תכנית הבראה: נבחרת ישראל מתכוננת לגרמניה ומביטה קדימה

1. אם צריך להתייחס להכנות של נבחרות ישראל למשחק הידידות מחר (שבת, 22:45) מול נבחרת גרמניה בהופנהיים ובשלישי נגד רומניה, אפשר לראות בניגוד לרצון של מרקו בלבול, תחת יוסי בניון זאת באמת נבחרת שמסתכלת קדימה, יודעת לתעדף את הנבחרת הצעירה ולא משימתית על צמד המשחקים הללו. זו סוג של אנטיתזה לרצון של בלבול, שראה בשני המפגשים הקרובים כמשחקי מראה ומבחן עבורו ועבור הסיכוי שלו להמשיך על הקווים בליגת האומות.

דוגמא? הצוות הרפואי והפיזיולוגי קיבל הוראה לעדכן בכל שחקן עם עומסים או פציעות קלות, לא רוצים לסכן אף אחד. בנבחרת סיפרו שהרבה פעמים שחקנים משתפים את הצוות הרפואי בדברים קטנים שפחות מגיעים למעלה, במקרה הזה לא רוצים לסכן אף אחד, משחק ידידות זה משחק ידידות, רוצים לעשות את הכי טוב אבל במסגרת תכנית העבודה, לא מסכנים אף שחקן.

בדרך כלל קשה לראות אצלנו בנבחרת אפשרות להסתכל יותר מדי קדימה. זה לא משנה אם המנהל המקצועי או המאמן מוחתם לשנתיים או ארבע, התחושה היא שכל משחק הוא הרה גורל ויכול להשפיע על עתידו. גם משחק ידידות מול גרמניה, שיכול להיגמר בהשפלה, היה מקבל התייחסות כאילו היה משחק רשמי בעל החשיבות הגבוהה ביותר.

2. אז טוב לראות שיש דרך בריאה, השאלה היא איזה נבחרת נראה. גדי ברומר הוא מאמן זמני וברור שלמאמן הבא שייבחר והדרך שלו תהיה השפעה על השיטה, ההרכב והסגל. בניון יהיה הדומיננטי אבל לא אחד שיתערב בהרכב או בשיטה שהמאמן מאמין בה. ברגע שהוא יהיה שלם עם המאמן, הוא הולך איתו עד הסוף.

הנבחרת שתשחק בגרמניה תפתח ללא ביברס נאתכו שאינו כשיר במאת האחוזים וללא ערן זהבי שבשלב הזה עדיין לא נמצא איתה. באיזשהו מקום זאת תהיה ההזדמנות לכל השחקנים שממתינים לקחת את המושכות בקישור, כמו מוחמד אבו פאני או גבי קניקובסקי שיקבל הזדמנות. אמנם זאת לא אותה משבצת, אך ביברס ככל הנראה נמצא בקמפיין האחרון שלו ותהליך ההצערה בקישור יוצא לדרך.

בחלק הקדמי, תחת רוטנשטיינר זאת הייתה נבחרת של ערן זהבי בחלק הקדמי, הוא היה הסיכוי. הוא עמד במשימה ברמה האישית, אך אילו שלידו כמעט ולא היו במשחק. זהבי כבר לא ילד ולא יכול להיות שההתקפה תהיה תלויה אך ורק בו. הגיע הזמן של מונס דאבור, מנור סולומון, שון וייסמן ובהמשך ליאל עבדה להוכיח כי יש על מי לסמוך.

3. דור פרץ ויונתן כהן, שני שחקנים שבמכבי תל אביב היו בטופ של ליגת העל, מגרדים דקות באיטליה. זה מעולה לנבחרת שיש לה שחקנים בסריה א' ובסריה ב', אך זה גם מצביע על הפערים שיש בין הטופ כאן לדרג ב' או ג' בארץ המגף וגם על רמת הסגל שלנו, שהיא מוגבלת.

אופיר מרציאנו נראה שפוף מאז שהגיע וזכה לעידוד וחיזוקים מהצוות המקצועי, מהקפטן ביבראס נאתכו ומשחקנים נוספים. כולם מאחוריו, סומכים עליו ומאמינים בו, אך אי אפשר היה להתעלם ממה שעבר בפיינורד, בעיקר מההתבטאויות כלפיו מצד הצוות המקצועי בסיום ההפסד לאייאקס. בנבחרת אמרו לשוער: "מי שמדבר ככה על שחקן מסיר אחריות מעצמו, מחפש אליבי לכישלון".

4. ובסוף, חוזרים תמיד למנור סולומון, עדיין הדבר הכי טוב שיש לנו להציע. סולומון עובר תקופה לא פשוטה לאחר האירועים באוקראינה והוא כרגע ללא קבוצה, אך המשחקים הללו גם יכולים לעזור לו למצוא את הקבוצה הבאה והוא רוצה ליגה בכירה ביבשת. מבחינת כדורגל, מה שיש לסולומון ברגליים יכול להיות הסיכוי שלנו לעלות לטורניר גדול, אך מעכשיו זה צריך לקרות גם בראש. אולי הוא לא מנהיג באישיות אבל תחת בניון אולי הוא יכול לקבל את המושכות ולהתחיל ולסחוב את הנבחרת על הגב. איך שלא מסתכלים על זה, סולומון הוא הסיכוי האמיתי לעשות משהו באמת גדול.