אל תשלו את עצמכם: נבחרת ישראל לא תהיה טובה יותר

רן, אם יש לך זמן לפני המשחק הערב מול איטליה, אל תקרא את זה. המטרה היא לא להחליש אותך. זו המציאות. לפני קצת יותר משלוש שנים שיחקה נבחרת ישראל את המשחק הכי טוב שלה בשנים האחרונות, נגד אוסטריה. הנבחרת ניצחה 2:5, בין הכובשים היו ערן זהבי, מונס דאבור ומנור סולומון.

מלבד השלושה היו עוד שלושה עוגנים בהרכב, וכולם היו בכושר מצוין: ניר ביטון, ביברס נאתכו ואלי דסה. לנבחרת היו שישה שחקנים שאפשר היה להישען עליהם. כולם היו בתקופה מצוינת מבחינה אישית בקבוצות שלהם.

שנה אחרי בליגת האומות נרשם עוד ניצחון נאה, על אלבניה, כשאלון חזן היה המאמן, מה שהושג בעיקר הודות לצמד הבלמים מיגל ויטור ושון גולדברג שהפכו לצמד הכי טוב שנבחרת ישראל יכולה הייתה לספק במרכז ההגנה.

כאשר רן בן שמעון לקח אליפות עם עירוני קרית שמונה, הוא האמין שהוא יכול לנצח גם את הגדולות ולעשות אליפות שספק אם תחזור כאן. כשסיים במקום השלישי עם מ.ס. אשדוד והקדים למשל את הפועל באר שבע העשירה, אסור היה לדבר לידו על הפסד לפני משחק.

אבל עם כל האופטימיות של המאמן הלאומי, זו תקופה רעה מאוד לנבחרת ישראל. וזה בכלל לא משנה אם מדובר בליגת האומות או במוקדמות המונדיאל. צרפת, איטליה ובלגיה משחקות כדורגל אחר. עצם הימצאותנו בבית כזה רק עושה לנו עוול. הבעיה הגדולה מתחילה מכך שאין לנו בתקופה הזאת מה למכור. אין לנו ליגיונרים בכירים (איל ברקוביץ', חיים רביבו, טל בנין) שמגיעים מחמש הליגות הבכירות באירופה. אפילו לא כשחקן ספסל.

וילי רוטנשטיינר, שמבין לא מעט בכדורגל, אמר שרק כשיהיו לנו 30 שחקנים בליגות הבכירות באירופה, נוכל לדבר על השתתפות בטורנירים גדולים.

אבל זו לא הבעיה היחידה. בסגל הזה אין גם מישהו שהוא מעל כולם. אחד שיכול לקחת את הנבחרת על הגב שלו, כמו בימי השיא של ערן זהבי. כאשר זהבי נחשב לסקורר ברמה עולמית, הנבחרת יכולה הייתה פה ושם לגנוב תוצאה איכותית, כמו במשחק ההוא מול אוסטריה לפני שלוש שנים. אבל עכשיו, אין לה גם את זה.

רוצים עוד סיבה? בנבחרת הערב אמורים לפתוח ארבעה שחקנים ממכבי תל אביב: עידן נחמיאס, דור פרץ, גבי קניקובסקי ואלעד מדמון. אנחנו נשלח אותם למשחק מול איטליה, אחרי שהם לא ניצחו את עירוני טבריה, ובקושי עברו את מכבי נתניה לפני היציאה לפגרה.

אבל אל תגידו את זה ליד רן בן שמעון. הוא האופטימיסט חסר התקנה. הוא גם זה שהיה בטוח ששיחה כמוה ניהל עשרות פעמים כמאמן אשדוד עם דין דוד היא דבר רגיל לחלוטין, ולא משהו שיהפוך כאן לשיחת תקשורת הספורט כבר שבועיים.

אפשר להמשיך באשליות, אפשר להיצמד להערות שוליים של מאמנים שכבר עזבו את תפקידם בנבחרת, ואפשר לדבר אמת: אם אין לך כלי נשק, ובטח לא תחמושת, אתה לא יכול לנצח במלחמה.

איטליה הייתה רעה מאוד ביורו האחרון, היא לא מרשימה כבר הרבה זמן, וגם במשחק בבודפשט בחודש שעבר היא בזבזה זמן בסוף כדי לצאת עם ניצחון מול ישראל. יכול להיות שהמשחק הטוב הזה שאנחנו יכולים לנפק פעם בכמה שנים, יגיע הערב באודינה. אבל גם הוא לא יפתור את הבעיות שאיתן צריכה להתמודד נבחרת ישראל, והיא גם לא תהיה טובה יותר בקרוב.