גלוך? למקין וישראלוב זה ההבדל: הבשורה האמיתית של נבחרת הנוער

גם הקאמבק של ערן זהבי והציפייה לראות מול העיניים בקרוב את אוסקר גלוך, לא מרגיעים את הנפש של ולאדן איביץ' במחנה האימונים של מכבי תל אביב במירלו שבהולנד. עד שהסרבי יראה על הדשא בלם זר איכותי שיסדר לו את כל ההגנה הרעועה שהייתה בעונה שעברה, הוא לא יירגע.

כל בעל מקצוע אמיתי בכדורגל יגיד שקבוצה בונים קודם מלמטה, משני הבלמים. שזה הבסיס להכל. יש לנבחרת הזו של אופיר חיים, שעשתה אמש (שלישי) משהו בלתי נתפס, הרבה כלים בהתקפה. גלוך הוא באמת עילוי ויש שם גם את דור תורג'מן, אריאל לוגסי, תאי עבד, אחמד סלמן ואחרים. אבל היו בעבר נבחרות נוער לא פחות מוכשרות התקפית. נבחרות שהוציאו שחקני התקפה שעשו קריירה פנטסטית. דווקא על רקע זה, מה שמייחד את הנבחרת הזו שעשתה היסטוריה, זו ההגנה ובעיקר צמד הבלמים.

סתיו למקין ואור ישראלוב, שני שחקני ההגנה של הפועל תל אביב הם אולי הסיפור הגדול של הנבחרת הזו. זה לא סוד ששחקנים צעירים נמשכים לחלקים הקדמיים של המגרש. למקומות מהם אפשר להבקיע ולחלום להיות ערן זהבי עם מיליונים בחשבון הבנק. זה בא מהילד, זה גם מגיע מכיוון ההורים. אתה קודם מתחיל עם חלומות על התקפה ובסוף, כשמגלים שאתה לא מספיק מוכשר, זורקים אותך אחורה לרדוף אחרי שחקנים ולשמור על השער.

בנבחרות צעירות רבות בעבר היה קשה לאתר בלם אחד שיהיה ברמה גבוהה לגילו. בנבחרת הזו של אופיר חיים יש שניים. שני הבלמים של הפועל תל אביב נתנו אמש הצגה ונעזרו באילי מדמון ששיחק לפניהם וטאטא חלק גדול מהסכנות שבאו לפתחה של הנבחרת. בנבחרת הזו של אופיר חיים יש הרבה חברות ומעט אגו, אבל יש לה שני בלמים אמיתיים, מה שלא היה להרבה נבחרות לפניה.

ההצלחה של ילה חוס, בוני גינצבורג ומשה סיני באה מהר מאוד. איל ברקוביץ' שישב אמש על כסא הפרשן בערוץ הספורט הדגיש שהכי חשובים הם השחקנים ושבלעדיהם, אין מה לחפש. יש כאן בהחלט שנתון טוב מאוד. ילידי 2003 וילידי 2004 שמרכיבים את הנבחרת הזו, הם בהחלט סיפור הצלחה ומעבר לאופיר חיים שנכנס ללב של כל אחד מהם והוציא מהם את המקסימום, יש מקום לפרגן לחוס שמוביל את הפרוייקט הזה וגם לגינצבורג וסיני שהיו מאוד רציניים בעבודה שלהם בחודשים האחרונים. לאורך כל העונה שהסתיימה אפשר היה לראות כל אחד מהשלושה צופה בשניים וגם בשלושה משחקים בכל שבת. עוקב אחרי השחקנים באמצע השבוע באימונים של הקבוצות שלהם ובעיקר באימונים של הנבחרות.

אי אפשר שלא להדגיש את הליהוק הנכון של הסגל הזה שנמצא בסלובקיה וימתין למשחק הגמר מול אנגליה מחרתיים. ליהוק השחקנים לנבחרת הזו, היה מושלם וההיצע היה מאוד נרחב. די להזכיר כי ממ.ס. אשדוד האלופה הגיע רק נציג אחד, נועם מוצ'ה, כדי להבין עד כמה היה צריך לבחור בפינצטה את השחקנים. כמעט כל שחקן שנבחר, זכה לזימון שלו אחרי מעקבים רבים ובחינת שלל פרמטרים מקצועיים ואישיותיים. ההצלחה כאן היא לא רק של השחקנים, אלא גם של הצוות המלווה. זה שזה קרה כל כך מהר, לא צריך ללמד על זה שהדבר מקרי, אלא להיפך, על זה שהעבודה הייתה כל כך נכונה, מדוייקת ומוקפדת.