מנהיג, מונע מתשוקה אבל מתקשה עם כוכבים

קלינגר. ברמה של שאר המועמדים?
קלינגר. ברמה של שאר המועמדים? | צילום: Gettyimages

מערכת ספורט1 ממשיכה לנתח את המועמדים לאימון נבחרת ישראל

(גודל טקסט)

לקראת ההתכנסות הראשונה של הנבחרת בעידן שאחרי אלי גוטמן, מערכת ספורט1 עם הטיעונים בעד ונגד על המועמדים לרשת את תפקידו ולהוליך את ישראל בקמפיין הקרוב, מונדיאל 2018. מדובר באלי אוחנה, ניר קלינגר, אלישע לוי, רן בן שמעון וגיא לוזון.

 

בפעם הקודמת עסקנו באוחנה, נמשיך עם ניר קלינגר. בן 49, אימן במכבי תל אביב, הפועל באר שבע, הפועל חיפה, מ.ס אשדוד ובית"ר באר שבע (לאומית). כמו כן אימן בקפריסין  (בחמש קבוצות). זכה באליפות עם הצהובים וכן בגביע המדינה. עם הפועל חיפה זכה בגביע הטוטו, עם אשדוד ירד ליגה.

 

בעד: סוחט את הלימון עד הטיפה האחרונה

את ניר קלינגר אני מלווה כעיתונאי למעלה מ-30 שנה. מתחילת דרכו כשחקן במכבי חיפה, דרך נבחרת ישראל ומכבי תל אביב כשחקן וכמאמן.

 

קלינגר עונה על כל הדרישות מאמן נבחרת לאומית: כדורגלן עבר מצטיין, שחקן וקפטן נבחרת לאומית ומאמן שהוביל קבוצה לתואר אליפות ולהשתתפות בליגת האלופות.

 

 

קלינגר. עונה על כל הדרישות (אסף קליגר)

 

הייתי צמוד לקלינגר כמעט בכל משחקי נבחרת ישראל ומכבי תל אביב בארץ ובאירופה. ראיתי את קלינגר המנהיג ואת האישיות המחברת אותו לאהבה ולתשוקה הגדולה לכדורגל ובידע העצום הנטוע בו ללמד ולכוון את הכדורגל הישראלי קדימה.

 

ראיתי אותו באספת שחקנים של מכבי תל אביב רגע לפני משחק ההכרעה באליפות של עונת 2002/03. ניר קלינגר לקח לימון ודרש מכול שחקניו לסחוט אותו עד טיפת המיץ האחרונה. כשהיה נדמה שאין עוד טיפה אחת בלימון הוכיח המאמן כי באמונה ובכיוון נכון ניתן לסחוט עוד טיפה של אמונה ויכולת.

 

נבחרת ישראל זקוקה למאמן נוסח קלינגר כדי להיות לראשונה מאז 1970 במונדיאל ולראשונה ביורו כי קלינגר הוא הבכירה הנכונה.

(אשר גולדברג)

 

נגד: לא יודע להתמודד עם גלאקטיקוס

 

רן בן שמעון ואלישע לוי נכנסים בקטגוריה של צמרת המאמנים שלנו, גיא לוזון אימן בבלגיה ואנגליה, אלי אוחנה הוא מין קונצנזוס ומה ניר קלינגר? איך הוא קשור לרשימה המכובדת הזאת.

 

אבל עזבו אתכם ממעמדות, כי אפשר לומר שקלינגר השתייך מתישהוא לצמרת, הוא גם זכה באליפות וטעם מליגת האלופות. בוא נתמקד בכישלון הגדול של קלינגר כדי להבין למה הוא לא מתאים למשימה.

 

עונת 2005/2006. ג'ובאני רוסו עוזב את מכבי חיפה, איל ברקוביץ' נוחת מקריירה מפוארת באנגליה והשניים חוברים לאבי נמני. קלינגר, שניצח את איאקס בשלב הבתים עם נגרים כמו ארז מסיקה, משה מישאלוף וקובי מוסא, מקבל צ'ופר גלאקטיקוס. אלא שכגודל הציפיות, כך גם הכישלון והמאמן לא סיים את העונה.

 

אם קלינגר היה מקבל לידיו את החיילים האלמונים של הנבחרת הצעירה, אולי זה היה עובד. אולי, כי עובדה שקלינגר לא הצליח לקדם אפילו שחקן אחד מאקדמיה של ג'קי בן זקן באשדוד (וגם ירד ליגה). אבל קלינגר יצטרך להתמודד בנבחרת עם אגואים. ים של אגואים. מזהבי ועד בוזגלו, מרפאלוב ועד ביטון. מריח כמו הגלאקטיקוס ההוא, מריח כמו כישלון ידוע מראש.

(יניב אורגד)

 

 

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי