העברת המונדיאליטו מאינדונזיה על רקע הסקנדל הפוליטי ששלל מהמדינה המוסלמית את זכות האירוח לא רק חסכה לנבחרת הנוער של ישראל הרבה רעשי רקע, אלא גם סידרה לה את תמיכתה העוטפת והנלהבת של הקהילה היהודית החמישית בגודלה בעולם מחוץ לארצנו – בארגנטינה, המארחת החלופית. כך יצא שמלבד הנבחרת המקומית, החבורה של אופיר חיים זוכה כנראה לעידוד הגדול ביותר בטורניר.
עוד בנושא
אחד בדור? דור תורג'מן יכול להפוך לדבר הבא בכדורגל הישראלי
יש לכם למה לשאוף: 10 ההישגים הכי גדולים של נבחרות ישראל בכדורגל
שיישארו צעירים לנצח: איך לנצח את המחלה של הכדורגל הישראלי?
מזלזלים? למרות החיסורים, בברזיל מצהירים: "לא מאמינים שנפסיד לישראל"
"אם יש תכונה שמאפיינת את הקהילה היהודית כאן, זו תחושת שייכות חזקה מאוד לישראל. עוקבים מאוד מקרוב אחרי מה שקורה שם, ויש הרבה מאוד ארגונים שמעודדים את זה. לא רק מעודדים עלייה וביקורים בישראל, אלא גם את הגברת תחושת השייכות הזו", מספר גוסטבו ספיחיאל, אחד מכ-180,000 יהודים שחיים בארגנטינה ומי שמסקר מקרוב את ההישג האדיר של הכחולים-לבנים באליפות. ספיחיאל הוא מייסד Vis a Vis, האתר השני הכי נקרא בעולם מבין אלה העוסקים באקטואליה הישראלית, הציונית והיהודית בשפה הספרדית. הוא גם איש כדורגל בעברו, שאימן את נבחרת הנוער של ארגנטינה פעמיים במשחקי המכביה הבינלאומיים, ועוד שלוש פעמים במכביות פאן-אמריקניות.
בשיחה עם וואלה! ספורט מבואנוס איירס, ספיחיאל מתאר את הטירוף בקרב יהודי ארגנטינה סביב ההצלחה של נבחרת הנוער. "מעט אנשים מעודכנים ביום-יום של הספורט הישראלי, אבל כן יודעים על כל דבר שישראל עושה ברמה הבינלאומית. בין אם זה כדורסל, ג'ודו, שחייה, כל הענפים. גם במשחקים של מכבי חיפה בליגת האלופות צפו הרבה אנשים, וכמובן במשחקי הנבחרת במפעלי המוקדמות השונים".
– אני מניח שהמונדיאליטו רק העצים את החיבור.
"עכשיו כולם על זה. גם אצלנו באתר המספרים עוברים בהרבה את הממוצע. סיקרנו את הנבחרת באופן צמוד מהיום שנחתה כאן. כבר במשחק הראשון, נגד קולומביה בלה פלאטה, היו ביציע 4,000 יהודים ארגנטינאים. זה מספר בלתי רגיל, שום אירוע לא יכול לקבץ קהל כזה. וגם עכשיו, כשהמשחקים נערכים במחוזות אחרים, הקהילות היהודיות באותם מחוזות מארגנות הגעה של קהל רב למשחקים. משחק הניצחון על אוזבקיסטן שהעלה את ישראל לרבע הגמר היה מסיבה לכל דבר".
"הייתי במשחקים בלה פלאטה, וראיתי אנשים שרים את התקווה ובוכים מהתרגשות למשמע ההמנון. זה הסימן הכי טוב לתחושת השייכות", ממשיך ספיחיאל. "הנבחרת הזו העמיקה עוד יותר את התחושה הזו. השחקנים האלה כבר הפכו לפרצופים מוכרים בקהילה כאן. אתמול הם יצאו לרחוב והצטלמו עם בני הקהילה היהודית שבאו לבקר אותם, אלה דברים שאני מניח שבישראל לא קורים להם".
לא רק בין יהודי ארגנטינה הפכה הנבחרת הזו לתופעה מעניינת ולנושא שיחה, אלא בכלל בקרב אנשי ואוהדי הכדורגל המקומיים. להגיד שזה לא מובן מאליו יהיה לשון המעטה כשלוקחים בחשבון שמדובר במדינה בה כדורגל הוא דת, שמיוצגת על ידי נבחרת משלה בטורניר הזה, כשהקהל הארגנטינאי עדיין חוגג את זכייתה של הנבחרת הבוגרת במונדיאל 2022 כאילו היא קרתה אתמול.
"אמצעי התקשורת המקומיים כבר סימנו את ישראל כהפתעת הטורניר. אף אחד לא ציפה לקמפיין כזה, אפילו שהנבחרת הגיעה כסגנית אלופת אירופה", מספר העיתונאי הארגנטינאי. "גם העובדה ששני הניצחונות הושגו בתוספת הזמן הוסיפה לאפוס. ההתרגשות של אופיר חיים שבכה בריאיון אחרי המשחק, הדברים האלה מקרבים את הקהל מאוד".
– מי השחקנים שהשאירו את הרושם החזק ביותר?
"שתי רשתות כאן משדרות את משחקי האליפות, וצוותי השידור כבר מדברים על השחקנים הישראלים. למשל דור תורג'מן כבר מקבל הכרה כשחקן משמעותי, מדברים על הבן של חיים רביבו, רוי, וגם על השוער תומר צרפתי. שחקנים שהיו אלמוניים כאן הפכו לפרצופים מוכרים פתאום".
– אז אפשר לבנות על עתיד מוצלח יותר לכדורגל הישראלי.
"כולנו יודעים שישראל נפגעת מהנושא הפוליטי. בלי ספק היא הייתה צריכה להעפיל בדרך קבע למונדיאל, אבל בגלל שהיא נאלצת להתחרות באירופה ולא ביבשת שלה, הכל יותר קשה לה. ישראל ללא ספק ברמה אירופית – נבחרת הנוער מוכיחה את זה ולפניה הוכיחו את זה מכבי חיפה והנבחרת הבוגרת, שהתמודדה שווה בשווה בלא מעט משחקים באירופה. אם ישראל הייתה מתחרה באסיה במוקדמות, היא הייתה עולה לכל מונדיאל. אין שום ספק בזה. הנבחרת הצעירה הזו בוודאות תספק שחקנים לבוגרת, ותחזק אותה".
– עכשיו נבחרת ברזיל עומדת בדרך. ישראל יכולה לעבור אותה?
"זה לא סוד שהמפגש עם ברזיל הוא מהקשים ביותר שהטורניר הזה יכול לזמן. שני דברים יכולים לעזור לישראל: אחד הוא שהיא מגיעה עם ביטחון בשמיים, השני – ואני לא מאמין גדול בזה, אבל הרבה אנשים כן – יש לישראל מזל במונדיאליטו, אי אפשר להתעלם מזה. היא ניצחה פעמיים בתוספת הזמן. אז יכול להתפתח משחק שבו ברזיל תצא לתקוף מההתחלה ולא תכבוש, דבר שאחרי 10-15 דקות יכול להפוך את המשחק לצמוד, ומשם הכל פתוח. ישראל יודעת מה תכנית המשחק שלה ומוציאה אותה לפועל, זה יתרון. היא לא משנה סגנון בכל משחק".
מה דעתך על הכתבה?