אחד הדברים הראשונים שעשה רן בן שמעון עם שריקת הסיום מול קוסובו ביום חמישי האחרון בדברצן היה ללכת לאוסקר גלוך, לתת לו צ'פחה חברית ולהגיד לו כמה מילים כדי לחזק אותו. גלוך נכנס מהספסל בגישה חיובית מאוד וגם עשה כמה פעולות התקפיות שיכלו להסתיים בשער לטובת הנבחרת.
בן שמעון הרגיש שזה המהלך הנכון לעשות מיד עם סיום המשחק, כי בסופו של דבר גלוך הגיע להתכנסות הזאת כבאנקר. עם כל ההערכה של המאמן הלאומי אליו, כשהוא הושיב אותו על הספסל אחרי שתי התבוסות לאירלנד ולאוסטריה, גלוך יכול היה לקבל את המסר שהתיק נופל עליו, שהוא הבעיה של הנבחרת.
הרבה רחש היה אחרי המשחק הגרוע מול אירלנד סביב סוגיית השחקנים הפנטזיסטים, מנור סולומון ואוסקר גלוך. הטענה המרכזית כלפי בן שמעון, והוא גם לא דחה אותה על הסף, הייתה שהוא היה צריך להגיע למשחקים, בטח מול אירלנד וגם מול אוסטריה, עם שחקנים יותר פיזיים ואגרסיביים. כאלה שפחות מבריקים, אבל נותנים עבודה. בן שמעון קיבל את הביקורת הזאת וגלוך שילם את המחיר.
הערב עדיין לא ברור אם גלוך יפתח, אבל כשמנור סולומון לא מרגיש טוב וקרוב לוודאי יקבל אולי רק כמה דקות מהספסל, אם בכלל, יהיה לגלוך משקל גדול גם אם לא יעלה בהרכב. בסופו של דבר, עם כל הדיבורים על כך שמדובר בדור מוצלח, עם שחקנים שמשחקים בליגות בכירות, עדיין חובת ההוכחה היא על גלוך. אין אחד יותר ממנו שירצה הערב לסחוף את הנבחרת לניצחון.
אוסקר גלוך | אודי ציטיאט
בשבוע שעבר, אחרי המשחק מול אירלנד, המשפחה שלו הגיעה למלון בדברצן. "הוא היה צריך את זה", אומרים בנבחרת. "אנשים שוכחים שאוסקר בחור יחסית צעיר. כאילו שהוא כבר בן 30, אבל הוא בסך הכול בן 22. נכון שהוא משחק כבר כמה שנים בחו"ל, אבל זה אפילו לא דומה ללחץ שיש לך על הכתפיים כשאתה שחקן בנבחרת ישראל ואז גם מגיע משחק לאומי, משחק על הכבוד של כל המדינה. הוא, כמו גם השחקנים האחרים, קרסו או נחנקו, כמו שרן אומר".
ההתכנסות הזאת מתקרבת לסיומה. התוצאה הערב מול אירלנד תגדיר לאן הולכים מכאן ואולי גם תכריע באשר לעתיד המאמן. אחר כך יישארו עוד שני משחקים בבית הזה בחודש נובמבר.
רן בן שמעון ניסה ב-24 השעות האחרונות לקחת את השחקנים רק למוטיבים המקצועיים. הגאווה, הכבוד וכל המילים הגדולות האלה גם כך נמצאים שם. בעצם, מה ההבדל בין הערב לבין מה שהיה לפני שבוע? ואם הם נחנקו לפני שבוע, למה שיהיה להם אוויר הערב, כששוב כל המדינה מסתכלת עליהם?
אז בכל הקשור לצד המקצועי, גם אם אוסקר גלוך לא הכי חזק, הכי גבוה או הכי מהיר, בדקות שיהיו לו על הדשא הוא צריך לגרום לאוהדי הנבחרת, אחרי השבועיים האלה, לחשוב שעדיין יש לנו מה למכור ושלא הכול אבוד וחשוך כפי שנראה אחרי אירלנד.
מה דעתך על הכתבה?