אחרי הקפאה ארוכה בשל הסגר האחרון, הכדורגל הישראלי חוזר אלינו בסוף השבוע הקרוב עם משחקי ליגת העל ובעוד שבועיים הנבחרת הלאומית תסיים את קמפיין ליגת האומות, כשעל הפרק מינוי מאמן חדש בתחילת 2021 במקום וילי רוטנשטיינר, אך נראה שגם המחליף המיועד לא יצליח להעלות אותנו למונדיאל – הישג אותו אנו שואפים לשחזר כבר 50 שנה. כדי להיזכר בימים טובים יותר של הכדורגל ישראלי, שוחחנו עם אחד החלוצים הגדולים של נבחרת ישראל והפועל תל אביב שגם היה שותף לעלייה ההיסטורית למונדיאל שנערך במקסיקו ב-1970, שייע פייגנבוים.
פייגנבויים נולד באוסטריה ב-1947 וכשעלה לארץ, התגורר בסמוך לאצטדיון המיתולוגי באסה, שלימים הפך לבלומפילד. בבגרותו הפך לחלוץ לדוגמה שכל שחקן התקפה כיום רק יכול לקחת ממנו השראה – כשחקן היה פעיל מאמצע שנות ה-60 ועד שנות ה-80 של המאה הקודמת, ניחן בשליטה כמעט מושלמת בכדור, טכניקה ברמות הגבוהות ביותר וכמובן היה גם כובש מחונן, כאשר הבקיע 148 שערים בקבוצותיו (132 מתוכם בהפועל תל אביב) ובנבחרת ישראל ניצב יחד עם יוסי בניון וערן זהבי במקום השני בטבלת הכיבושים עם 24.
המאמן הלאומי לשעבר שלמה שרף נזכר בחלוץ האימתני: "שיחקתי בהפועל כפר סבא נגדו, והוא השחקן שהגדיר מחדש את המושג – שחקן נשמה. חלוץ שהיום מתגעגעים אליו. חלוץ ברמות הגבוהות ביותר עם בעיטה חזקה ומאוד מכוונת לשער, עם משחק ראש שלא רואים היום. שייע אינו נופל, רק עולה ביכולתו מעל כל חלוץ בכדורגל הישראלי ובנבחרת הלאומית. הוא הביא לכל משחק את הרגש ואת האהבה הגדולה והבלתי נגמר למשחק ולמגע עם הכדור".
כאמור בנבחרת ישראל הצטיין לא פחות מאשר בהפועל תל אביב והגיע לכמות מכובדת של שערים ב-50 הופעות וכל זאת למרות שהוצב ב-15 הופעותיו הראשונות בכלל בעמדת המגן הימני. את הבכורה במדים הלאומיים ערך ב-1966 נגד אורוגוואי, היה חלק פעיל לעלייה לאולימפיאדת מקסיקו 1968 וכאמור אחרי שנתיים גם למונדיאל, ופרש בתום מוקדמות מונדיאל 1978 לאחר הפסד לדרום קוריאה. במדי הפועל תל אביב לפייגנבוים יש שתי אליפויות, זכייה בגביע המדינה ובגביע אסיה למועדונים ב-1967.
פייגנבוים נשאל בתחילה מדוע אף שחקן ממונדיאל 1970 לא הגיע לאמן את נבחרת ישראל: "אין הסבר לכך. יש בינינו דמויות ענק מהכדורגל וגם אנשים טובים בעלי ידע עצום בכדורגל. אומר כך, אם יתנו לשלושה מאיתנו להיות סביב נבחרת ישראל במשימות הבאות, אני מבטיח שנגיע להישג של העפלה למונדיאל או ליורו, אנחנו נעשה את זה תנו לי ולנו את ההזדמנות הזו וזה יקרה".
מה ההבדל בין הנבחרת של לפני 50 שנה לנוכחית: "הבדל עצום ורב. אז הנבחרת הייתה של כמה שחקנים מרכזים בכל המערכים שליכודו את הנבחרת, וכל שם שאזכיר רק יפגע באחרים. היום הכול סובב סביב שחקן אחד ערן זהבי שהוא באמת שחקן מעולה, אבל גם מנור סולומון אמור לפרוץ קדימה בענק לשיאים חסרי מעצור, הוא מלהיב אותי".
אם אתה וחבריו יקבלו את הקרדיט המגיע לכם, מה תעשו אחרת: "בכדורגל היום מלבד מהירות והברקות מדי פעם אין כדורגל יפה, אין טכניקה שליטה וברק של יופי. חובה שמאמנים ותיקים יכנסו לאימון, יעבדו על יסודות הכדורגל כמו על נגיחה נכונה, בעיטה מהאוויר וטכניקת משחק מלבד משחק לחימה וכושר גופני. בזמנו עבדנו על זה בשכונות מהבוקר והבאנו את זה לאימוני הקבוצות. בזמנו היו בנבחרת שמונה מלכי שערים והיום הם בעיקר שחקנים זרים".
מה היה הרגע הכי מאכזב בקריירה שלך בנבחרת ישראל: "הגענו למשחק העלייה לשלב רבע הגמר באולימפיאדת מקסיקו 1968. שיחקנו נגד נבחרת בולגריה והתוצאה בסיום הייתה 2:2. אז לא היו בעיטות הכרעה מ-11 מטרים, והוועדה המארגנת החליטה לעשות הגרלה. הביאו כובע סומבררו ענק והכניסו בו שתי פתקים. הקפטן מוטלה שפיגלר נגש יחד הקפטן הבולגרי והקפיצות של השחקנים הבולגרים בישרו שהם עלו ואנחנו חוזרים לישראל בטורניר בו כבשתי 4 שערים, אכזבה מתמשכת".
מה ההבדל בין הדור שלך וזה הנוכחי: "היום הכדורגל סובב את החיים 24 שעות מכל העולם. בזמני האוהדים דברו לכול אורך השבוע על המשחקים שהיו ועל אירועי המשחק. אז היו במשחקים מבצעים יצירתיים רבים, עקבים ובעיטות מספרת רבות שעכשיו הם ניתנות על קצה הנעל. בארץ דיברו על פלה, בובי צ'רלטון, ג'ורג' בסט ויוהאן קרויף. השוערים, הבלמים והחלוצים של פעם היו טובים מאלו של היום ורק נושא המהירות היום מכריעה לטובת הדור הנוכחי".
מה אתה זוכר מהילדות שלך הקשור לכדורגל: "התגוררתי בצמוד למגרש הפועל תל אביב וכילד קטן לא החמצתי אימון של הקבוצה ורציתי להיות כמו גדעון טיש, יעקב חודורוב, רחביה רוזנבויים, אשר בלוט ואמיצה לבקוביץ', אין מה לעשות הזמן רץ" .
מה דעתך על הכתבה?