עד לא מזמן האסכולה שהובילה את הכדורגל הישראלי היתה "השפיץ של הנעל". מאמני נבחרות דיברו על כך שכל הנתונים והדאטה מהמשחק הם דברים לא נחוצים ל"כדורגלן הישראלי", בטלוויזיה דיברו על "חזיות" של שחקנים כ"צ'יפים שמיפים" ומאמנים שנתפסו כאנשים רציניים דיברו על GPS כאילו זה אויב של הכדורגל. הזלזול בדאטה, בניתוח מתקדם, באנליסטים היה טבוע עמוק בתוך הכדורגל הישראלי.
אבל בעשור האחרון יותר ויותר אנשי מקצוע זרים הגיעו לכדורגל הישראלי והצליחו בו – בזכות מדעי הכדורגל. במקביל, גדל דור חדש של אנשי מקצוע ישראלים, שגדלו על משחקי סימולציות ניהול כדורגל וסירבו לקבל את הספקנות של הדור המבוגר בדאטה, במספרים ובנתונים. חלקם, כמו מנהל מחלקת אנליטיקה וטכנולוגיה בהתאחדות לכדורגל, אדם דיויד, יצאו לחו"ל (אדם עבד בצ'לסי) והביאו לישראל הרבה ידע מהטופ של הכדורגל.
אמש, הובילה ההתאחדות לכדורגל, ביחד עם אוניברסיטת רייכמן, כנס בנושא טכנולוגיה ואנליטיקה בהשתתפות מאמנים, שחקנים, אנליסטים, מנהלי דאטה וטכנולוגיה, נציגים מחברות ספורט-טק והרבה, הרבה, הרבה גיקים וחנונים של כדורגל.
אדם דיויד ודן רומן, שחקן לשעבר, מאמן ומנהל קורס אנליסטים, התחילו את היום בשיחה על שפה "ישראלית" משותפת לניתוח כדורגל; גל שטרנברג-פיש מנהל הדאטה והטכנולוגיה של מכבי חיפה, שיתף מהידע שלו; אנליסטים מההתאחדות לכדורגל ומועדוני כדורגל דיברו על שיטות עבודה; ניתחו את משחק הלחץ בבלוק הנמוך של מאמן פיינורד – לשעבר ספרטה פראג; וביציע אנליסטים מהפועל תל אביב ישבו כתף אל כתף עם אנליסטים ומאמנים ממכבי תל אביב.
רן בן שמעון, מאמן הנבחרת, ישב והקשיב במשך שעות לניתוחים של אנליסטים בלי עשירית אחוז מהניסיון שיש לו בכדורגל – אבל עם מוח צעיר וטיפול רציני בסיפורים שהדאטה הרב על הכדורגל מאפשר להם לספר. עד לפני חצי עשור, מאמן נבחרת אחר, זלזל בשאלה טקטית שנשאל על ידי במסיבת עיתונאים אחרי עוד הפסד צפוי.
התחושה היתה של כנס חוקרים ומדענים שמשתפים אחד את השני במה שהם יודעים על מנת לקדם את תחום התמחותם. ובפסטיבל הגיקים של כדורגל הזה ישבו במשך שעות כדי להקשיב לאנשי כדורגל ישראלים מדברים בחדווה רבה וידע עמוק על ניתוח דאטה מתקדם, סטטיסטיקות, מחקר, אהבה וכבוד למשחק היפה.
הכדורגל הישראלי עוד רחוק ברמתו מהכדורגל האירופי אבל השיח עובר אבולוציה וההצלחות של הנבחרות הצעירות לא מקריות. הכדורגל הישראלי צריך בימים אלו להישען יותר מתמיד על המוחות הישראליים שחושבים עליו בצורה מדעית.
אנדי מארי, הטניסאי הסקוטי, הצליח ב-2013 לשבור את "הנאחס הבריטי" המפורסם שמנע מטניסאים בריטים לזכות בווימבלדון במשך 77 שנה. הוא עשה זאת בזכות צוות מאמנים ומדענים שאיפשרו לו למקסם את היכולות הגופניות והקוגניטיביות שלו על ידי אימוץ של תזונה חדשנית, אימון בסיוע טכנולוגיה והשקעה רבה בחוסן מנטלי.
בבייסבול האמריקאי ת'יאו אפשטיין – הג'נרל מנג'ר שבנה קבוצות לפי עקרונות ניתוח מתמטי מתקדם של נתוני שחקנים – הצליח לזכות באליפות ראשונה עם בוסטון רד סוקס אחרי בצורת של 86 שנים ואז עבר לשיקגו קאבס ושבר "קללה" של 108 שנים. הגישה האנליטית היתה מאחוריי הנסיקה של גולדן סטייט ווריירס לרמת שושלת NBA אחרי 40 שנה ללא אליפות. בפרמיירליג, ליברפול זכתה באליפות היסטורית אחרי 30 שנים שחונות עם הבעלים של הרד סוקס (FSG) שנתנו מנדט למדענים להמליץ ליורגן קלופ ואנשי כדורגל איך לבנות קבוצה מנצחת.
ובישראל – וג'ורדי קרויף החזיר את מכבי תל אביב לפסגת הכדורגל עם גישה ברורה: "אם היו שואלים אותי אם אני מעדיף לוותר על ה־GPS אבל להחתים שחקן יקר יותר, לא הייתי מוותר. זו מערכת שעושה עבודה חשובה יותר משחקן אחד טוב ככל שיהיה". את הדברים אמר לסטודנטים בויינגייט ב-2014. חלקם היו בכנס אמש כאנשי מקצוע בכדורגל הישראלי.
ויש לומר שמכבי חיפה זכתה באליפות ראשונה אחרי עשור שלם בזכות אימוץ של מתודות הרבה יותר מדעיות והפועל באר שבע הסתמכה על נתונים רבים כדי לזכות בשלוש אליפויות רצופות – אחרי 40 שנה במדבר. מדע שובר נאחס כי הוא לא מתחשב ב"קללה" ובדברים שאינם חלק מהמציאות האובייקטיבית. המדע לא מתעניין במיסטיקה בסטופקס, שבמדינות ספורט לא מפותחות, משפיעה באופן ניכר על המנטליות של השחקנים המקומיים.
וכמו שהמדע "שבר קללות" ברחבי עולם הספורט, גם נבחרת ישראל יכולה להעפיל לטורניר גדול – לראשונה אחרי 55 שנה – בזכות הניתוח המתקדם, האנליטיקס, מדעי הכדורגל והגיקים הישראלים שכל כך אוהבים את המשחק,
מה דעתך על הכתבה?