חודש בדיוק עבר מאז שמחבלי חמאס ביצעו מתקפה רצחנית וגררו את מדינת ישראל למלחמה שבראשה השבת מאות החטופים וחיסול ארגון הטרור, ואט אט הכדורגל חוזר. היום (שלישי) תהיה זו נבחרת ישראל שתחל את ההכנות לקראת ארבעת המשחקים שיכריעו אם נעלה לאליפות אירופה לראשונה בהיסטוריה – ביום ראשון בקוסובו, לאחר שלושה ימים משחק "בית" בהונגריה נגד שוויץ, בשבת הבאה מול רומניה במשחק "בית" נוסף והקמפיין יסתיים ביום שלישי, 21 בנובמבר במשחק חוץ באנדורה.
לקראת תחילת האימונים וההכנות למשחקים, ובייחוד לאור התקופה הקשה שעוברת על כולנו וחשיבות ארבעת המפגשים הקרובים, ערכה הנבחרת מסיבת עיתונאים בהשתתפות יושב ראש ההתאחדות שינו זוארץ, המנהל המקצועי יוסי בניון, המאמן אלון חזן והקשר נטע לביא.
המאמן, אלון חזן: "אני לא יודע אם החיים נעצרו ב-7 באוקטובר, או שרק התעורננו. הזוועות שחווינו באותו אירוע ולאחר מכן המלחמה שמתנהלת כרגע… הזמן לא נעצר, אבל אולי קיבלנו תזכורת למציאות שבה אנחנו חיים. אולי קצת שכחנו.
"על הכיסאות כאן יש תמונות של החטופים, כולל אריאל וכפיר ביבס, בני 4 ו-10 חודשים. זה האבסורד הכי גדול: אנחנו מנסים למצוא איזו שגרת מלחמה, מנסים לחשוב שאפשר לחזור לחיים רגילים וכאותו זמן יש לנו חטופים. אני רואה את התמונות האלו וזה מחזיר אותי לאותו יום שבת, זה מזכיר לי כמה חשוב להיות אזרח במדינת ישראל.
"אנחנו מתעסקים בכדורגל ונעשה הכול כדי להצליח, אבל במשך ימים ארוכים כמעט בלתי אפשרי 'לחזור לשפיות' כי אנחנו כל הזמן עסוקים במה שקורה. ננסה לתת תחושה שאפשר לעשות קצת טוב. לעלות ליורו זה הישג ספורטיבי אדיר, אבל היום אני לא חושב שזה יהיה השכר שלנו. אם נצליח להעניק למדינה שלנו משהו במתנה – זה יותר חשוב מאשר שיהיה כתוב לנו ברזומה שעלינו ליורו.
"הייתי אתמול בבית של סלמן חבקה, גיבור ישראל, דרוזי. יש עוד הרבה לוחמים מעדות אחרות וזה הדבר המיוחד. זה פוגש אותנו בכל מקום. העם מורכב מחיבור של תרבויות ודתות ושל אנשים שעושים למען המדינה, אנחנו לא מדברים רק על יהודים.
"אנחנו מסתכלים על המשחק הראשון. אנחנו מתרכזים רק בקוסובו, שהיא יריבה טובה. גם אנחנו נבחרת טובה. פגשנו מכשולים לאורך הדרך, אבל לא התעסקנו בקושי, אלא במה שאנחנו יכולים להביא.
"השחקנים עשו הכול כדי להגיע לנבחרת והתמודדו עם המועדונים שלהם, כולל עם איומים של ביטול חוזים. שחקנים היו מוכנים לוותר על החוזים שלהם בשביל להגיע. כולנו מביאים פי 100 יותר מכל פעם אחרת כי אנחנו מבינים את המשמעות של להיות נציג של מדינת ישראל. אני שמח על המוטיבציה האדירה, אבל היא לא תספיק לבד. יש דברים שצריך לשפר, שדיברנו עליהם לאורך הדרך.
"אין לנו חשש אחרי החזרה של ערן זהבי. ברגע שהוא פנה ליוסי והביע נכונות לשים הכול בצד ולשרת את הנבחרת כמו כולם, הכול זז הצידה והוא הפך להיות חלק. אין לנו שום חשש, כל שחקן שיכול לתרום יהיה בנבחרת. התרומה שלו תהיה כמו של כל אחד מהשחקנים שהוזמנו. זו נבחרת מגובשת, שהלוואי שהרבה חלקים במדינה היו כמוה".
המנהל המקצועי, יוסי בניון: "מאז ה-7 באוקטובר הכול הפך להיות שולי, אבל הכדורגל הוא אולי אחד הדברים היחידים שיכולים להעלות חיוך. אני לא חושב שאנחנו יכולים לשמוח, אבל כן להעלות חיוך. זו המשימה שלנו ואני מקווה שנצליח.
"ערן זהבי יכול רק להוסיף לנו. מקצועית אף פעם לא הייתה בעיה וגם חברתית כולם שמחים שהוא חוזר. השחקנים מכירים אותו, הוא מכיר אותם, אין לי ספק שהוא ייתן ביטחון לכולם ויעזור להשיג את המטרה".
הקשר, נטע לביא: "יש לנו מדינה של אנשים מדהימים, גיבורים שבזכותם אנחנו פה. הייתי באירופה כשזה קרה. היה המון חוסר ודאות ורק חיכיתי להגיע לפה. טוב לי להיות פה עם הסמל הזה על החולצה. סבתא שלי ז"ל עלתה מפולין אחרי מלחמת העולם השנייה ולמרות כל מה שהיא עברה, היא הייתה חזקה בשבילנו.
"החיילים שלנו נלחמים שם. יש לי זכות ומתנה, זו המשימה שלנו. אנחנו לא גיבורים. הלוחמים והלוחמות והמשפחות שלהם בבית, הם הגיבורים שלנו. אנחנו פה כדי לעשות כל מה שאפשר כדי להעלות כל חיוך הכי קטן שאפשר. אנחנו מאוד מחכים להיות ביחד, עם הסמל, הדגל וההמנון. ממש סופרים את הימים, את הדקות. המוטיבציה ענקית אבל צריך לשחק כדורגל ואנחנו מודעים לזה.
"יפן קצת רחוקה, אבל השחקנים מהקבוצה שלי מאוד תמכו בי וגם ניסיתי להסביר. באירופה זה שונה, שחקנים עוברים דברים אחרים. המציאות הזו של להיות יהודי-ישראלי באירופה זה לא פשוט – בטח לכדורגלן שהוא מוכר. צריך להילחם במציאות הזו כי היא לא נכונה ועניין ההסברה מאוד חשוב".
יו"ר ההתאחדות לכדורגל, שינו זוארץ: "אנחנו בתוך אירוע מתגלגל קשה. אני רוצה לשלוח תנחומים למשפחות הנרצחים, לאחל החלמה מהירה לפצועים ולהתפלל לחזרה מהירה של החטופים. יש לנו רופאת נבחרת שבתה נחטפה ואנחנו עושים הכול כדי לחזק אותה ואת כולם.
"התעקשנו לשחק עם קהל כי רצינו שגם כשאנחנו מחוץ לבית שלנו, יגיעו ישראלים ויהודים לעודד אותנו. אני שמח שהצלחנו במשימה הזו. נשחק באצטדיון קטן, אבל הוא ביתי ונוח לנו ואני מאמין שהוא יהיה מלא. אנחנו עובדים על הטסת ילדים ומשפחות מהעוטף למשחקים, כדי למלא את המגרש ולתת להם קצת שמחה בלב.
"יש הרבה גורמים שהיו שמחים שנפרוש מהתחרויות, אבל אין סיכוי שזה יקרה. יש חשיבות אדירה להשתתפות שלנו. אנחנו עם מורל גבוה, עם חוסן, ואנחנו בלתי ניתנים לשבירה. כולנו מבינים את גודל המשימה, אין דבר יותר משמח מאשר העפלה ליורו, זה יכול להיות השמחה הכי גדולה למדינת ישראל. אני מודה שקשה לדעת כמה נוכל לשמוח, אבל הלוואי שנוכל להביא טיפה נחמה למדינה".
המשחקים שנותרו לישראל:
קוסובו (חוץ)
שוויץ (בית בהונגריה)
רומניה (בית בהונגריה)
אנדורה (חוץ)
המשחקים שנותרו לשוויץ:
ישראל (חוץ בהונגריה)
קוסובו (בית)
רומניה (חוץ)
המשחקים שנותרו לרומניה:
ישראל (חוץ בהונגריה)
שוויץ (בית)
מה דעתך על הכתבה?