"כאלבני מוסלמי, אני מאמין באנשים": סיור מפתיע בארץ מפתיעה

אוהד נבחרת אלבניה
אוהד נבחרת אלבניה | Gettyimages

לפני המשחק המסקרן בין שתי הנבחרות, בן גולדפריינד יצא להסתובב במדינה המוסלמית שאוכלת חזיר ורואה הרבה דמיון בינה לבין ישראל, ושמע איך האופטימיות מנצחת ואיך המקומיים החביאו יהודים בזמן השואה

(גודל טקסט)

אלבניה – לא מה שחשבתם. לא מדינה מוסלמית סגורה וענייה, אלא מדינה פתוחה, עם אנשים צנועים ומעניינים והרבה בירה שנמכרת במחיר זול ממים. רגע לפני משחק הנבחרת, בואו לשמוע על נהג המונית שמעדיף שישראל תנצח, המבנה בו החביאו יהודים בזמן השואה והכתב שחושב שהמדינה שלו יכולה לזכות במונדיאל.

"אתה מישראל?", שאל אותי נהג המונית שלקח אותי משדה התעופה לטירנה, "יאללה ישראל", הוא הוסיף בעברית. בהפתעה הזו התחיל המסע האישי שלי עם נבחרת ישראל באלבניה, לא בדיוק המשפט הראשון שחשבתי שאשמע במדינה מוסלמית. אבל את האמת, כבר אחרי 10 דקות מהנחיתה אפשר להבין שאלבניה זה לא מה שרוב הציבור חושב עליה. מדינה פתוחה, לא דתית כלל, בירה נמכרת כמו מים, במסעדות אפשר לאכול עוף, חזיר, שרימפס והמבורגר.

אך מה לגבי דעת הקהל? חשבתי שאולי נהג המונית הוא עוף מוזר, אחד ששמע אולי במקרה על ישראל והתלהב. אז שאלתי אותו מאיפה האהדה לישראל? "לכם יש את המלחמה במוסלמים בעזה, לנו יש את המלחמה מול קוסובו. ישראל ואלבניה דומות בתחום הזה ולכן הרבה אלבנים רוחשים לכם כבוד כאומה", הוא עונה לי. אבל מתברר כי יש עוד סיבה: "האמת שמבאס שהרבה שחקנים בנבחרת שלנו הם לא באמת אלבנים. יש להם קשר מסוים למדינה בזכות ההורים או הסבים, אבל אלבניה לא ממש נמצאת בנשמה שלהם".

אוהדי נבחרת אלבניה.
אוהדי נבחרת אלבניה. "אם שאקירי וג'קה היו משחקים אצלנו, היינו זוכים במונדיאל" (Gettyimages)

אבל זה לא הסיפור המפתיע היחיד שחיכה לי. בשיטוט בעיר אחד המקומיים זיהה אותי כישראלי, לא ברור איך, וסיפר לי סיפור שספק אם יש הרבה כמוהו: "אני מנהל בית מלון קטן מחוץ למרכז העיר, מבנה שהיה שייך לאמא שלי, ואחרי שהיא נפטרה החלטנו להפוך אותו למלון קטן, במחירים נוחים, שיזכירו לנו איזו אישה טוב היא הייתה וכמה היא אהבה לארח", הוא התחיל, "יום אחד הגיע להתארח אצלי אדם בן כ-90 וסיפר לי שבבניין בו נמצא כיום המלון, הוא ומשפחתו התחבאו מפני הנאצים והמשפחה שגרה בבית שמרה עליהם. זה ריגש אותי. הוא אמר שהוא לא בא כדי לבקש משהו אלא פשוט כדי להגיד תודה לבית, לאנשים ולטיראנה שבזכותם הוא חי".

הסיפור לא נגמר בזה: "מאז חקרתי ולמדתי שכאזרחים, אף אלבני מעולם לא הסגיר יהודי לידי הנאצים ועוזריהם. אפילו לא אחד. אני מאוד גאה בעובדה הזו". אני שואל אותו איך מסתדרים כמוסלמים לחיות בין יהודים, הוא מגחך על השאלה: "ממש לא מעניין אותי במה אתה או כל אדם אחר מאמין! מבחינתי, אני לא מאמין באלוהים, בנצרות או באיסלאם. אני מאמין באנשים. ברור שבכל קבוצה או מדינה יש מוסלמים, אבל אני חושב שהעם האלבני מספיק חזק כדי לעמוד על שלו ובסופו של דבר המוסלמים הקיצוניים יעזבו את המדינה שלנו בשקט. אלבניה הייתה קיימת 500 שנה לפני ותהיה גם אחרי".

אז כן, האומה האלבנית קיימת כבר כ-500 שנים, אבל המדינה קיבלה הפכה לרשמית רק ב1912. פירוש השם אלבניה הוא ארץ הנשרים ובדגלם מופיע נשר עם שני ראשים. בכיכר המרכזית של אלבניה מופיע הפסל המפורסם במדינה, של המנהיג הצבאי ג'ורג' קסטריוט, המכונה 'סקנדרברג' וכך נקראת הכיכר. מול הפסל ניצב פסיפס בו נראים גברים ונשים נלחמים ועובדים יחד – סמל ליציאה של אלבניה מקומוניזם לסוציאליזם.

אוהד אלבני. :אתם נלחמים עבור העצמאות שלכם
אוהד אלבני. :אתם נלחמים עבור העצמאות שלכם" (Gettyimages)

בזמן האימון המסכם של נבחרת ישראל, באצטדיון באלבסן בו ייערך המשחק, אחד העיתונאים האלבנים מספר שהדעה של הישראלים לגבי אלבניה לא מאוד שונה מהדעה של האלבנים כלפי ישראל: "בחדשות שלנו מדברים הרבה על מה שקורה בישראל. העובדה שאתם סופגים טילים, שיש לפעמים מלחמות. אבל אנחנו יודעים שאתם נלחמים עבור העצמאות שלכם והזכות שלכם להחזיק במדינה".

ומה לגבי הדמיון בנבחרות עצמן? "כמו שאצלכם משחקים יהודים וערבים ביחד, גם אצלנו משחקים מוסלמים ונוצרים ביחד. משחקים שחקנים שנולדו מחוץ לאלבניה וכאלה שכן נולדו וגדלו במדינה, אבל לנו כאוהדים זה לא משנה. העיקר שהנבחרת תצליח. אם שחקנים כמו שאקירי וג'אקה שיכולים לשחק באלבניה היו משחקים – היינו יכולים לזכות במונדיאל!".

לסיכום, ברמה התיירותית – אין מה לפחד מאלבניה. בטח שלא מטיראנה. מדובר בעיר תיירותית ותוססת כמו שישראלים אוהבים, במחירים שישראלים מאוד אוהבים. האזרח האלבני הממוצע מרוויח 300 יורו לחודש ועדיין נהנה מהחיים. ברמת הכדורגל, כנראה שההבדלים בין הנבחרות הוא לא 0:3 לאף צד. אבל אחרי שהם העפילו ליורו 2016, אולי הפעם זה תורנו?

עוד באותו נושא: נבחרת אלבניה

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי