, ישראל חליבנר, יוסף גולדשטיין, צבי סטודינסקי, שאול מתניה, רפי לוי, יוסף מירמוביץ' ושייע גלזר.
רזניק נכנס להיסטוריה בשל שני המשחקים בינואר ובפברואר 1958 נגד ווילס והיותו שומרו האישי במשחקים של גדול שחקני נבחרת ווילס, ג'ון צ'ארלס.
רזניק במדי הנבחרת
ב–1958 לאחר שנבחרות תורכיה, אינדונזיה וסודן לא היו מוכנות להתמודד נגד ישראל על הזכות לשחק בטורניר אליפות העולם בשבדיה, קבעה פיפ"א בהגרלה כי ישראל תשחק נגד ווילס על הזכות לשחק באליפות העולם בשבדיה 1958.
ההתרגשות בקרב ציבור חובבי הכדורגל בישראל הייתה גדולה, חסרת תקדים, בדיוק כפי שהיה ב–1956 כשישראל שיחקה נגד נבחרת ברית המועצות.
השם שעורר את העניין העצום היה של ג'ון צ'ארלס החלוץ הוולשי שנרכש על ידי "הגברת הזקנה" יובנטוס.
נח רזניק משחזר: "ג'ון צ'ארלס נחשב אז לאחד השחקנים הגדולים בעולם. כוכב נערץ בכל אירופה ומוכר לכל חובב כדורגל כמו פרנץ פושקאש ואלפרדו דה סטפאנו ששיחקו אז בריאל מדריד. הכינוי שלו היה "הנסיך מוויילס" או "הענק הלוחש". הוא שיחק בעמדת החלוץ המרכזי והבלם. מבקיע שערים ענק וספורטאי למופת שיצר סביבו על המגרש הילה של הערצה על ידי שחקני היריב. כל ילד רצה בשנים ההן (בטרם התגלה פלה), להיות ג'ון צ'ארלס".
בשבועות שלפני המשחק הראשון ברמת גן נגד נבחרת וולס, עסקה נבחרת ישראל תחת המאמן משה וארון באימוניה באיך לעצור את הנסיך מווילס.
חודורוב ורזניק בולמים את התקפת ווילס
נח רזניק מספר: "כל 60 אלף הכרטיסים למשחק נחטפו בתוך שלושה ימים. בנבחרת ווילס היו שמות מפורסמים כמו השוער ג'ק קלסי ,הופקינס, דייב בואן, קליף ג'ונס ואחרים. ההכנה באימונים התמקדה באיך לעצור את ג'ון צ'ארלס. המאמן משה וארון הודיע לי כי אני האיש שיהיה מופקד לשמור על השחקן הטוב בעולם. וארון אמר בדרך אגב כי הוא בטוח שצ'רלס לא יבקיע לרשתו של יעקב חודורוב, כי אני אדאג לכך".
היום אפשר להשוות בין צ'ארלס לגארת בייל?
"תראה, ממרחק 57 השנים אשר המפרידות בין השניים, מדובר בשחקני על שהשפעתם על הנבחרת הוולשית הייתה מכרעת. צ'ארלס שיחק כבלם והיה ענק, שיחק כחלוץ והיכולות שלו על הדשא ובאוויר היו בלתי ניתנות לתיאור בשל הביצוע המושלם והקבוצתי. גארת בייל הוא סוג אחר של שחקן. חלוץ סילוני שהשפעתו על נבחרתו מכרעת. אומר כך, שער הנגיחה של בייל נגד קפריסין ביום חמישי היה מעשה יום יום באימונים של צ'ארלס. הוא כבש עשרות גולים יפים יותר בנגיחות הרעם שלו. לו הייתי מאמן כדורגל, הייתי בוחר לקבוצתי את ג'ון צ'ארלס לפני בייל".
רזניק וביתו מירב בדרבי בבלומפילד לפני שנה
רזניק מוסיף: "במשחק נגד ישראל, צ'ארלס לא היה גדול, משחקו היה מאופק והיה לי קל לשמור עליו ולזכות בשבחים גם לאחר שהפסדנו 2:0. הוא היה ג'נטלמן ענק. בסיום חיבק אותי ולחץ לי יד ועשה את הדרך עד לשוער חודורוב להודות לו על משחקו הגדול. בלילה נפגשנו במלון הירקון במסיבה חביבה וצ'ארלס הזמין לריקוד את אשתי טובה".
משחק הגומלין נערך באצטדיון ניניאן פארק בקרדיף, ב-5 בפברואר 1958. נבחרת ישראל זכתה לסיקור ענק בתקשורת הבריטית.
נח רזניק נזכר: "ג'ון צ'ארלס זכה להערצה חסרת תקדים, המוני אוהדים הגיעו לבית המלון והמתינו לראות את נסיך הכדורגל האהוב שלהם. בקרדיף דיברו על נבחרת ישראל כמי שבאה לוויילס מהמדבר של המזרח התיכון. הם היו בשיא האופוריה ודיברו על ההיסטוריה בה תעפיל וויילס לראשונה בתולדותיה לאליפות העולם 1958 בשבדיה יחד עם אנגליה וצפון אירלנד".
שער התוכנייה למשחק מול ווילס ברמת גן
רזניק המשיך: "התקשורת בישראל כתבה בבוקר המשחק שנפסיד לוולס 4:0. עלינו למשחק באמונה שלא נפסיד ואני שוב נצמדתי למלך הכדורגל. הפעם ג'ון היה החלטי ונמרץ יותר, ביקש לכבוש שער ונע על פני שטחים רחבים עם תנועות פריצה ארוכות. עשיתי כמיטב יכולתי. ג'ון צ'ארלס בעט ונגח לשער כמו מכונת ירייה אבל פגש את יענקלה חודורוב במשחק החיים שלו. אי אפשר היה לכבוש מולו עד למהלך שגרם לישראל להפסיד. צ'ארלס וחודורוב התרוממו לכדור גובה ובהתנגשות בין השניים נפגע השוער שלנו ממרפקו של צ'רלס, ששבר את אפו של חודורוב שהתעלף. הטיפול ערך זמן רב וחודורוב חזר לשער חצי מטושטש. בדקה ה–76 ספגנו גול מקרי ולאחר מכן שער נוסף וירדנו מאוכזבים מההפסד 0:2. קהל האוהדים הוולשי עודד אותנו דקות ארוכות וקרא בשמו של השוער יעקב חודורוב".
רזניק הוסיף בהתרגשות: "בערב לאחר המשחק הגיע צ'ארלס לבית המלון של נבחרת ישראל. הוא שוחח עם השחקנים ולקח אותי לבלות איתו במועדון של סוונסי. לאחר מכן נסע לבית החולים בקרדיף לבקר את חודורוב המאושפז והעניק לו את חולצת נבחרת וולס".
נח רזניק מבקש להזכיר את שמם של אנשי הנבחרת הישראלית ששיחקו מול ווילס והלכו לעולמם: מרכיב הנבחרת, שמואל סוחר, המאמן משה וארון והשחקנים יעקב חודורוב, חנוך מורדכוביץ', נחום סטלמך וזכריה רצאבי. יהי זכרם ברוך.
מה דעתך על הכתבה?