"אנשים בודקים חמץ בבית, אבל מעצמם לא מוציאים את החמץ"

לריאיון החג הזה מתייצב אלון חזן אחרי שחזר מאזכרה לחבר קרוב שנפטר בתקופת הקורונה.

מקבלים פרופורציות כשחוזרים מבית העלמין, בטח אחרי שבועיים של נבחרת בהם חטפת הרבה.

"אני משתדל לחיות את החיים שלי, בטח בשנים האחרונות, בצורה יותר פרופורציונלית. אני יודע למצוא את האיזון שלי בחיים. אני לא מרגיש טוב עם עצמי עם מי שמחמיא לי ולא מרגיש רע מול מי שמבקר אותי. אני לא מתרגש מכל מי שמדבר עליי. דווקא בתקופה הזו במדינה שלנו, כל אחד צריך לעשות בדק בית עם עצמו. אנחנו לפני פסח. אנשים בודקים חמץ בבית, אבל מעצמם הם לא מוציאים את החמץ. כולנו בוכים על המצב במדינה, אבל לכולנו יש חלק במצב במדינה. ותאמין לי שאני חי בשלום עם ביקורת ובתנאי שהביקורת עניינית. כולם מתחרים כאן מי יבקר יותר קיצוני, יותר יפגע, יותר יעליב וזה חבל. זה משפיע על כל החברה שלנו. כשאני מזהה ביקורת אינטרסנטית, אני לא מתייחס אליה. יש לי בסביבה אנשים רציניים שמבינים כדורגל ומהם אני שומע ביקורת ובונה את עצמי ואת ההמשך. אני לא מתייחס למכפישים. אנחנו נעשה דברים טובים בהמשך הקמפיין. תאמין לי".

לפני 15 שנה קיבלת החלטה לעזוב את הליגה ולעבור לנבחרות. השבועיים האלה של הביקורות החריפות, חיזקו את ההחלטה שלך לעזוב את אימון הקבוצות?

"גם בנבחרות קיבלתי ביקורות פה ושם. גם אם אחזור לליגות, אזכור תמיד לא להיות הפכפך כמו אלה שמבקרים אותי. הרי בתקופות פחות טובות של מכבי חיפה אומרים שאולי ברק בכר איבד את זה, והוא הרי המאמן הישראלי הכי טוב והכי מצליח. לא צריך להתרגש יותר מדי".

אלון חזן של לפני 15 שנה, איך היה מרגיש נוכח הביקורות הקשות?

"כנראה שהייתי לוקח את זה אז יותר קשה. היום אני יודע להיות יותר שלם עם עצמי ויודע שיש לי את הדרך שלי. הביקורות לא יפילו אותי לתהום והשבחים לא ירימו אותי לפסגה. ביקורות אקבל. הכפשות לא אקבל".

מכל מה שנכתב או נאמר עליך, מה היה הכי פוגע?

"אגלה לך משהו, מאז שמוניתי למאמן אני לא רואה שום תכנית טלוויזיה. לא חדשות הספורט, לא יציע העיתונות. אבל אני רואה שהבן שלי נפגע בשבילי וזה קצת מפריע. יותר קשה לי שהבן שלי נפגע בשבילי מהכפשות. אמא שלי לוקחת קשה. הבן שלי והבת שלי לוקחים קשה. אני פחות. אני יודע שיש אנשים שמכפישים רק כדי להיות רלוונטיים. זה הסגנון שלהם".

אומרים עליך שלא הזמנת את דיא סבע כי הוא לא התנצל בפניך. אומרים שבישלת סיפור של חדר עם ערן זהבי כדי שהוא לא יהיה בנבחרת. יכול להיות שדווקא הרמיזות שאתה לוקח שחקנים ממ.ס. אשדוד כי אתה גר בעיר וקרוב לג'קי בן זקן, הן אלה שהכי מפריעות לך?

"מי יכול לערער על זה שהזמנתי את חמודי כנעאן ונתתי לו דקות מול קוסובו? כל הקבוצות הגדולות רוצות אותו והוא בכושר טוב. מה רצו, שהוא ייתן הצגה ברבע השעה שהוא שיחק כשהוא בחור צעיר שרק מתחשל עכשיו? החלטתי לתת לצעירים לשחק מתוך שיקול שנרוויח אותם בעשר השנים הבאות. אבל אתה יודע מה? אני מעדיף שינגחו בי ולא בחמודי כנעאן. אני רוצה שהשחקנים ירגישו שאני מאמין בהם ושאני אספוג את הביקורת שאני נותן להם לשחק".

על מה אתה מצטער בשני המשחקים האלה? אולי טעית כשלא עלית עם אוסקר גלוך בשוויץ? הרי נשארנו בלי שחקן מרכזי שיכול לייצר מצב

"ג'אבר בכל משחקיו בנבחרת הגיע לאזור הרחבה של היריב יותר מכל שחקן אחר. הצד האופנסיבי שלו משמעותי. הוא חושב קדימה. הנתונים שלו גבוהים מאוד במרחק שהוא עושה בכל משחק. רציתי שנחטוף כדורים ונצא איתו קדימה מהר. רציתי אותו גם בגלל היכולת ההגנתית שלו אבל גם כיוון שהוא יודע לצאת קדימה. אין לי טענות כלפי המשחק שלו. בהפסקה הכנסתי את אוסקר ואת שגיב יחזקאל מתוך מחשבה שנוכל להשוות, אבל עוד לא פתחנו את המחצית השנייה, כבר היה 3:0".

אני לא מוצא זהות לנבחרת הזו. מה מאפיין אותה? הרי זו לא נבחרת אתלטית, לא נבחרת הגנתית, לא הנבחרת של זהבי שהיה סקורר ברמה הכי גבוהה. יצאתי מבולבל מהמשחקים האלה

"שיחקנו שישה משחקים רשמיים עד כה. ארבעה משחקי ליגת האומות ועכשיו קוסובו ושוויץ. עבורי הזהות שלנו זה האופי. נקלענו במרבית המשחקים לפיגור וחזרנו. בשוויץ זו הייתה הפעם היחידה שלא הבאנו את האופי שלנו. יש הרבה שחקנים מבריקים בנבחרת, אבל מה שיש לנו זה אופי. ההפסד לשוויץ לא יטעה אותי ולא יבלבל אותי. השחקנים האלה עוד יראו שהנבחרת הזו מהנה".

אין היצע גדול של כדורגלנים ישראלים טובים ובכל זאת חמישה שחקנים טובים לא בסגל הנבחרת. איך הגענו למקשה הזו?

"קל מאוד ליצור מקשה של שחקנים. קל מאוד כל הזמן להגיד הנה יש קבוצה של שחקנים שאלון חזן ויוסי בניון לא הזמינו בכוונה, אבל בוא נרד לפרטים. את מונס דאבור אני הזמנתי כשכל העם תקף אותי ושלח לי הודעות. אני הפרדתי פוליטיקה מהנבחרת ובחרתי שמונס יהיה. הוא קיבל את ההחלטה האישית שלו ואני מכבד אותה. הוא קם בוקר אחד והחליט לא להיות חלק מהנבחרת. לא אהבתי את זה. לא רציתי שהוא יהיה בחוץ. ניסיתי לתת לו את ההרגשה הכי טובה, אבל הוא קיבל את ההחלטה שלו".

ואצילי?

"לאצילי היה את הסיפור האישי שלו. זימנתי אותו כשכל העולם תקף אותי והיום כשהוא לא בנבחרת בגלל עתירה של ארגוני הנשים שגרמה לו לא לרצות להיכנס פעם נוספת לסיפור שהיה ומבחינתו חשוב היה לו כבר לגמור עם זה ולהתנתק ממה שהיה וזה בצדק מבחינתו, אז אומרים למה הוא לא בנבחרת. כל אלה שתקפו למה אצילי בנבחרת, תוקפים היום למה הוא לא בנבחרת".

ומה עם סבע?

"בדקתי בנתוני הנבחרת. כל הקמפיין של וילי רוטנשטיינר הוא לא היה בנבחרת. הוא לא היה חלק ולא שמעתי את הקולות נגד. לא דיברתי מילה עם דיא. הוא בחר להודיע שהוא לא רוצה להיות מוזמן. זהו. קל מאוד לייצר עוגה מכל המרכיבים, אבל לא גירשנו איש מהנבחרת. ברגע שהם בחרו לא להיות בנבחרת, אני מעדיף לא להתעסק בהם ותאמין לי שאני מלא כבוד אל השחקנים. השחקנים היחידים שמעניינים אותי, הם אלה שנמצאים איתנו. מבחינתי מי שלא רצה להיות, הוא לא חלק מהנבחרת. אותי יותר מעניין עבדה שנפצע, קארצב, גולדברג וספורי שנפצעו. וגם לא שמעת שהזכרתי את אלה שנפצעו, כי אני בחיים לא מתעסק במי שחסר. אני תמיד אנסה להשתמש במי שיש ולא במי שאין. אנחנו תמיד טובים במי שלא נמצא בנבחרת".

נגעת בכולם ולא הזכרת את ערן זהבי

"דשו בנושא כל כך הרבה. הנושא שחוק, לא?".

בוא ננסה לגעת בנקודה ואני בא ממקום שאני חושב שערן היה צריך לקבל את התנאי שלכם לשינה בזוגות. הייתה לי שיחה עם שחקן נבחרת מהתקופה של ערן והוא אמר לי שלא הפריע לאיש שהוא ישן לבד, כל עוד הוא מציל את הנבחרת עם צמדים ושלישיות

"תחסוך ממני את הבולשיט הזה. שחקן אמר ושחקן אמר. אחד אומר ככה ואחד אומר אחרת. אל תחפש הצדקות לדברים שלא קשורים. יש דרך והיא צריכה להיות אחידה לכולם ואם החלטנו על דרך לא מעניין מה אמר שחקן איקס. אף שחקן לא אמור להגיד אם איכפת לו או לא, כי הוא יכול להגיד לך משהו אחד ולהגיד משהו אחרת למישהו נוסף. איזה רע עשינו כשרצינו ששחקנים יישנו יחד בחדרים? יש מדיניות וצריך להיצמד אליה ולא להציב תנאים. ברגע שזה הגיע לתנאים, זה לא היה רלוונטי".

אפשר פעם אחת ולתמיד להבין למה החלטתם ככה?

"ברגע ששילבנו שחקנים צעירים בנבחרת, רצינו שכולם יראו שכולם באים מאותה הנקודה. רצינו לתת לצעירים את המסר שכולם שווים בהכל ונראה שנקודת הפתיחה היא שנתגבש לנבחרת של צעירים ו-ותיקים דרך החדרים. רצינו לייצר משהו יותר קבוצתי. לשדר גם לצעירים את הביטחון. נכון שיש שחקנים עם יותר ותק, נכון שיש שחקנים עם יותר מעמד, אבל שנקודת הפתיחה היא שווה. שכולם ישנים יחד עם כולם. לא הייתה שום כוונה להגיד לביברס ללכת או הביתה או לערן ללכת הביתה".

ראיתי הכל מהכל בכדורגל ואי אפשר להגיד שמשהו לא יכול לקרות ובכל זאת, ניתן לומר שכל עוד אתה יוסי בניון בנבחרת, ערן זהבי לא יכול לחזור?

"כרגע אנחנו אחרי משחקים ואני לא חושב יותר מדי רחוק. כרגע אני חושב רק על הסקת המסקנות מצמד המשחקים וניתוח שלהם".

זה שאבי זהבי, אחיו, קרא לכם סמרטוטים, יכול לעבור?

"אני לא אחראי על הפיות של האנשים. מי שמדבר בסגנון כזה, זה לא מכבד אותו. אני יודע שאם הבן שלי או מישהו מקרוביי יעז להגיד דברים חריפים לכל אחד שמבקר אותי, הם יהיו בבעיה מאוד קשה איתי. אני אחראי לאנשים שקרובים אליי. אני לא יכול להיות אחראי על אחרים. רק אחרי זה שאנשים יבואו ויבכו לאן הגענו, שיזכרו שאנחנו הבאנו את המדינה למקום הזה. המדינה שלנו היא ארץ זבת חלב ודבש רק שהאנשים שחיים כאן הופכים אותה למשהו אחר לצערי".

היתה הרבה התעסקות בהוראות של יוסי בניון מהיציע. עקבו אחריו ואמרו שזה מערער על הסמכויות שלך כמאמן

"יוסי בניון מעולם לא התערב בסמכויות המקצועיות שלי. יוסי יושב למעלה כמו שבזמנו ישב וילי רוטנשטיינר למעלה בתקופה של אנדי הרצוג ואמר שבאים עלינו יותר מדי מצד ימין או שמישהו נראה קצת עייף. בחיים יוסי לא אמר תחליף את ההוא. יוסי יכול להגיד לי הכל לפני משחקים, במהלך משחקים ואחרי משחקים כפי שאלון חרזי העוזר שלי יכול לעשות את זה. זה לא הסגנון של יוסי לשלוח כאלה מסרים מלמעלה. הוא אפילו משתדל לא להתערב לפני משחקים כי זה לא הוא. ואני אומר לך שליוסי יש את החופשיות להגיד לי הכל והוא בכל זאת נזהר לא להתערב בכלל. אנשים מנסים לפגוע כל הזמן כי זה מה שמחפשים".

דיברת הרבה על זה שאנחנו לא מבינים איזו מדינה יש לנו ושאנחנו מפספסים אותה. יכול להיות שמיגל ויטור רואה בנו את מה שאנחנו לא רואים?

"אם אתה רוצה לדעת מה קורה באמת אצלך, צא החוצה ותראה את הדברים מבחוץ. מיגל ויטור מצא כאן בית. הוא מקצוען ברמה הכי גבוהה שיש. הוא אחד שיכול ללמד את השחקנים שלנו מהי תרבות ומהי מחוייבות. הוא מתנהג כאילו הוא נולד במדינה ומרגיש גאווה לייצג אותה. אנחנו חושבים שאנחנו יודעים הכל, אבל מיגל ויטור מלמד אותנו אחרת. יש לנו גם ישראלים בנבחרת שיודעים את העבודה לא פחות, אבל ללא ספק שהוא נכס".

בהתכנסות הבאה יחכו לנו אנדורה ובלארוס ונהיה חייבים לעשות 6 נקודות. עם הכושר שהגיע אלי דסה ואחרים, לא בטוח שניקח את מלוא הנקודות

"אלי דסה הוא אחת המניות הכי בטוחות בנבחרת בשנים האחרונות. הוא מודע שהוא לא הציג את היכולת המצופה ממנו. אבל הוא מקצוען והוא גם לא מרגיש בנוח עם מה שהוא הציג. אני משוכנע שהוא יביא בעתיד את מה שאנחנו מצפים ממנו".

אולי שמנו יותר מדי על הכתפיים של מנור סולומון כי גם הוא היה פחות טוב.

"מנור סולומון לבד לא יספיק. ליאל עבדה לבד לא יספיק וכך גם אוסקר גלוך. מנור סולומון הוא נכס לנבחרת אבל אם לא נהיה מחוברים ונביא את האופי, לא ננצח. מנור זה שחקן שיוביל יחד עם אחרים להישגים בשנים הבאות".

מה יכול אלון חזן להביא בארבעה ימי אימון? מה כבר יכול מאמן נבחרת להביא בזמן כל כך קצר לפני משחק?

"זה קשה. מבחינת האימונים, לא הרבה. אבל יש תכנים באסיפות, יש דברים שאנחנו מעבירים להם ומסרים שאנחנו מביאים כדי להביא אותם לרמת מחוייבות גבוהה".

מה היה הרגע שהכי נהנית בו בשבועיים האלה?

"אחד הדברים שעשו לי את כל התקופה הזו, זה הערב של שחקני הנבחרת שקראו לביברס בלי שהוא יידע מה הם מכינים לו. הם הכניסו אותו לחדר והכינו לו חולצה מיוחדת עליה כתבו וחתמו, כולם עמדו ואמרו לו דברים מהלב. זה היה מרגש להראות לאחד השחקנים הבכירים בכדורגל שלנו את ההערכה וההערצה שיש כלפיו. אין הרבה רגעים בו הרגע שהיה במלון. רגע נקי וטהור וזה אחד הרגעים הכי משמחים שחוויתי. יותר אפילו מהגול של דור פרץ. השער של דור החזיר אותנו למשחק והרגע הזה מול ביברס גרם לי להבין למה אני רוצה בעצם להישאר במשחק הזה".