נבחרת ישראל תעלה במוצאי שבת בגלזגו למשחק נגד נבחרת סקוטלנד במוקדמות מונדיאל 2022 וזו הזדמנות טובה כדי להיזכר בתהליך שעברה נבחרת ארץ ישראל, מהכרתה על ידי פיפ"א אי שם בשנת 1932 ועד הפיכתה לנבחרת ישראל עם הקמת המדינה ב-1948.
כשארץ ישראל עוד הייתה תחת מנדט בריטי ועד הכרזת העצמאות של מדינת ישראל על ידי דוד בן גוריון ב-1948, ערכה הנבחרת חמישה משחקים תחת השם "ארץ ישראל": שניים נגד מצרים ב-1934 ושניים נגד יוון במוקדמות אליפות העולם 1938 ועוד משחק ידידות ב-1940 נגד נבחרת לבנון. המשחק הראשון כנבחרת ישראל נערך בספטמבר 1948, בניו יורק נגד ארצות הברית.
משחקה האחרון של של נבחרת ארץ ישראל היה נגד לבנון, משימה שהיום היא בלתי אפשרית, אבל בעבר זה היה אחרת – וכך זה קרה. בשלהי 1939, ביקר ביפו ובירושלים יו"ר ההתאחדות לכדורגל של לבנון, ג'מיל סבאיה שנפגש עם נשיא ההתאחדות של ארץ ישראל, יצחק חלוץ. השניים קבעו שיתקיים משחק ידידות בתל אביב באפריל 1940 ולמרכיב הנבחרת הארץ הישראלית נקבע ארתור באר, מייסד קבוצת הפאר היהודית הכוח וינה ב-1909.
באר מינה למאמן את ארמין וייס, שהחליף את פולאק במכבי תל אביב. באר ו-וייס זימנו למשחק 16 כדורגלנים, שערכו אימון בודד קצר שלפניו הוזמנו לבית קפה ברחוב רוטשילד לתה ועוגה וקיבלו הסבר מקצועי לקראת המשחק. הם התבקשו להגיע לאצטדיון המכביה שלוש שעות לפני המשחק עם נעלי הכדורגל האישיות שלהם. בסופו של דבר, 14 חולצות המתינו להם בחדר ההלבשה כך ששני שחקנים נשלחו ליציע הכבוד.
מעל 10,000 צופים, רבים מהם בריטים ותושבי יפו, נכחו במשחק נגד לבנון ב-27 באפריל 1940. אלו ימים של תחילת מלחמת העולם השנייה באירופה ובהרכב של ישראל שיחקו ה-11 הבאים: בנימין מזרחי, יעקב בראייר, שלום שלומזון, זלמן פרידמן, צבי פוקס, חיים רייך, הרברט מייטנר, צבי ארליך, ורנר כספי, אברהם שניידרוביץ' וגאול מכליס. ארץ ישראל הביסה את לבנון 1:5 משערים של הרברט מייטנר, אברהם שניידרוביץ', גאול מכליס וצמד שערים של ורנר כספי, כששער הכבוד הלבנוני נכבש מרגלו של קמיל. המנצחים הונפו על כתפיים ורק צבי פוקס, שנפצע ברגלו והוחלף במחצית על ידי לוניה דבורין, נותר במגרש ואחרי שעה ארוכה נתמך פוקס בידי דבורין בהליכה הרגלית איטית לטיפול בבית החולים הדסה. משחק הגומלין שנקבע בבירות ל-1941 מעולם לא נערך.
עבור נבחרת ארץ ישראל הניצחון על לבנון היה הראשון והיחיד שלה, גם כי מלחמת העולם השנייה לא איפשרה קיום משחקים בין ארציים. הכדורגל בארץ ישראל עסק בימי המלחמה רק במשחקים נגד קבוצות צבאיות בריטיות, יווניות, ופולניות שחנו בישראל. כשב-1948 הוקמה מדינת ישראל, ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון החליט לשלוח לארצות הברית את נבחרת הכדורגל לסדרת משחקים ובעיקר למסע של גיוס כספים למדינה החדשה שקמה.
בעוד התותחים רעמו ומדינת ישראל עמדה על סף ניצחון במלחמת השחרור, נערך ב-26 בספטמבר 1948 באצטדיון פולו גראונדס בניו יורק משחקה הבינארצי הראשון של ישראל נגד נבחרת ארצות הברית. כ-40 אלף צופים, רובם יהודים, מילאו את היציעים והטקס שלפני המשחק כלל את צעדת תזמורת משטרת ניו יורק, יחידות שוטרים, חברי קלוב החיילים המשוחררים היהודים ושופט בית המשפט העליון האמריקאי ידיד ישראל, סם ליבוביץ'.
נבחרת ישראל הפסידה 3:1 בבכורה לאמריקאים, כשהשער לזכות ישראל נכבש מרגלי הקפטן שמואל בן דרור. בהרכב ישראל פתחו בנדורי, שלומזון, פלמן, וייס, אלי פוקס, צימרמן, בוגדנוב, בן דרור, לייזר שפיגל , מירמוביץ' ו-ורמש.
השחקן שעשה היסטוריה והיה היחיד שלבש את מדי הכדורגל של ארץ ישראל וגם של ישראל היה המגן הימני של מכבי תל אביב, שלום שלומזון – הוא נולד בשנת 1919 ברומניה ובשנת 1926 עלתה משפחתו לתל אביב, בתחילת שנות ה-30 נהג לצפות באימוני הכדורגל של מחנות הצבא הבריטי ואלו נהגו לצרף אותו למשחקי הכדורגל שלהם, בזכותם התחשל, אימץ משחק אנגלי טיפוסי ונוקשה ובגיל 17 צורף על ידי המאמן אגון פולאק לסגל הקבוצה הבוגרת של מכבי תל אביב.
עם זאת, שלומזון התקשה לתפוס מקום בהרכב כי העמדה הייתה תפוסה על ידי אברהם רזניק, וההופעה היחידה שרשם ב-11 הייתה בניצחון על מכבי פתח תקוה ב-1936, עונת האליפות הראשונה של הקבוצה. ב-1939 הוא הצטרף למסע החלומי של מכבי תל אביב לאוסטרליה ועם חזרת הקבוצה אחרי 127 ימים הוא הפך למגן הפותח, בשל בחירתו של הקפטן אברהם רזניק להישאר באוסטרליה.
"עשה היסטוריה"
לצערו של שלומזון, הבכורה בנבחרת ישראל הייתה הופעה עצובה כי בתיקול עם האמריקאי אדי סוזא נשברה רגלו ונלקח לבית חולים, שם גובסה רגלו. שלומזון קיים את משחק הפרישה שלו ממכבי תל אביב ב-1953, בתיקו 1:1 נגד הפועל רמת גן. הוא הלך לעולמו בנובמבר 1975 והוא בן 56 שנים.
נוח רזניק (יש לציין שהוא אינו קשור לאברהם רזניק), סיפר השבוע על שלומזון: "הוא עשה היסטוריה כי הוא גם הכדורגלן היחיד מהדור של אמצע שנות השלושים ששיחק גם בשנות החמישים. הוא שיחק עם הגדולים ביותר של שנות השלושים ובהם ג'רי בית הלוי, פריץ דוננפלד, ישראל אלסנר, פרי נויפלד וגאול מכליס ואני זוכר שראיתו אותו משחק כשהייתי ילד בשנות הארבעים והוא היה שיא ההתלהבות והנוקשות במשחקים. שיחקתי איתו במכבי תל אביב בשנות החמישים והוא היה מכביסט בלתי רגיל, נתן את הלב והדם לקבוצה. עיסוקו היה כנפח בפרזול פרסות סוסים בדרך יפו, עבודה מרובה בימים ההם".
