בבוקר שאחרי ה-0:5 של נורבגיה על ישראל באוסלו, עוסקים בתקשורת הנורבגית בין היתר גם בסידורי האבטחה חסרי התקדים למשחק. המאמן המנצח סטאלה סולבאקן הודה אחרי המשחק כי המחזה בדרך מהמלון למגרש היה "מגעיל. כואב היה לראות את כל השיירות, הניידות, הסוסים והצלפים על הגגות. זו לא התחושה שאתה רוצה שתלווה משחק נבחרת".
על פי דיווחים בנורבגיה, כוחות משטרה רבים הוצבו בכל פינה באצטדיון ומחוצה לו. במהלך המחצית הראשונה אף התפתחו עימותים מחוץ למגרש, אחרי שחלק מהמפגינים ניסו לפרוץ את מחסומי המשטרה. המשטרה השתמשה בגז מדמיע, ועצרה 22 מפגינים.
קשר הנבחרת פטריק ברג הודה כי חשש לשלום משפחתו, שישבה ביציע בזמן המהומות: "כשיש לך ילדים ובת זוג ביציעים, אתה נהיה קצת מודאג. אבל המשטרה וההתאחדות הנורבגית עשו הכול כדי לשמור על ביטחון הקהל. כבר במלון היה ברור שיש משהו שונה. לראות כל כך הרבה שוטרים סביבך, זה לא רגיל. אני חושב שזה היה מוזר לכל נורבגי שהגיע לאצטדיון".
בנוסף ברג לא רואה בעיה בכך שהמוני אוהדים נורבגים השמיעו קריאות בוז במהלך השמעת "התקווה": "לאנשים צריכה להיות הזכות להביע את חוסר שביעות הרצון שלהם ממה שישראל עושה בעזה. אין לי בעיה עם זה", אמר כוכב בודו גלימט לתקשורת הנורבגית. נהוג להראות כבוד בזמן נגינת ההמנון הלאומי, זו מסורת עממית מוכרת. אבל אין לי בעיה עם זה שהעם הנורבגי מביע את עמדתו".
האירועים האלימים נותרו מחוץ למגרש, למעט מקרה אחד שבו אוהד פרץ לכר הדשא עם חולצה לשחרור עזה – אך נעצר במהירות. המגן דויד מלר וולפה סיכם: "ניסינו לשים הכול בצד ולהתרכז בכדורגל. זה כמובן לא אידיאלי, אבל ידענו שזה חלק מהמציאות סביב המשחק הזה".
מה דעתך על הכתבה?