סבע: אם הייתי מקבל הזדמנות במכבי ת"א, הייתי פורץ מוקדם יותר

דיא סבע
דיא סבע | דני מרון

"איזיקוביץ' שלט בי", "איוניר לא רצה שאשחק", "מגיע לי להתקדם ולנתניה לקבל כסף", "מקווה להיות השחקן הערבי הגדול אי פעם". אחרי עונת שיא, מלך השערים מדבר על מה שהיה, מה שיהיה ועל מסי. ראיון ללא מעצורים

(גודל טקסט)

דיא סבע עבר הרבה רגעים גדולים העונה. מה היה הגדול ביותר? הוא אפילו לא צריך לחשוב. "ללא ספק השלושער נגד מכבי ת"א", הוא יורה וחושף פצע שעדיין פתוח. "מאז שעזבתי את מכבי, יש לי נגדם הכי הרבה גולים. אם אני מכוון לזה? יש לי פשוט מזל נגדם. נכון שהתבגרתי ולמדתי הרבה דברים בשנתיים האלו עם סלובו ושי, אבל יכולתי לפרוץ עוד הרבה יותר מוקדם אם הייתי מקבל הזדמנות במכבי. התאמנתי והתאמנתי והתאמנתי, ולא נתנו לי אפילו רבע דקה להראות מה אני יודע. לא קיבלתי את ההזדמנות הזאת, עזבתי לב"ש ולא נתנו לי לשחק נגדם. מבינה? גם לא נתנו לי לשחק אצלם וגם לא נגדם, בגלל החוק הזה שאסור היה לשחק נגד קבוצה משאילה. ביום הראשון שלי במכבי פתח תקווה אמרתי 'אראה להם מה זה', ונתתי גול גדול ב-2:2. הגעתי כדי להוכיח וזאת הייתה מין נקמה ספורטיבית כזאת. רציתי להוכיח מה אני שווה, ומאז מול מכבי כמעט כל משחק אני כובש".

זו הייתה העונה של סבע. בגיל 25, הוא הדהים את הליגה עם מספר מטורף של 24 כיבושים, תואר שחקן העונה של ספורט1, זימון בכורה לנבחרת ויחד עם ערן לוי, הוביל את מכבי נתניה, העולה החדשה, לעונה נפלאה שהסתיימה במקום החמישי. עכשיו סבע מתכונן לפגוש את מסי. וחולם לשחק איתו באותה ליגה, אולי כבר בעונה הבאה, אבל לא שוכח את מה שעבר. בראיון ל"מעריב השבוע" הוא סוגר חשבון. על הכוונת: מוטי איוניר, אלישע לוי, אריק איזיקוביץ'. וגם: השיחה עם דראפיץ', ההבטחה של סגל והחלום להיות מלך המגזר. קבלו את שחקן העונה כמו שמעולם לא שמעתם אותו.

"הייתה עונה טובה מאוד גם מבחינה אישית וגם מבחינה קבוצתית. אם נדבר על הקבוצה, המשכנו באותו קו אחרי העלייה. שהמועדון הזה היה מפורק לגמרי, עלינו ליגה בסטייל והמשכנו את השיפור. אף אחד לא ציפה ממכבי נתניה להיראות כמו שהיא נראתה. אם תסתכלי, רוב השחקנים בכלל לא שיחקו בליגת העל, ערן ואני חזרנו מפציעות ועשינו עונה טובה. מבחינה אישית, זאת העונה הכי טובה שהייתה לי בליגת העל, סיימתי כמלך השערים בפור על המקום שני והחוכמה עכשיו היא לשמור על זה. אני מקווה בעונות הבאות לשמור על הכושר הזה ולהשתפר ולהמשיך להראות מה שאני יודע. להגיע לפסגה זה קל אבל לשמור עליה, זה עוד יותר קשה. הגעתי למעין פסגה, אבל אני לא מסתפק בה, בכדורגל אין מקום להיות שבע, כל הזמן אתה מכוון להשתפר ולהגיע יותר גבוה".


"הגעתי למעין פסגה, אבל אני לא מסתפק בה" (דני מרון)

מתי הרגשת שהעונה הזאת הולכת להיות מיוחדת?
"אחרי כל משחק אמרתי בראיונות 'משחק הבא ומשחק הבא'. היינו דרוכים כל הזמן ולאט לאט זה הלך ונהיה יותר כיף, כשאתה משחק ואתה שולט במשחק ואטרקטיבי ופתאום מדברים ומחמיאים לנו. לי אישית כמעט לא היו משברים העונה, אולי משחק אחד, שניים הייתה לי נפילה וככה גם כקבוצה. אחרי שקיבלנו חמש מבאר שבע, שבוע אחרי נתנו ארבע לבית"ר. כל העונה הייתה מיוחדת מההתחלה, עוד מהמשחק הראשון בטרנר כשאף אחד לא ידע מי זאת מכבי נתניה. הגענו לשם, שלטנו והגיעה לנו יותר מנקודה אחת. לא דיברו עלינו סתם. הוכחנו שאנחנו לא מתייחסים ליריב ומשחקים את הכדורגל שלנו. באופן אישי עם הכיבושים רציתי לעבור את עודד מכנס, אבל לא הצלחתי. לא ידעתי על זה, אבל כשהגעתי ל-22 גולים, אמרו לי עוד ארבעה גולים ואתה שובר את השיא של כל הזמנים במכבי נתניה. לא הצלחתי, אז נסתפק ב-24".

עברת כמה קבוצות ולא קיבלת הזדמנות. לא היו סימנים מקדימים לעונה הזאת. איפה התחבר לך השינוי הזה שהביא להתפוצצות?
"במכבי לא קיבלתי הזדמנות, אבל בב"ש שיחקתי חצי עונה ואז אלישע לוי בא ולא נתן לי לשחק. הוא בנה עליי כמחליף, משהו שלא התאים לי. במכבי לא שיחקתי מחצית, או רבע שעה בכל חצי העונה שהייתי שם. בבאר שבע עשיתי חצי עונה נהדרת ועד היום האוהדים שלהם זוכרים לי את זה. השינוי שלי התחיל כבר לפני שנתיים, מאז הפציעה. עוד לפניה, במשחקי האימון הרגשתי כבר הרבה יותר טוב, כי הגעתי למצב שדיא זה לא עוד שחקן במכבי נתניה, אלא בורג מרכזי. הקבוצה אז הייתה בנויה עליי. עשיתי משחקי אימון טובים, ואז הגיעה הפציעה שעצרה אותי לשנה בלי כדורגל, אבל משם חזרתי חזק ובוגר יותר עם יותר רעב להצליח. אמרתי 'אני חוזר בגדול כי את מה שיש לי, אף אחד לא ייקח לי ותמיד האמנתי בעצמי'. אפילו במכבי נתניה לא שיחקתי בהתחלה, אף אחד כבר לא זוכר את זה. עם יוסי מזרחי לא שיחקתי, עד שהגיע רוני לוי ושיחקתי כבר יותר. אני זוכר את עצמי יושב בבית, מסתכל על שחקנים אחרים ואומר: 'אני הרבה יותר טוב! איך הם משחקים ואני לא?' אבל אמרתי לעצמי שהזמן שלי יגיע. סבלנות ועבודה קשה"

כשסלובו הגיע בליגה הלאומית, הוא התקשר אליי עוד מבלי להכיר אותי, ואמר לי: 'אני רוצה לתת לך עצה ותעשה מה שאתה רוצה. תישאר במכבי נתניה, תשחק בלאומית וזאת תהיה העונה שלך כי אנחנו בונים קבוצה טובה ואתה בורג מרכזי יחד עם ערן. אני רוצה שתישאר ונהיה מאחורייך עכשיו כשאתה חוזר מהפציעה". אז הגיע אייל סגל, והבנתי שכבר אין בעיות של כסף אחרי התקופה הלא פשוטה שעברנו. הוא אמר בעצמו – השחקן הראשון שאני מחתים זה דיא. לא הייתה לי בכלל התלבטות אם להישאר. גם עם מינוס תשע האמנתי שנעלה ובסופו של דבר זו הייתה עונה שיזכרו אותה להרבה שנים. הם לקחו אותי כפרויקט. כל פעם שי ברדה  ואני הצבנו מטרות, לדוגמא: עד העונה בלאומית לא נתתי גול אחד מתוך ה-16, עבדנו על זה והיום אני במקום אחר. ברגע שאתה עובד קשה, אלוהים נותן לך בונוס על זה. הייתי צריך ביטחון וטיפה עזרה. אני לא חושב שמאמן צריך להגיד לשחקן התקפה מה לעשות, טקטית ברור, אבל מהרגע שיש לך את הכדור זה רק אתה כי בסופו של דבר זה אני וגם הם מאמינים בזה ותומכים בי".


סבע בפוזה מוכרת השנה (דני מרון)

מה שקרה לך מראה שלא נותנים פה צ'אנס אמיתי לצעירים?
"את זה אני לא יכול להגיד. במכבי זה היה ספציפית אליי. הם כן נתנו צ'אנס לצעירים, אבל לי לא. מוטי לא רצה לתת לי לשחק. אני לא יודע מה היה הסיפור, אבל זה לא היה מקצועי בוודאות. אני לא יכול להגיד שלא נתנו צ'אנס לצעירים כי אז במכבי עלו שישה שחקנים מהנוער, שזכו בדאבל: רועי קהת, דור מיכה ומונס דאבור, כולם בשנתון שלי ואני עליתי איתם. הם כן קיבלו את הצ'אנס ואני לא ראיתי דקה. פשוט לא נתנו לי לשחק. אצלנו בנתניה יש צעירים כמו יונס ואביב, וגם בקבוצות אחרות משלבים צעירים. זה דבר שיכול לקדם את הכדורגל שלנו".


איך הרגשת בתקופת הבוררות בין מכבי נתניה לטוברוק?
"ייאמר לזכות נתניה שכל הזמן הרחיקו אותי מזה. אני לא הייתי שותף לזה. ברגע שחתמתי עם אייל, הוא אמר לי: 'אני אחראי להוציא אותך מאריק, כי הוא שלט בי ועשה מה שהוא רוצה". זה גם אחד הדברים שעצרו אותי כי הוא היה אומר לי מה לעשות. הייתי ילד ולא היה לי את הניסיון הזה. רק רציתי לשחק כדורגל ולהראות מה אני יודע. אייל חתם על מסמך שהוא יוציא אותי מאריק וזה גרם לי להיות רגוע. ברגע שאייל עשה את זה, הוא היה משלם כל סכום שייצא בבוררות. זה הפריע לי בגלל הסחבת. זה התחיל בלאומית ונגמר לפני חודשיים. בחיים לא ראיתי בוררות כזאת שלוקחת שנתיים. כל הזמן שאלתי רק כדי לדעת מתי זה נגמר, אבל ידעתי שאני שחקן מכבי נתניה ואת המשכורת שלי מקבל מהם, ואין תיאוריה שאני חוזר לאריק".

ועכשיו עם נבחרת ישראל אתה עומד לפגוש את מסי, האליל שלך.
"רואים אותו רק בטלוויזיה ובגלל שאני דומה לו כמעט בהכל חוץ מהיכולת (קורץ) וכולם קוראים לי מסי בקבוצה ובכלל, גם בגלל שהוא גם נמוך. ברור שזה רגע מרגש ועכשיו כשניכנס למסגרת של הנבחרת, אז ההתרגשות תגדל וזה כיף לפגוש אותו. זה רגע מיוחד".


סבע בנבחרת. "ניתן למסי את הכבוד אבל נרצה לנצח אותו" (דני מרון)

ואם יהיה לך רגע של אחד על אחד מולו, מה אתה מתכוון לעשות?
"מתכוון לעבור אותו. ברגע שנעלה למשחק צריך לשכוח את ההתרגשות כי אנחנו לא באים לשחק בשבילו. אנחנו רוצים להיראות טוב ולעשות תוצאה טובה עד כמה שאפשר. אנחנו לא נעמוד לידו ונראה מה מסי עושה. בסופו של דבר כולנו שחקני כדורגל. ניתן לו את הכבוד לפני כי בכל זאת אתה פוגש את השחקן הכי טוב בעולם, אבל ברגע שיתחיל המשחק אתה רוצה לנצח אותו. ואין דבר יותר כיף מלנצח את הטוב ביותר. ההגעה של נבחרת ארגנטינה מאוד מרגשת, אבל אנחנו במדי ישראל נראה מה אנחנו יודעים גם".

מחזיק לו אצבעות לקחת עם ארגנטינה את המונדיאל?
"כן. זה בלי קשר למשחק. ארצה שהוא יזכה כי מסי עשה הכל חוץ מזה. זכייה תיתן לו עוד פוש, אבל גם אם הוא לא ייקח את זה, לפי דעתי הוא השחקן הכי טוב בכל הזמנים. זה משהו שלא רואים בכלל".

בחזרה אלייך. אייל סגל אמר שבינואר הוא קיבל הצעה מבאר שבע ולא רצה לשחרר אותך. מה הלאה?
"אני לא חושב שהיה חכם לשחרר אותי בינואר למרות שיכולתי לקחת אליפות. ממש לא התבאסתי על זה. אני מבין את אייל, היו לנו מטרות והיינו קרובים להבטיח את הפלייאוף העליון. לבוא ולשחרר את אחד השחקנים הטובים בקבוצה זה לא חכם ולכן הוא לא רצה לשמוע בכלל על סכומים. נראינו טוב וזה לא היה הזמן. עכשיו המצב השתנה. עשינו עונה מצוינת ואני מאמין שהוא לא יעצור אותי להתקדם או להגיע למשהו יותר גדול. ברגע שתגיע הצעה על השולחן, אנחנו נשב ונחליט. נראה מה טוב למכבי נתניה כדי שבסוף כולם יהיו מרוצים. להם מגיע לקבל את הכסף עליי ולי מגיע ללכת ולהתקדם. אנחנו מכוונים ורוצים אירופה – זה לא סוד – ומתכוונים גם למצוא. החלום הכי גדול שלי זה לשחק בליגות הבכירות ובמיוחד להגיע לספרד. אם זה יתאפשר, עכשיו, ואם לא, אולי ללכת לתחנת ביניים שמשם יהיה יותר קל להגיע. אני רוצה לצאת ולראות איפה אני עומד. מקווה להגשים את החלום".


סבע. מקווה להיות השחקן הערבי הגדול בכל הזמנים (דני מרון)

אולי זה עוד מוקדם להגיד, אתה חושב שאתה השחקן הערבי הגדול בכל הזמנים? 
"לא… אלו דברים שלא עושים בעונה אחת. צריך לשמור על יציבות של קריירה שלמה ואני רחוק מזה. אני יכול להיות, אבל אלו דברים שאפשר להגיד אותם בסוף הקריירה, ולא אחרי עונה אחת. מקווה מאד שאגיע לטייטל הזה בחיים".

מגדל את דור ההמשך בבית?
"הוא רוצה רק את הכדור ואוהב רק את הכדור ואני צופה לו עתיד מרשים, אבל הוא רק בן שנתיים… גם אני קיבלתי כזאת תמיכה מאבא שלי. לא יכולתי להצליח בלעדיו ובלי המשפחה שלי. שברתי כל דבר בבית בתור ילד עם כדור. אנחנו משפחה של כדורגל. בכפר הלכתי עם הכדור לכל מקום ואבא שלי מספר שברגע שהייתי נוגע בכדור אנשים היו אומרים לו: 'מהר תכניס אותו למסגרת מקצועית כדי שלא יתבזבז". כבר בכיתה ב' הוא הכניס אותי לשחק במכבי חיפה למרות שאז זה היה פחות מקובל. אבא שלי שם הכל בצד והוא היה צריך לגרד את השקל בשביל שאני אתאמן. זאת הייתה חתיכת נסיעה והייתה לי דודה שהייתה הנהגת, אבא שלי שילם לה והיא הייתה לוקחת ומחזירה אותי. הם ראו שיש כאן משהו מיוחד. שיחקתי שבע שנים בחיפה עד שעברתי לטוברוק ומשם הדרך כבר ידועה. אני צריך להודות לאבא שלי על מי שאני עכשיו. עד היום הוא מגיע לכל משחק, ואם אשחק באירופה הוא יטוס לכל משחק. אני יודע שעכשיו כשאני חותם חוזה, אני צריך להכניס מנויים למשפחה שלי, לפחות 10-15 איש שמגיעים בנוהל".


סבע ביחד עם אשתו. גם הילד הולך בדרכו (דני מרון)

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי