בעיתוי מופלא, מיד לאחר שערן זהבי "פירק" את התקשורת באזור הראיונות בחניה התת קרקעית של טדי שלשום, יצא אלי אוחנה בדרכו הביתה. אוחנה ניגש לזהבי, ונתן לו חצי חיבוק, עם הרבה הערכה, מבלי שהיה מודע כלל למה שאמר זהבי כמה דקות קודם לכן.
לפני 25 ו-30 שנה היה אלי אוחנה בדיוק במקום של ערן זהבי. לצד הצגות בנבחרת וכמובן בליגה, במדי בית"ר ירושלים ואחר כך באירופה במדי מכלן הבלגית, זקפו לזכותו גם תנועה מגונה במשחק באוסטרליה, אי הגעה למשחקי הנבחרת בטורניר הקדם אולימפי והחרמה של משחק הנבחרת מול בריה"מ בגלל דרישות ביטוח (מי זוכר שרוני רוזנטל ושלום תקוה היו איתו?).
אוחנה חטף הכי הרבה: הרחקות, חרמות, התכתשויות עם התקשורת. כי אוחנה, כמו זהבי, לא חשב שצריך לשתוק ולהוריד את הראש כשהתקשורת מעלה אותך על הגריל. אוחנה חטף יותר מכולם כי הוא היה אוחנה: מגה סטאר, אישיות מצודדת, דעתנית, מתריסה.
זהבי חוטף יותר מכולם כי הוא זהבי. וכמו שאוחנה – שעליו אמרו שיש לו קלאסה – לא הצליח לשמור על הפאסון לפעמים, כך גם זהבי. ומי אמר שפאסון זה חלק מהוראות ההפעלה של כוכבי כדורגל? להיפך. כל השחקנים הגדולים של ישראל היו כאלה שלא עשו חשבון. גלזר, סטלמך ז"ל, שפיגלר, שפיגל, אוחנה, ברקוביץ', גם זהבי. הם היו יוצאי דופן על המגרש ומחוצה לו.
קורץ מחומר מיוחד. זהבי (דני מרון)
זהבי חטף על דבריו וימשיך לחטוף כי הוא לקח את זה על עצמו. במקום שהתקשורת תעסוק היום במשחק הדל שהפגינה נבחרת ישראל, היא עוסקת בזהבי. בלי שהתכוון לכך, שכב זהבי על הגדר בשביל אלישע לוי. כי אם אלישע לוי היה עולה על הגריל, הוא היה נחרך מכל הכיוונים.
זהבי נשאל שלשום אם פסטיבל העיסוק בתפוקה שלו פגע בנבחרת והוא השיב בחיוב. אחרי הכל, כשמקריבים משחק כדי שזהבי יכבוש – כאילו הוא יובל אבידור – כך גם נראה המשחק. כשעולים למשחק עם שלושה שחקני הגנה בעלי רגל שמאל; כשתוקעים בקישור האחורי שחקנים מאוד איטיים שמתקשים להוציא את הנבחרת במהירות מהגנה להתקפה או למסור כדורי עומק; כשהמגינים בכושר לקוי מתחילת העונה; כשעושה משחק תקוע בקו ומסתפק בהגבהת מצבים נייחים ושחקן הקו השני כמעט ולא משותף במשחק, והיריב מנצל כמעט כל חור במערך כדי להוציא מתפרצות, אז משחק של 0:5 מסתבך ל-1:2.
למזלו מדברים על זהבי. אלישע (דני מרון)
אם הקריבו משחק כדי שזהבי יכבוש, איך בדיוק רצו שיכבוש כשכל פעם שנע לעומק בתחכום האופייני לו, אלמוג כהן המשיך למסור אחורה לרמי גרשון? נבחרת שמשחקת כל כך גבוה וכל כך באיטיות, מבזבזת את הזמן שלה ושל הקהל.
אלישע לוי קיבל בית מהחלומות. אין סיכוי לעלות, אבל יש סיכוי להראות דרך ולבנות אמון עם הקהל. בינתיים עושה רושם שהנבחרת מתקשה להראות דרך, ן-9,000 צופים שלשום (למרות שנמכרו יותר מ-13 אלף מנויים) זה כבר חוסר אמון. מזל שזהבי שמושך אש.
מה דעתך על הכתבה?