12 בנובמבר 2016, נבחרת ישראל יוצאת למשחק חוץ באלבניה במסגרת מוקדמות המונדיאל ברוסיה. זו הייתה אולי הנסיעה הכי מתוחה של הנבחרת למשחק חוץ. מקורות מודיעיניים דיווחו על חשד לפיגוע מצד דאעש. לטיסה של הנבחרת יצאו יותר מאבטחים מאשר שחקנים. המשחק מוזז מטיראנה לעיר אלבסן כדי להתרחק כמה שיותר ממוקד הסכנה בקוסובו השכנה. הנבחרת של אלישע לוי לא מתרגשת מהלחץ הביטחוני ומנצחת 0:3 את אלבניה, שחצי שנה אחר כך תנצח אותנו באותה התוצאה בישראל ותוכיח שהמשחק באלבסן היה כנראה משחק החוץ הכי גדול של הנבחרת זה שנים ארוכות.
נכון שלפני שנה ניצח ערן זהבי את סלובקיה עם שלושער בחוץ, אבל זה היה רק במסגרת ליגת האומות, מפעל שעדיין לא נתפס ברצינות. אם מחפשים את ניצחון החוץ האחרון הגדול של ישראל הוא הושג אז באלבסן לפני כמעט חמש שנים. ערן זהבי היה הראשון לכבוש בפנדל, אחריו הכפיל דן איינבינדר וקינח אלירן עטר עם השלישי. לאלבנים הורחקו במהלך המשחק שני שחקנים, מה שהקל על המלאכה.
עכשיו צריכה נבחרת ישראל ניצחון בהאמפדן פארק. המקדש של הסקוטים. האמפדן פארק הוא אחד האיצטדיונים הוותיקים בעולם. הוא נחנך באוקטובר 1903, בדיוק לפני 118 שנים ועל הדשא שלו תצטרך הנבחרת לעשות את מה שהיא לא יודעת לעשות, לנצח בחוץ במשחק גדול ומשמעותי.
הניצחון ההוא על אלבניה לפני חמש שנים, כמה שהיה גדול, הושג בבית שמראש לישראל וגם לאלבניה לא היה בו סיכוי. ספרד ואיטליה שיחקו איתנו באותו בית, כך שההגרלה מראש הייתה מוות. הפעם מדובר במשחק שיכול לסדר מקום שני ופלייאוף. דור פרץ אמר אתמול שזו לא תהיה הבלחה אם ישראל תסיים שנייה ותלך לריב על מקום בקטאר 2022 עם נבחרות אחרות, אבל חובת ההוכחה עליו ועל החברים שלו. עד שהנבחרת לא תכה במשחק חוץ במאני טיים, סימן השאלה סביב היכולת שלה לבוא ברגע האמת ולקחת שלוש נקודות במשחק חוץ קובע ומול נבחרת לפחות ברמתה, ימשיך לרחף.
אם הניצחון ההוא על אלבניה באלבסן הושג בבית בו לא היה סיכוי מראש, שלוש שנים קודם בשנת 2013 השיגה ישראל ניצחון חוץ בצפון אירלנד מול יריבה שוות כוח לישראל ובמשחק קובע מאוד. זה היה המחזור השישי במוקדמות המונדיאל בברזיל. ליאור רפאלוב ועדן בן בסט כבשו לנבחרת וסידרו 0:2. אשליית המונדיאל בברזיל התנפצה מיד לאחר מכן עם תיקו ביתי מול אזרבייג'אן והפסד לרוסיה. אבל בשנת 2013, בדומה למה שקורה כעת, היינו הכי קרובים לחלום על מקום במונדיאל בזכות אותו ניצחון בצפון אירלנד.
אנחנו לא רחוקים מלציין 30 שנה למשחק הגדול בפריז מול צרפת. מאז אותו משחק ב-1993 ועד אותו ניצחון בצפון אירלנד 2013, לא היו לנבחרת ניצחונות חוץ מרשימים על יריבות איכותיות וברגעי האמת. ניצחנו את אנדורה, אזרבייג'אן, ליכטנשטיין, קפריסין ועוד רשימה של נבחרות שלא מרגשות אצלנו איש.
ניצחון על סקוטלנד בגלזגו, במשחק שכל סקוטלנד מתרגשת לקראתו, יהיה כנראה הדבר הכי גדול שנבחרת ישראל תעשה מאז הערב ההוא בפארק דה פראנס. יישארו עוד שלושה משחקים לעשות את העבודה, כולל אחד בקלגנפורט מול אוסטריה באיצטדיון בו מכבי תל אביב עשתה בשבוע שעבר תיקו מול לאסק לינץ, אבל לפחות נהיה בתמונה ונוכל לחיות עד החודש הבא עם החלום, בתקווה שלא נרחף מול מולדובה ונפסיד לה בשבוע הבא בטרנר. זה יהיה הכי סמלי והכי מצחיק אם דווקא וילי רוטנשטיינר, מהמאמנים שחטפו הכי הרבה ביקורות כאן, יהיה גם זה שיסגור את מעגל המונדיאל שפתוח כבר 51 שנים.
