קמפיין מוקדמות היורו כבר מאחורינו, אבל שלב הניתוחים והפרשנויות לא נגמר. עם הפנים לחצי גמר הפלייאוף נגד סקוטלנד במרץ, כוכב העבר של הנבחרת גיורא שפיגל התראיין אתמול (רביעי) לתוכנית הספורט של רדיו 103FM וניסה להסביר מה לא עבד בנבחרת ומה צריך לעשות כדי להעפיל סוף סוף לטורניר גדול.
"הנבחרת חלשה", קבע שפיגל כבר במשפטו הראשון, "אני מדבר כמי שצופה במשחקים כמו כולם. אולי אני רואה דברים אחרים, אבל המשחק של הנבחרת חלש. קטונתי מלבקר מאמנים אחרים ועדיין לא התאמנתי אצל אנדי הרצוג, אולי אם הייתי מתאמן אצלו הייתי אומר מה דעתי על האימון, אבל אני חושב שאין סגנון משחק נכון ואין תרבות של כדורגל. כלומר משבחים ומהללים, אבל הקבוצה עצמה נדחקת הצידה".
יש סיכוי להעפיל ליורו: "השאלה היא לאן רוצים להגיע בכדורגל הישראלי. להחיות מקום חמישי בבית כזה זה מביך. סקוטלנד היא נבחרת בינונית, אולי בבית יותר טובה, אבל אני מסתכל על משהו אחר. יש לנו בהחלט שחקנים מאוד טובים. חלק מהשחקנים משחקים גם בקבוצות מחוץ לישראל, אבל עדיין אין לנו את האיכות של נבחרות אחרות. מנור סולומון, מונאס דאבור, ערן זהבי כמובן, יש שחקנים".
שפיגל. "להיות מקום חמישי בבית כזה זה מביך" (ניר קידר)
"זה לא משנה איפה ואיך הם משחקים, העניין הוא שכמות השחקנים הטובים, הכוכבים שיכולים למשוך נבחרת קדימה, היא מעטה מדי בשביל מדינה כמונו. מדינה שאוהבת כדורגל ורוצה להשקיע בכדורגל, אבל כנראה שההשקעות הן לא נכונות כי בגיל צעיר אנחנו מאבדים את עצמנו ומדברים על דברים אחרים מאשר המשחק עצמו. מה שמעניין אותנו זה מי יהיה יותר טוב ומי יבקיע יותר שערים, וזה הבל הבלים. מה שקובע זה לגדל שחקן עם יכולת טכנית גבוהה, מהיר ויש לו טכניקה. שחקן עם יכולות נפשיות חזקות, את כל הדברים האלה צריך ללמד בגילאים הצעירים".
מה צריך לשנות בכדורגל הישראלי: "אני אגיד משהו שאולי לא קשור, אבל הוא בעצם כן קשור. בעוד שבוע יש אזכרה לאבא שלי, שנתיים לפטירתו. ואני, כל מה שאני יודע אני חייב לאבא שלי. לא כי הוא היה טקטיקן מעולה ושיחק עם שלושה בלמים ושיחק בשיטת המעויין והמרובע והמשולש, אלא כי הוא ידע שיש דבר אחד שקובע את עתידו של השחקן וזאת היכולת הטכנית שלו. היכולת הטכנית והכישרון. אם יש לך כישרון אתה יכול לפתח את היכולת הטכנית לרמה כזאת שהקהל יבוא לצפות רק בך. אם ניימאר לא היה יודע לכדרדר לא היינו מסתכלים עליו. אם מסי לא היה מכדרר היינו אומרים שהוא לא רץ במגרש".
"אבא שלי לימד אותי איך לבעוט ברגל ימין וברגל שמאל, ולנגוח, לעצור את הכדור בחזה ולבעוט מהאוויר. אם היו עושים את כל הדברים האלה בגיל צעיר במקום לקצר תהליכים, כי הדרך הארוכה היא הדרך הקצרה, היו מגדלים שחקנים הרבה יותר טובים. כי אנחנו עם מוכשר, אי אפשר להגיד שלא, ואנחנו יכולים להיות מוכשרים גם בכדורגל. באתר שלי כתבתי את כל התכניות שלי גם לגיל הצעיר, ובכל האימונים יש דגש על טכניקה. לא טקטיקה. במיוחד בגיל הצעיר. זה הדבר הקובע. הבעיה היא שיש מאמנים צעירים לא מספיק מוכשרים ועדיין אין להם מספיק ניסיון. אם יביאו מאמן מקצועי עם ניסיון, מישהו בר סמכא שיידע לתת את הדברים האלה לשחקנים שלנו – יהיה עתיד לכדורגל הישראלי".
"אם יביאו מאמן מקצועי עם ניסיון, יהיה עתיד לכדורגל השיראלי" (דני מרון)
השיקולים בהבאת מאמן לנבחרת: "אני חושב שצריך לתת למאמן זמן, שוב – הדרך הארוכה היא הקצרה. מאמן צריך להבין את המציאות, צריך לדעת את האופי של השחקנים ולראות אותם. צריך להבין את הפילוסופיה של המשחק שהוא הולך להנחיל לשחקנים ושהיא תואמת את מה שקורה באותה מדינה. צריך שיהיה מאמן טוב, לא משנה אם ישראלי או זר. אני לא נגד מאמנים זרים, אני חושב שגם מאמנים ישראלים צריכים להיות תחת פיקוח של איש מקצוע שיודע לכוון אותם למה שהמטרות הוגדרו".
הגדרת מטרות: "אי אפשר להגיע למטרה בלי להגדיר אותה. אם היו מגדירים את המטרות, נניח, שבעוד ארבע שנים רוצים להיות במונדיאל, מה שצריך זה לקחת שכבות גיל שיתאימו לנבחרת באותה עת, ויתחילו לאמן אותם בצורה נכונה, ואז אין לי ספק שנגיע. יש הרבה מדינות שבהן הרמה של הכדורגל מאוד נמוכה, ואנחנו עדיין לא מצליחים להתברג פנימה".
שחקנים כמו אלון מזרחי, אלון חזן, אייל ברקוביץ' וחיים רביבו ישתלבו בנבחרת של היום: "ביכולת השיא שלהם הם ללא ספק היו יכולים לשחק, המשחק אז היה הרבה יותר מהיר. יותר מאשר אצלנו לפחות. הם היו יכולים לשחק, מוכשרים עם הרבה יכולות טכניות ופיזיות ומנטליות. הם בהחלט היו יכולים לשחק, הם היו דור מאוד
מוכשר. ובסופו של דבר מי שמנצח משחקים זה השחקנים, למרות כל הקרדיטים שמאמנים לוקחים לעצמם".
הקידמה עזרה לכדורגל הישראלי: "הקידמה יכולה לעזור בדברים חשובים מבחינת כושר גופני וחוסן מנטלי, אבל זה ששחקן רץ שמונה קילומטר ונתן 300 פסים כשכולם אחורה לכיוון השוער, זה לא עושה את המשחק יותר מתוחכם. מה שצריך זה תנועה ללא כדור, לקחת סיכונים, טכניקה בתנועה ותחת לחץ, יכולת דיוק ובעיטה לשער, וכמובן כושר גופני – כי פולקסוואגן עם דלק תיסע יותר טוב ממרצדס בלי דלק. את כל אלה צריך לקחת וליישם".
הענף בארץ פספס אותו: "אני כבר מעבר לעניין של להיות מעורב בכדורגל, אני מנסה לחיות את חיי בצורה הכי מינימלית. אני לא פספסתי, הם לא פספסו אותי".
מה דעתך על הכתבה?