בן שמעון הוא מאמן מושלם או אחד שיקרוס תחת לחץ?

בן שמעון. אחרי כל כישלון הגיעה הצלחה
בן שמעון. אחרי כל כישלון הגיעה הצלחה | צילום: ערן לוף

מערכת ספורט1 עם טיעונים בעד ונגד בדרך לנבחרת. הצביעו כאן והשפיעו

(גודל טקסט)

לקראת ההתכנסות הראשונה של הנבחרת בעידן שאחרי אלי גוטמן, מערכת ספורט1 עם הטיעונים בעד ונגד על המועמדים לרשת את תפקידו ולהוליך את ישראל בקמפיין הקרוב, מוקדמות מונדיאל 2018. מדובר באלי אוחנה, ניר קלינגר, אלישע לוי, רן בן שמעון וגיא לוזון.

בפעם הקודמת עסקנו באלישע לוי, הפעם נחתום עם המועמד החמישי והאחרון, רן בן שמעון.

ברזומה של המאמן בן ה-45 אליפות היסטורית ושני גביעי טוטו עם עירוני קריית שמונה וגביע טוטו אחד עם מכבי פתח תקווה העונה (רגע לפני שהתפטר ממלאבס אחרי שמונה משחקים ללא ניצחון). בנוסף אימן רב"ש בלי הצלחה את הפועל ומכבי תל אביב ואת אא"ק לרנקה הקפריסאית.

 

בעד: מצמצם פערים ומשביח צעירים

בן שמעון הוא בדיוק המאמן שמצליח לצמצם פערים. הוא לקח אליפות היסטורית בקריית שמונה עם שחקנים כמו שיר צדק ואלעד גבאי, שעד אותה עונה אף אחד לא הכיר אותם והיום מככבים בשלוש המוליכות של ליגת העל.

 

מקבוצה אלמונית עם שחקני בית צעירים כמו מכבי פתח תקווה, רב"ש בנה קבוצה לפלייאוף עליון שזכתה גם בגביע הטוטו כשהיא מנצחת את מכבי תל אביב, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים. גם כאן הוא הקפיץ לקדמת הבמה שחקנים כמו עומר דנינו, דור אלו ועידן שמש.

 

בן שמעון. נעשה מומחה לגביע הטוטו (דני מרון)

 

אין ספק שאם יש מאמן ישראלי שיכול לצמצם פערים ולקדם שחקנים צעירים זה רן בן שמעון. בנוסף מדוב במאמן המודרני והיצירתי מבין חמשת המועמדים. הוא יודע להכין את שחקניו למשחק תוך דגש על הפרטים הכי קטנים והוא גם טקטיקן בחסד עליון.

 

 ויש את אפקט הרעב. אם נבחן לעומק את המסלול ששעה רב"ש בקריירה נגלה שאחרי כל ירידה באה עלייה. לאחר הכישלון בקריית שלום, הגיעה אליפות בקריית שמונה. לאחר העונה המאכזבת בהפועל תל אביב, באה ההצלחה במכבי פתח תקווה. מכאן שזה לא יהיה הימור מסוכן להניח שאחרי הנפילה במלאבס תגיע הצלחה. האם זה יהיה בנבחרת?

(תומר חבז)

 

 

נגד: ד"ר רן ומיסטר בן שמעון

האמת היא שקשה מאוד לטעון נגד מועמדות של רן בן שמעון ולא משנה אם מדובר בנבחרת ישראל, מכבי תל אביב או איזה קבוצה בקפריסין. לאיש יש רזומה, שיטה והוא אכן קידם הרבה מאוד שחקנים צעירים.

 

הבעיה אצל בן שמעון שהוא מתחלק לשניים. ד"ר רן מהפסקה הקודמת, הופך בלי אזהרה מוקדמת למיסטר בן שמעון. האירוע מתרחש בדרך כלל בעת משברים וניתן לזהות את הסימפטומים לא רק בתוצאות על כר הדשא, אלא בראיונות בסוף משחק.

 

פתאום רב"ש הרהוט, המאריך במילים, המתבל את דבריו במילים גבוהות ובחידודי לשון, נעשה כבד דיבור, מבולבל וההתחכמויות נשמעות כשאולות מעולם הדימויים של גילי לנדאו.

 

וכאן הפרדוקס: בן שמעון הוא היחיד (פרט לגרנט, שלא מועמד משום מה) שמסוגל להוציא מהשחקנים שלנו 150% ולהתמודד על הכרטיס השני עד השלבים המאוחרים. ואז בדיוק יתחיל הלחץ. נניח להוציא תיקו באיטליה במחזור השמיני (בספטמבר 2017). ואז יגיע מיסטר בן שמעון. מסך. סיום.

(יניב אורגד)

עוד באותו נושא: אלי אוחנה

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי